ביואיק GNX. זו אחת המכוניות היחידות בהיסטוריה של היצרנית שמצליחות לעשות לנו משהו בלב. מכונית שלא כל כך מתיישבת עם התדמית שדבקה במותג הזה, שונה כמעט מכל מה שהוצג לפניה ובטח ממה שהוצג אחריה.
ה-GNX הייתה הגרסה הבכירה בסדרת ה’גרנד נשיונל’ שהוסיפה קצת צבע ללחיים של הריגל האפרורית של שנות ה-80′ ושמה המלא הוא ‘Grand National Experimental’.
בדומה לאחיותיה (טורבו-T ואחרות) גם היא נהנתה ממנוע V6 מוגדש בנפח 3.8 ל’ (בהחלט נדיר בשנים ההן בקרב האמריקאיות), רק שכאן הוא זכה למגדש גארט T-3 חדש, מצנן ביניים מוגדל ועוד כמה שינויים כדי לתמוך בהספק של 276 כ”ס ולא פחות מ-49.8 קג”מ.

הכוח עבר לגלגלים האחוריים כמובן (255/50R16) דרך תיבה אוטומטית עם ארבעה יחסי העברה. אבל לפני שאתם מחמיצים פנים צריך לזכור שאלו שנות ה-80′ באמריקה, וזה עדיין לא הפריע לה לרשום 60 מייל לשעה ב-5.3 שניות ורבע מייל ב-12.7 שניות בלבד. עדיין לא מתרשמים? ואם נספר שזה מהר יותר מפרארי 288 GTO ביותר משניה? ככה חשבנו.

גם בצד הקוסמטי ניתן לראות כמה שינויים – חישוקי 16 אינץ’ ייחודיים, זימים בכנפיים, סבכה ייחודית לה ועוד. אגב, היא הגיעה בצביעה כל שחורה בלבד שהקנתה לה מראה “רע” במיוחד.
ה-GNX הייתה למעשה האחרונה בסדרה החמה של הריגל (ואפשר לומר שהחמה האחרונה של ביואיק…). ככזו היא יוצרה במספר עותקים מוגבל – 547 יחידות בלבד ירדו מפס הייצור.

ועכשיו נעבור לדבר על הכלה שלנו היום – ביואיק GNX מספר #003. זו ה-GNX הראשונה שנמכרה לציבור הרחב (השתיים הקודמות נשארו ברשות ביואיק עד היום). בתחילת חייה שימשה כרכב הדגמה עבור מגזיני הרכב הנחשבים של התקופה, מה שאולי מוריד את הערך שלה בתור רכב משומש, אבל מקפיץ אותו בעייני אספנים.

בהמשך נמכרה לבעליה החדשים עם כ-8,200 מיילים על השעון. לא נבין לעולם את האנשים האלה, אבל כשמד המיילים הגיע ל-10,790 מיילים בלבד (קצת יותר מ-17,000 ק”מ) היא נשלחה לאחסון למשך כ-20 שנה.
כעת היא הוצאה מהמחסן, ונשלחה לעבור טיפול מכאני וחיצוני שנועד להחזיר אותה אל ימי הזוהר שלה. המוכר מציין שכל החלקים מקוריים ומעולם לא נעשו באוטו שום שינויים או שיפורים. הוא גם שמר את כל המסמכים המקוריים, כולל המגזינים בהם היא הופיעה!

המחיר? באופן מעניין המוכר לא הרגיש צורך לקבוע רף תחתון במכירה הפומבית – אבל בהתחשב בכך שמחירן של GNX פחות מיוחסות מגיע בקלות לכ-90,000 דולר אנחנו לא היינו דואגים לו…