שיתופי פעולה הם עניין נפוץ בתעשיית הרכב, בטח כשמדובר בתחום הרכבים המסחריים. שם מצד אחד היקף המכירות מצומצם יחסית ביחס לקטגוריות הרכב הפרטי, ומצד שני התחרות צפופה. כך נוצרו באירופה מספר שיתופי פעולה בין יצרניות רכב מתחרות, כי זו הדרך המהירה להוזלת עלויות. הדוגמא הבולטת היא שיתוף הפעולה בין פיאט לפיג’ו-סיטרואן שהחל עוד אי שם בשנות ה-70, הרבה לפי שמישהו אפילו הרהר ששתי הגדולות הללו יתאגדו יחד יום אחד תחת קונצרן אחד ענק בשם סטלנטיס.
אל שיתוף הפעולה הזה הצטרפה לפני מספר שנים גם טויוטה, שרצתה להגדיל מצד אחד את דריסת הרגל שלה בשוק המסחריות באירופה, ומצד שני רצתה לחסוך בעלויות פיתוח יקרות. את הדרך לשם סלל גם שיתוף פעולה מוקדם יותר עם פיג’ו-סיטרואן בייצור מכוניות עירוניות (טויוטה אייגו/סיטרואן C1). וכך תוך זמן קצר הציגה טויוטה את הפרואייס החדש שהוא למעשה תאומו של סיטרואן ג’מפי ואת הפרואייס סיטי תאומו של סיטרואן ברלינגו.
לפני כשנתיים השלימה טויוטה את סדרת המסחריות האירופאיות שלה עם הצגתו של הפרואייס מקס, שהוא התאום של הדוקאטו שפותח על ידי פיאט וממנו שוכפלו גם הדגמים המקבילים של פיג’ו, סיטרואן ואופל במהלך השנים. הצגתו נעשתה לאחר שכל סדרת המסחריות הגדולות של סטלנטיס עברה מתיחת פנים, כך שהוא נהנה מהשדרוגים המהותיים שנעשו במסגרת כשהבולט בהם הוא המעבר להגה כוח בתגבור חשמלי שאפשר יישום של מערכת תיקון סטיה מנתיב, שהיא חיונית במיוחד ברכבי עבודה עם נהגים המבלים שעות רבות על הכביש. בנוסף כולל המפרט גם מערכות זיהוי תמרורים והתרעת עייפות, אך לפחות כרגע לאל בקרת שיוט אדפטיבית. את הפרואייס מקס פגשנו עם הצגתו לראשונה לפני כשנתיים, וכעת הגיע הזמן להתרשם ממנו בתנאים המקומיים.
תנאי עבודה
מקוריות עיצובית היא די מוגבלת כשמדובר ברכבים מסחריים, וגם טויוטה פרואייס מקס נראה במבט ראשון כמו עוד תיבה לבנה וגדולה. עם זאת, בחזית מפגינה ייחודיות עם שילוב של חרטום קצרצר וחלון קדמי משופע ורחב שתורם מאד לראות כלפי חוץ ממושב הנהג. ההבדלים הקוסמטיים שהוסיפה טויוטה מזוהים בעיקר עם שבכה המובנית בתוך הפגוש הקדמי ומראה חרטום נקי עליו מתנוסס סמל טויוטה המוכר.
טיפוס למושב הנהג חושף כאמור זווית ראיה רחבה והצצה ללוח המחוונים בעל תצוגה דיגיטלית משתנה שהוא בריר ועשיר במידע, אם כי קצת מוזג שחיווי חיוני של חום המנוע מוצג רק בדפדוף בין התצוגות השונות. ממשק מערכת המולטימדיה יהיה מוכר לכל מי שנהג ברכב של פיאט או ג’יפ בעשור האחרון והוא פשוט לתפעול. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכמה פספוסים בהנדסת האנוש כמו מתג עוצמת המזגן בבקרת האקלים שמרוחק מהישג יד או מתג בלם היד החשמלי שממוקם במקום נמוך ולא נגיש. ואם כבר השקיעו בבלם יד חשמלי, תמוהה ההיעדרות של מערכת Auto Hold שהיא שימושית במיוחד עבור נהגים מקצועיים המבלים רבות בפקקים.
