כבר דובר לא מעט על הכניסה המוצלחת של BYD לשוק הישראל, כאשר תוך קצת יותר משנה הפכה להיות המותג החשמלי הנמכר ביותר, המותג הרביעי בגודלו ב-2023 ועל הדרך גם קטפה את תואר המכונית הנמכרת ביותר בישראל בשנה החולפת עם אטו 3. ההצלחה הזו היא לא נקודתית לשוק הישראל, בשנה החולפת נישלה BYD את פולקסווגן כיצרנית הנמכרת ביותר בסין וכבר עקפה ברבעון האחרון של 2023 את טסלה כיצרנית החשמליות הגדולה בעולם.
כעת היומרה של הסינים לנצח את טסלה מגיעה אולי לנקודה הרותחת ביותר והיא לייצר תשובה לטסלה מודל 3 – המכונית שאחראית מאז יצאה לשוק ב-2017 לא מעט לקדחת החשמלית. כבר הפסקנו לספור את מספר הדגמים הסינים שהוצגו בשנים האחרונות תחת ההצהרה שהם “התשובה לטסלה מודל 3”, כשהם מציגים צללית דומה, סידור זהה בתא הנוסעים ותמחור שהוא ראש בראש על הבייבי של אילון מאסק.
כמי שנלחמת ישירות בטסלה (ומצד שני גם מספקת לה את הסוללות) BYD לא יכולה לדלג על מודל 3 כמטרה, בטח לאור ההצלחה שלה בשוק הסיני. כך הגיע לעולם BYD סיל (Seal) – דגם סדאן גדול ממשפחת ה-Ocean של BYD שהושק השבוע בישראל והזדרזנו לפגוש אותו למבחן ראשון, אחרי שכבר פגשנו בו כבר פעמיים בשנה החולפת: בנהיגה קצרה במסלול סגור ולא ממצה בביקור במטה BYD בסין. ובפעם השניה בחשיפה האירופאית הרשמית.
כאמור, כולם רוצים להציג את התשובה שלהם למודל 3, אבל במקרה של הסיל בהחלט אפשר לקחת את האיום של BYD ברצינות. הסיבה לכך היא קודם כל הטכנולוגיה. BYD סיל שייך לדור המוצרים החדש של החברה על בסיס e-Platform 3.0, שהיא הפלטפורמה המתקדמת ביותר שלה עבור דגמי המאסה. הפלטפורמה מתאפיינת ביחידות הנעה המשלבות את מכלולי ההנעה, הטעינה וניהול הכוח ביחידה אחד וסוללת LFP בתצורת הבלייד המתקדמת של BYD, שבמקרה של הסיל היא מהווה חלק אחוד משלדת הרכב.
על הבסיס הזה בנתה BYD מכונית סדאן עם צללית גג נמוכה, עם בסיס גלגלים נדיב של 292 ס”מ ופרופורציות נכונות. את עיקר היצירתיות שמרו המעצבים לחזית בעלת התפיחות בכנפיים ובמרכז מכסה המנוע, לצד תאורת LED ייחודית המשולבת בפגוש הקדמי. אלמנטים של טיפות ביחידות התאורה מלפנים ומאחור מזכירות את הקשר לכך שמדובר בדגם מהסדרה הימית של החברה וזה נחמד. מצד שני BYD לא התאפקה ושתלה גם בסיל את הגימיק המיותר של ידיות דלתות נשלפות לצד חצאיות צד, זימי “קירור” בדופן הכנפיים ודיפיוזר אחורי מוגזמים מתוך רצון להדגיש שמדובר כאן במכונית “ספורט סדאן”
תא הנוסעים מנסה לשלב בין הייטקיות לתחושה המוכרת ממכוניות קונבנציונליות. את תשומת הלב גונב כרגיל, המסך המרכזי הענק והמסתובב שדרכו מתבצע רוב תפעול מערכות הרכב, כאשר לצידו ישנו גם מסך נוסף מאחורי ההגה המשמש כלוח מחוונים. מצד אחד ממשק התפעול נוח יחסית לממשקים מגע המקובלים כיום במכוניות חשמליות עם קיצורים נגידים לפונקציות מקובלות. מצד שני עדין יש צורך לעבור מספר מסכים ולחיצות כדי לשנות את תפקוד מערכות הבטיחות למשל, והיינו שמחים אם BYD הייתה מוותרת על הגימיק הכושל של כיוון פתחי האוורור דרך המסך.
המרחב בתא הנוסעים נדיב מלפנים, ובעיקר מאחור. איכות החומרים טובה ובעיקר אהבנו את דיפון האלקנטרה לרוחב לוח המכשירים והדלתות שתורמים לתחושה הספורטיבית שמתיימר הסיל להציע, יחד עם מושבים בעלי משענת ראש אחודה שדווקא היינו שמחים לקבל מהם יותר תמיכה צידית. כמקובל בתוצרת סין, רשימת האבזור נדיבה להפליא (חימום וקירור למושבים, חימום הגה ושני משטחי טעינה אלחוטיים. נקודות חיסכון ניתן למצוא בקונסולה המרכזית המרגישה זולה ובמתגי חלונות בדלתות. בשורה התחתונה, התחושה אולי פחות הייטקית מאשר טסלה, אבל מרגישה איכותית ופרימיומית יותר.
