ערב פתיחת עונת 2016, אפילו מארק מרקז, אלוף העולם המכהן (פעם שלישית בארבעת העונות שלו בקטגוריה הבכירה) לא שיער בנפשו שיזכה בתואר האליפות בסופה. לא סתם יזכה, אלא שיצליח להבטיח את התואר שלושה סבבים לפני סיום העונה.
את כל אופנועי היצרן פיתחו כשהם מצוידים במערכת הבקרה האלקטרוניות של היצרנים (כי המערכת האחידה לא הייתה מוכנה) ועם צמיגי מישלין שבאותה עת נמצאו עדיין בתהליך פיתוח מהיר. כלומר, בעונה עצמה, היו צריכים אנשי הצוות הטכני בקבוצות היצרן להתאים את האופנועים למערכת אלקטרונית אחרת מזו סביבה פותח האופנוע, וצמיגים אחרים מאלו עבורם הותאם הסט-אפ הבסיסי, אופן העברת הכוח וחלוקת המשקל. עד כאן, כל התנאים והאתגרים היו זהים עבור כל קבוצות היצרן.
אבל בעוד בימאהה פיתחו אופנוע בהתאם לדרישות של מי שכיהן כאלוף באותה עת, חורחה לורנזו, עם הגדרה ליציבות כיוונית גבוהה בהטיית לסיבוב ובעת בלימות, את ההונדה פיתחו כאופנוע “עצבני”, זריז ואגרסיבי – בהתאם לסגנון הרכיבה של מארק מרקז. אבל כשהוסרו מערכות הבקרה המתוחכמות של היצרנים והותקנה המערכת האחידה הפחות משוכללת, עם פחות חיישנים ומעבד מוגבל בביצועיו לעומת זה של היצרנים, רוכבי ימאהה נותרו עם אופנוע יציב, בעוד רוכבי ההונדה נותרו עם אופנוע שמנסה להשליך ממנו את רוכבו בכל פתיחת מצערת. וזו צרה אמיתית מאחר וחל איסור על פיתוח המנוע במהלך העונה. כלומר, היה על מהנדסי הונדה להמציא קסמים על מנת למתן את העברת הכוח האגרסיבית של האופנוע מבלי לשנות את המנוע או את הבקרות האלקטרוניות.
יתרה מזאת, מול מרקז עמדו צמד יריבים בקנון גדול מבית ימאהה. שני אלופי עולם, אחד אלוף מכהן והשני סגנו – לורנזו ורוסי. הספרדי עם 5 אליפויות עולם מסומנות בחגורה, האיטלקי עם לא פחות מ-9 אליפויות ועשרים שנות נסיון ולשניהם אופנוע עדיף. חורחה לורנזו היה הרוכב המהיר ביותר ב- 2015 ובאופן טבעי ימאהה הבטיחו את שרותיו גם בעונה שלאחריה. רוסי, הרוכב הפופולארי ביותר בכל הזמנים התקבל חזרה בימאהה כקלף השיווקי. השם “ולנטינו רוסי” יחד עם פוסטרים באולם התצוגה, הנם מקדמי מכירות מאד משמעותיים ליצרן. ולמען הסר ספק, כל היצרנים הם גופים מסחריים שמטרתם להרוויח כסף ממכירות אופנועים. אם לא הייתה הצדקה שיווקית, לא הייתה קיימת תחרות MotoGP בכלל. בעונתו הרביעית חזרה, רוסי רצה לפדות את הקלף וביקש לעצמו את התואר אלוף העולם שוב.
בדיעבד, ייתכן מאד שההחלטה של ימאהה לשלב שני קליברים בקבוצת צמרת אחת עלתה להם בתואר האליפות. כי לא רק שהיו חשופים ללחץ מצד מרקז הקוסם על ההונדה, גם התחרו והלחיצו האחד את השני. כי אלוף עולם יכול להיות רק אחד וללורנזו לא בא טוב לראות את רוסי זוכה באליפות העולם על חשבונו, כי הוא “רק” קלף שיווקי, ומצד שני לרוסי ממש לא בא טוב לראות את הספרדי מנצח אותו כמו ב-2015 ומונע ממנו אליפות עולם עשירית. זו הסיבה העיקרית מדוע הקדים רוסי לחתום בימאהה לשנתיים נוספות ובכך הבריח את לורנזו השנה לדוקאטי. רוסי אוהב תחרות, אבל יותר מכך הוא אוהב לנצח.
