פיאט מצטרפת לרשימת חברות שמציעות רכבים ישנים מתוצרתן אבל במצב חדש לחלוטין. יש כאלו המייצרות את הדגמים בשיטות הישנות מאפס, יש כאלו שמבצעות רסטורציה מלאה ברמת מפעל. מה שבטוח, הרשימה מתארכת.
בפיאט קוראים לשירות החדש “Reloaded by creators” ומציגים חמישה דגמים ראשונים ומיוחדים שעברו את הטיפול של מחלקת המורשת של פיאט. בחברה טוענים שמכירת אלו, תממן את המשך הפעילות ורכישת הדגמים הבאים שיועמדו לרסטורציה.
מי שמרים גבה, צריך לזכור שפיאט הייתה מעצמה רצינית מאוד עם מכוניות נחשבות ונחשקות. ושהיא חולשת עד היום על לא מעט מותגים (עזבו רגע את קרייזלר כן?). פיאט זה גם לנצ’יה, אלפא, אבארט’. פיאט זה גם פרארי. ואכן, חמשת המכוניות האמורות הן כאלו שיזיזו משהו עמוק בלבו של כל חובב רכב. פשוט מסע בזמן לשנים בהן איטלופילים יכלו להתגאות באהבה שלהם. מכוניות כאלו, שמובאות למצב חדש לחלוטין, לא אמורות להיות זולות במיוחד. והן לא יהיו זולות במיוחד. בזה אפשר להיות בטוחים גם מבלי שפיאט ייחשפו מחירים.
הרשימה של פיאט מתחילה עם אלפא-רומיאו SZ. חדשה יחסית משנת 1989. מתחת לעיצוב הביזארי של זגאטו שוכנת הארכיטקטורה המשובחת של ה-75 עם מנוע ה-V6 בנפח 3.0 ל’. ‘איל מוסטרו’ הספציפית הזו, היא מהראשונות שיוצרו, שימשה למבחנים שונים סביב מסלול באלוקו של אלפא-רומיאו ונשארה בבעלות פיאט כל השנים הללו.
בזמן שה-SZ הספציפית הזו היא מהראשונות שיוצרו והשינויים בה כמעט ומעניקים לה מעמד של אבטיפוס, אלפא-רומיאו ספיידר הזו היא דווקא בין האחרונות שיוצרו משנת 1991. גם היא בלתה את כל חייה בפיאט ושימשה לניסויים טכניים שונים – צביעות מיוחדות לדוגמה. וגם היום, כשמסתכלים עליה, אפשר להבין איך העיצוב של פינינפארינה החזיק אותה בחיים למעלה משלושה עשורים ברציפות.
לנצ’יה פולביה קופה מונטה-קרלו משנת 1973. הגרסה הזו היא חלק מסדרת ייצור מצומצמת ששווקה לכבוד הנצחון של סנדרו מונארי והפולביה שלו בראלי מונטה-קרלו 72′. הלנצ’יה הזו, עם מנוע 1.3 ל’ ו-90 כ”ס נמכרה בנאפולי ליד הראשונה ועדיין נשאה את לוחיות הרישוי המקוריות. לכל אלו לא נותר כמובן זכר וגם היא נראית, חדשה לחלוטין.
עוד מכונית שחייבת את חייה בין השאר לעיצוב הנפלא של פיניניפארינה היא פיאט 124 ספורט ספיידר ואחת כזו נמצאת גם היא בחמישייה הזו. המכונית הספציפית הזו היא מסדרת הייצור שפינינפארינה החיו לקראת 1982. היא מהראשונות שיוצרו בקו הזה. שנת הייצור היא 1981 ויש לה פחות מ-10,000 ק”מ על השעון. כמובן שאחרי הרסטורציה של מחלקת המורשת של פיאט, היא נראית כאילו לא עבר עליה אפילו ק”מ אחד.
אחרונה חביבה לבינתיים, עד שהתכנית הזו תייצר עוד מכוניות כאלו, היא לנצ’יה אפיה קופה. עוד עיצוב מוצלח של פיניפארינה, הפעם קופה 2+2, כשהמכונית הזו היא משנת 1959 ופיאט לא חושפים פרטים מאין הגיעה אליהם. כמו שאר המכוניות ברשימה הזו, היא חלון לעידן אחר בתעשיית הרכב. האיטלקית, ובכלל.