אז ספורט סדאן אמרתם? את ההגדרה הזו מנסה BYD לגבות קודם כל בתצורת ההנעה. גרסת הבסיס עם 204 כ”ס נשארה מעבר לים ולישראל מגיע הסיל בגרסת הנעה אחורית עם 312 כ”ס או בגרסת הנעה כפולה עם שני מנועים ו-530 כ”ס המכונה 3.8S בזמנים נורמליים היינו שמחים כיוון שסימול כזה היה מציין מנוע עתיק סמ”קים בחרטום. בעידן הנוכחי פשוט מדובר בציון נתון התאוצה של הסיל ל-100 קמ”ש – שיטת סימול דגמים אותה כבר פגשנו גם בהאן הגדולה יותר.
כוח יש בשפע. בכל תנאי בכל מצב, כשגם יכולת הורדת הכוח לכביש מרשימה. צבירת הקצב עדין החלטית גם כשמטפסים למהירויות כביש 6, זאת כמובן על חשבון טווח הסוללה. BYD סיל מגיעה עם סוללה בעלת קיבולת מרשימה של 82.5 קוט”ש והבטח לטווח של 520 ק”מ בגרסה החזקה. אנחנו הצלחנו לחלץ צריכה ממוצעת של כ-20.5 קילוואט ל-100 ק”מ שמתורגמים ל-400 ק”מ. קצת מאכזב, אך המבחן בוצע בימים קרים שמשפיעים דרסטית על צריכת האנרגיה. ניתן לצפות לעוד כמה עשרות ק”מ בתנאים מתונים ונעימים יותר. מערכת בלימה רגרנטיבית אפקטיבית יותר הייתה יכולה לעזור, אם כי היא מורגשת יותר מאשר בדגמים אחרים של BYD.
אלא שבסופו של דבר ההגדרה “ספורט” לא יכולה להתבסס רק על ביצועים בקו ישר. כאן מצליח BYD סיל להפתיע לטובה. ההיגוי אמנם מנותק, אך בעל רמת דיוק ומשקל טובה כאשר אלו מצטרפים לתחושה מאד מאוזנת שמגיעה מכיוון המתלים שמצליחים לרסן היטב את המרכב הכבד גם תחת עומס, גם בכביש גלי, כשהסיל מצליח להשרות ביטחון שחסר בלא מעט חשמליות סיניות כאשר הן נדרשות גם לפנות בקצב מהיר. המתלים קשיחים אבל לא באופן מוגזם, כך שהם עדין מסוגלים לספק רמת שיכוך טובה ברוב תנאי הדרך, כשהם נעזרים בבולמים אדפטיביים. תוסיפו לכך בידוד טוב של רעשי רוח וכביש, בין היתר גם לזיגוג כפול בחלונות הצד, ותקבלו מכונית שיודעת גם להיות נעימה מאד במהירויות שיוט גבוהות.
עם הסיל ירתה BYD בכל התותחים הכבדים שברשותה והתוצאה הסופית מוצלחת ואף מפתיעה לטובה בכמה תחומים. הביצועים מרשימים, האיכות בתא הנוסעים טובה ברוב הפינות, האבזור שופע כמקובל ואפילו מערכות הבטיחות האקטיביות מתפקדות בצורה יעילה מבלי להציק יותר מידי לנהג. הטווח המרבי ומערכת הבלימה הרגרנטיבית עדין יכולים להעניק יותר, אבל מה שחושב באמת הוא שהסיל לא רק יודע להתנהל בקו ישר, אלא גם מפגין יכולת דינמית גבוהה שמצליחה לגבות את רמת הביצועים.
כל התכונות הללו מגיעות בחבילה שמתומחרת באופן אגרסיבי. הגרסה החזקה והמאובזרת של BYD סיל עולה 234 אלף שקלים. נכון לכתיבת שורות אלו, אלו רק 12 אלף שקלים מטסלה מודל 3 בסיסית בצבע לבן, ו-20 אלף שקלים מממודל 3 LR שגם היא חלשה משמעתית. מכורי טסלה אולי לא ישתכנעו כי שום דבר לא ישכנע אותם, אבל עבור הלקוח הממוצע שיתלבט בין יונדאי איוניק 6 לטסלה מודל 3 ולא מעוניין בקרוסאובר, החבילה של BYD סיל היא מהמרשימות בקטגוריה של חשמליות במחיר של 200 אלף שקלים פלוס, לא רק בגלל החבילה אלא גם בגלל היכולת.
BYD סיל 3.8S – תעודת זהות
מנוע: חשמלי, קדמי + אחורי, הספק משולב: 530 כ”ס, מומנט משולב: 68.3 קג”מ, תמסורת: ישירה, הנעה כפולה, בסיס גלגלים: 292 ס”מ, משקל: 2,185 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 3.8 שניות, מהירות מרבית: 180 קמ”ש, צריכת אנרגיה ממוצעת (יצרן): 18.2 קילוואט ל-100 ק”מ, מחיר: 234 אלף שקלים