עם זאת, כפי שזה נראה כעת, ייתכן מאד שימאהה חזרו על הטעות שוב. את מקומו של לורנזו בימאהה תפס הרכש מסוזוקי – מאבריק וינאליס, ועל פי תוצאות מבחני טרום העונה, הבחור מצא מיד שפה משותפת עם הימאהה M1. בכל ארבעה מבחני טרום העונה הרשמיים היה הספרדי הצעיר מהיר מכולם, כולל ולנטינו רוסי, חברו לקבוצה ומארק מרקז, האלוף המכהן.
בנתיים, מארקז מצליח לעיתים לזנב ביריב החדש, אך ההצלחות משולבות בלא מעט נפילות ואף כתף שפרק באחת מהנפילות. את מקצי טרום העונה האחרון הקטאר סיים מרקז אי-שם מחוץ לעשירייה הראשונה כרוכב ה-11 בטיבו בזמנים אך הצהיר שאילו מירוץ תחילת העונה היה נערך היום, היה לו סיכוי טוב להילחם על הפודיום. ולנטינו רוסי הצליח להשיג תוצאות פושרות עד יותר, בדרך כלל סביב החמישייה הראשונה (למעט פיליפ איילנד שם סיים עם הזמן ה-12 בטיבו בלבד).
את לורנזו על הדוקאטי, יחד עם אנדראה דויציוזו חברו לקבוצה ניתן לפגוש בין עשרת המהירים. היכולת של לורנזו לייצר הקפות מהירות על האופנוע האדום, היא מפתיעה לכשעצמה. הדוקאטי מהיר כשמשתמשים בו באגרסיביות, ראה מקרה יאנונה או סטונר (שהיה מהיר ביותר באחד מימי המבחן למרות שאינו רוכב פעיל מן המניין). ולורנזו הוא אולי הרוכב הכי חלק ומדויק בזירה כיום. סטונר אמר שהספרדי יתקשה להפיק תוצאות בדוקאטי, בנתיים לורנזו מוכיח את ההפך. עם זאת, ארוכה הדרך מיום מבחן לפודיום במירוץ, או לאליפות עולם – שזה מה שמצפים ממנו האנשים שחתמו לו על הצ’ק במשרדי ההנהלה בבולוניה.
בסוזוקי הצמידו ליאנונה המופרע את רינס שעלה מה-Moto2. למעט הבלחה של יאנונה בספאנג, לא הצליחו השניים להראות יכולת תחרותית אמיתית. עם זאת גם בטרום עונת 2016, לא ציפו מסוזוקי להצלחות אותן ראינו במהלך העונה. מה שעוד יותר קשה לומר על שני הגיוסים החדשים לקבוצת טק-3, יוהאן זרקו, אלוף ה-Moto2 המכהן ויונס פולגר בשנתו העשירית בזירה הבינלאומית ללא אף אליפות או סגנות. איכשהו דווקא רוכבי לוויין של הונדה, כמו קראצ’לו או רוכבי לוויין של דוקאטי כמו ברברה ופטרוצ’י, אפשר לצפות לפגוש על הפודיום פה ושם. אה, כן וגם את דני פדרוסה נפגוש על הפודיום (עם ניצחון אחד או שניים כמו כל עונה).
אבל המאבק על תואר האליפות יסוב שוב בין שני רוכבי ימאהה לבין מרקז על ההונדה. הפעם מרקז יצטרך יותר מאשר להמציא את עצמו מחדש ברכיבה טקטית וחכמה. הוא יצטרך יותר מאשר מאבקים פנים קבוצתיים בין רוכבי ימאהה. הוא יצטרך יותר מאשר פתרונות קסם מצד המהנדסים שמנסים לעקוף את מגבלות איסור השימוש בכנפיים. הוא יצטרך את כל אלו, בשילוב עם המון מזל – וגם זה לא בטוח שיספיק. בא לשכונה בחור חדש בשם מאבריק וינאליס, והוא בא רעב לטרף!
עוד כתבות של אלון על עולם MOTOGP – כנסו ל-https://gpblog.co.il