שנה וחצי אחרי שהוצגה ה-DB11, היצרנית הבריטית חשפה את הגרסה הפתוחה – אסטון מרטין DB11 וולנטה. אם נאמר את האמת, כשאנחנו חושבים על מכוניות של אסטון מרטין התמונה שמתקבלת בראש היא פחות בכיוון של עישון צמיגים במסלול ויותר לכיוון של מסע רגוע בכביש מתפתל בין כרמים, איפשהו בדרום אירופה.
אין ספק שכדי להעצים את החוויה הזו גרסאות הוולנטה הפתוחות, או ה-DB11 וולנטה במקרה הזה, מתאימות במיוחד לתפקיד. מה מקבלים ועל מה צריך לוותר תמורת הזכות לגעת בשמיים?
1. V8. בשלב זה אסטון מציעה את הוולנטה רק עם מנוע הבסיס של הקופה, לא שיש לנו על מה להתלונן. מדובר ב-V8 מוגדש בנפח 4.0 ל’ שמקורו ב-AMG ומפיק כאן נתונים זהים לשל הקופה – 503 כ”ס ב-6,000 סל”ד ו-68.8 קג”מ בטווח שבין 2,000 סל”ד ל-5,000 סל”ד. התיבה אוטומטית עם שמונה יחסי העברה וההנעה, כמובן, אחורית.
2. משקל. “תודות” לחיזוקי מרכב שנדרשו לאחר הסרת הגג, אסטון מרטין DB11 וולנטה כבדה מהקופה המקבילה ב-110 ק”ג נכבדים. זה מעמיד את נתון המשקל על 1,870 ק”ג, שזה בערך 25 ק”ג פחות מהגרסה המקבילה של ה-DB9 אותה היא ירשה. לא מבריק בהתחשב בכך שאסטון מתפארת בשלדה קלה יותר בזכות שימוש בחומרים קלי משקל ומעבר ממנוע V12 למנוע V8 קטן (יחסי, הכל יחסי…). גם חלוקת המשקל השתנתה עם יחס של 53:47 לטובת החלק האחורי לעומת 51:49 של הקופה.
3. ביצועים. הוולנטה מאיצה ל-100 קמ”ש ב-4.1 שניות ומסוגלת לרשום 300 קמ”ש מרביים. אלה נתונים קצת פחות טובים משל הקופה (4.1 שניות ו-301 קמ”ש בהתאמה), כנראה בגלל תוספת המשקל.
4. גג. במקום הגג הקשיח של הקופה ישנו גג בד רך מתקפל. באסטון מספרים שהוא עשוי מ-8 שכבות (ומגיע בשלושה צבעים – בורדו, אפור או שחור), מה שמבטיח לטענתם רמת בידוד רעשים טובה. הוא מתקפל באופן חשמלי ב-14 שניות, וייסגר בחזרה בתוך 16 שניות – ואת שתי הפעולות ניתן לעשות בנסיעה עד למהירות של 50 קמ”ש.
5. איך שהיא נראית. אנחנו לא יודעים אם זה רק אנחנו, אבל המכוניות של אסטון מרטין תמיד באו לנו בטוב בלי הגג, וגם ה-DB11 הזו נראית מצוין, אולי אפילו יותר מהקופה. נראה שגם באסטון מרגישים ככה וזה מתבטא במחיר שקרוב לזה של גרסת ה-V12 החזקה יותר של הקופה. אם נתרגם את זה לשקלים, כשהיא תגיע לארץ המחיר שלה צפוי לנוע סביב ה-2 מיליון שקלים.