מושב הנהג ההידראולי נוח מאד גם לאורך מאות ק”מ וכולל תמיכת גב תחתון יעילה. שאר אפשריות הכיוונון שלו דורשות הרבה מאמץ ולא נוכחות לשימוש. לצד הנהג ישנו ספסל לשני נוסעים מזדמנים עם משענת זקופה מידי ופחות נוחה למרחקים ארוכים. מצד שני ראוי לציין את המושב המרכזי שמתקפל למשענת יד שימושית נוספת עם שולחן מובנה למחשב הניד (אך ללא שקע טעינה בייתי שיאפשר לטעון את המחשב הזה)
מסלול חלוקה
כמו כל רכב מסחרי, טויוטה פרואייס מקס ואחיו מוצעים במגוון תצורות ואן סגור (ישנם גם גרסאות שלדה וטנדר, אך לא עם סמל טויוטה) עם מרכב בארבעה מידות אורך ובסיס גלגלים ושלושה גבהי גג . בישראל החליט היבואן המקומי להתמקד בשתי גרסאות אורך: רגילה עם בסיס גלגלים של 345 ס”מ ואורך כולל של 541 ס”מ או ארוכה עם בסיס גלגלים של 403.5 ס”מ ואורך כולל של 6 מטרים, שתיהן עם גג מוגבה המעניק ממד גובה של 2.5 מטרים.
אמנם סמל טויוטה מתנוסס מלפנים, אך יחידת ההנעה כולה היא של קבוצת סטלנטיס ומשלבת מנוע טורבו דיזל 2.2 ליטר עם תיבת הילוכים אוטומטית בעלת שמונה יחסי העברה, כאשר בחו”ל קיימת גם גרסה חשמלית מלאה. אנחנו בישראל מקבלים את מנוע ה-2.2 ליטר בהספק של 140 כ”ס, עם אופציה במרכב הארוך לגרסת 180 כ”ס איתה הגיע רכב המבחן. אגב, באופן מעניין לגרסאות האוטומטיות ישנו נתון מומנט גבוה יותר במספר קג”מים בשתי גרסאות ההספק, לא שזה רלוונטי עבורנו כי בישראל לא תוכלו לקבל את טויוטה פרואייס מקס עם תיבה ידנית.
המנוע מגרגר באופן נוכח מעל 1,500 סל”ד, שם גם מגיעה הדחיפה המשמעותית של המומנט הנדיב. המקס החזק מגיב היטיב ותיבת ההילוכים ממהרת לעלות להילוכים הגבוהים כשהיא עושה זאת באופן חלק וכבר במהירות של 100 קמ”ש תמצאו את עצמכם משייטים בהילוך הגבוה מה שתורם לשקט בתא הנוסעים לצריכת הדלק, אך היא פחות ממהרת להוריד הילוכים כאשר נדרש עוד כוח זמין. למרבה המזל ידית ההילוכים ממוקמת קרוב לגלגל ההגה ומאפשרת תפעול ידני מהיר בעת הצורך. ישנו מספיק כוח המאפשר להתנייד בקלות בקצב התנועה בכביש 6 עם תחושת ביטחון ויציבות כיוונית גבוהה. להגה ישנם כ-4 סיבובים מנעילה לנעילה כדי לאפשר זווית צידוד נדיבה, וזה בולט בעת תמרונים עירוניים. מצד שני, ישנו שטח מת ותחושה מנותקת בהפניה הראשונית של ההגה, כשלאחר מכן התחושה הופעת להיות טבעית ומשרת ביטחון. גם דוושת הבלמים חסרת תחושה במהלכה הראשוני אך לאחיו מספקת יותר רגש ונשיכה עוצמתית יותר.
סוף היום
טויוטה פרואייס מקס הוא רכב מסחרי יעיל, קל לתפעול ובעל יחידת הנעה מוצלחת שמצרף אל אלו ממשק מולטימדיה ומערכות בטיחות מודרניות חיוניות. ההתמקדות של טויוטה במגוון גרסאות מצומצם יחסית מכוון אותו בעיקר עבור מי שצריך רכב מסחרי עם נפח הטענה גדול במסגרת מגבלות המשקל של רישיון נהיגה רגיל. שם צריך פרואייס מקס להתמודד מול מתחרות ותיקות בענף, חלקן חולקות איתו את אותו פס היצור גם בהצעת הערך שלו לבעל העסק הרוכש אותו. שם מלבד אחריות מורחבת והבטחה למערך שירות ותמיכה מקיף היתרון המוחשי מגיע בזכות הסמל שנמצא בחזית, וזה יתרון שקהל היעד הפוטנציאלי לא יוכל להתעלם ממנו.
טויוטה פרואייס מקס ארוך – תעודת זהות
מנוע: 2,184 סמ”ק, טורבו-דיזל, הספק: 180 כ”ס ב-3,500 סל”ד, מומנט: 45.9 קג”מ ב-1,500-1,750 סל”ד, תמסורת: אוטומטית, 8 הילוכים. הנעה קדמית, בסיס גלגלים: 403.5 ס”מ, משקל עצמי: 2.105 ק”ג, מהירות מרבית: 170 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 12.3 ק”מ לליטר, מחיר: 310 אלף ש”ח (ללא מע”מ)
