כמות ההייפ שרצה סביב ק.ט.מ 790 אדוונצ’ר הייתה אדירה. מנגנון השיווק של ק.ט.מ יודע את העבודה וכל הטרה-בייטים שהתקיפו את העולם, בעריכה מדויקת, פגעו בול בפוני. יכולת לטעום את ההרפתקאה שעומדת בפתח. תוסיף לזה שלא כל יום ק.ט.מ מציגה אדוונצ’ר חדש ועוד אחד בר השגה יחסית. חגיגה.
אחרי רכיבה עליו אפשר להבין מה ק.ט.מ ניסתה לעשות כאן. היא רצתה להמציא את האדוונצ’ר מחדש. לא להביט אחורה אלא לקבוע את העתיד לבוא. להכתיב אופנה.
זהו צעד מסוכן. מסוג המהלכים שיכולים להפוך אופנוע לאייקון. או, לחילופין, לכישלון מהדהד. מה משניהם עומד להיות ק.ט.מ אדוונצ’ר 790? בוא נראה.
שינויים בהרגליי הישיבה
אחרי שמתגברים על העיצוב ומתיישבים על האופנוע הזה מגלים כמה דברים. הדבר הראשון שבולט כאן זו תנוחת הרכיבה. זו לא התנוחה האדוונצ’רית הקלאסית. הרגליים מכופפות יותר, הידיים נשלחות לפנים רחב, קרבית. יחד עם המושב הקשה והמבנה הכללי הצר והשטוח זה מרגיש כמו אנדורו שצמח במימדים.
הדבר השני שבולט הוא המושב הנמוך. בשני המצבים המוצעים כאן לא הייתה לי בעיה להניח שתי רגליים יציבות על הקרקע.
מה שמתקבל זה אופנוע שמרגיש קטן וקל לשליטה מהשנייה הראשונה. תחילת תנועה בשטח עירוני וה-790 מרגיש כמו נשק יעיל ללחימה בשטח בנוי. תוסיף לקלות המוזכרת מנוע גמיש מאוד שמייצר הרבה דחף מסל”ד נמוך והתחושות מהמכונה חיוביות מאוד.
כבר בשלב הזה הק.ט.מ לא מרגיש כמו משהו שיושב על ג’אנט 21 מלפנים. הוא מרגיש כמעט כמו אופנוע כביש גבוה. עצירה ראשונה וזה זמן טוב לבחון אותו סטאטית.
רשימת קניות
ק.ט.מ לא חסכו כאן, בכל הקשור לתוספות ואפשרויות. אבל, יש כאן גם תחושה לא אפויה במקומות מסוימים. המושב, כאמור, מציע אפשרות בחירת גובה אבל בחירה במצב הגבוה מותירה רווח לא נאה בין המושב לגוף. המשקף מתכוונן לגובה, אבל מחייב שימוש בכלים.
המבנה הצר (ומרכז הכובד הנמוך) מושג גם באמצעות שני מיכלי דלק נפרדים, אבל אלו בולטים בחלקו התחתון של האופנוע ולא מאפשרים בדיקת צריכת דלק מדויקת עד לחצי מיכל. המיכלים האלו גם משאירים שטח אוורור מוגבל למנוע. בדיוק בין רגלי הרוכב.
המסיכה הקדמית מוחזקת על ידי שני צינורות מתכת, שיוצאים מהשלדה ונראים כאילו הולחמו שם כלאחר יד.
כמו שאמרתי יש תחושה ברורה שק.ט.מ רצו כאן חבילה שלמה, כזו שכוללת כל תוספת וכל אפשרות. ואכן אפשר למצוא כאן מצבי רכיבה, abs לפנייה, בקרת משיכה (שתי המערכות ברות ניתוק) ותחושה של מעטפת אלקטרונית מלאה. כל אלו נשלטות בצורה אינטואיטיבית מצידו השמאלי של הכידון. יאללה, אפשר להמשיך לרכוב.
רוצה טוסה
אפשר לטוס מהר ורחוק עם ה-790 הזה. את המנוע המוכר מהדיוק 790 ק.ט.מ מיתנו מעט ליישום הזה. הוא מייצר פחות כוח אבל נותן קונטרה עם המומנט. הוא לא ממש מתאמץ בכדי לקחת את האדוונצ’ר הזה אל מעבר ל-200 קמ”ש. תחושת “זה לא 21 אינץ’ מקדימה” ממשיכה גם כאן. מיגון הרוח זה הזמן לציין, טוב מאוד – לרוכב בגובה 1.81 מ’ שרגיל לשבת שפוף בכל אופן.
הק”מ עוברים וזה ממשיך להרגיש בנוח על הכביש. בכל הקשור להתנהגות, אין כאן יותר מדי זריזות. ההיגוי מרגיש כבד, האופנוע יציב ונטוע בהטיה, אם יש כאן מקורות שטח הם נמחקו היטב. מוטת הכידון הגדולה מסייעת בשינויי כיוון והתחושה טובה. אפשר ממש למהר עם הק.ט.מ הזה. כל עוד הכביש איכותי.
במקומות שסלולים פחות טוב, מתגלה קושי של המתלים בייחוד של המונושוק מאחור. זה בעיקר מרגיש כמו רכיב פשוט. מבט עליו מזכיר לנו את זה של הדיוק 790. הוא לא רק מרגיש פשוט הוא גם נראה פשוט, עם כוונון עומס קפיץ עם טבעת משוננת. כאחרון הקטנועים מהמזרח.
בקצב גבוה באמת בכביש צפות עוד תלונות. איפה שדיוק כירורגי הוא חובה, חסר פידבק מהקדמי, אולי בכל זאת יש כאן גלגל 21 אינץ’ מפנים? גם המנוע האדיר, לא מרגיש לינארי וטבעי. הכוח נבנה בצורה לא אחידה וזה מקשה על תפעול מדויק. התגובות אגרסיביות למדי, זה לא עניין של כוח אבסולוטי. זו הדרך בא נמסר הכוח הקיים.
תלונה נוספת עולה מול מערכת בקרת המשיכה. בהילוכים שני ושלישי, פתיחת מצערת חדה מתחת ל3000 סל”ד (כשהבקרה פעילה במלואה) שולחת את האחורי הצידה עד לנעילה מלאה של הכידון. לא נתקלתי בתופעה כזו בשום אופנוע ברמת המחיר הזו, בטח לא בכאלו של החבר’ה ממטיגהופן.
גינת משחקים
אחרי שראיתי כמה טוב האופנוע הזה מרגיש בכביש וכמה בסיסית מערכת המתלים שלו, כיוונתי אותו לרכיבת שבילים רגועה במיוחד. ההעדפות של ק.ט.מ 790 אדוונצ’ר כבר היו ברורות למדי.
גם התוואי הנינוח, התגלה כיותר מדי. ק.ט.מ 790 אדוונצ’ר הוא לא אופנוע שמרגיש בבית בשטח. על שבילים מפולסים הוא לא מצליח לייצר את אותה תחושת קטר שהוא מייצר בכביש ולא מצליח לנגוס את השביל. אין בעיה. מורידים קצב. תנוחת הרכיבה מצוינת – בעמידה ובישיבה. אבל אפילו היא לא עוזרת כאן. גם בקצב איטי על באמפים קטנים או אבנים שתולות ה-790 לא מרגיש בנוח. הוא מתנדנד, נחבט ולא מצליח לטפל בבעיות קלות על השביל.
גם אופיו של המנוע לא תורם כאן. במצבים החזקים שלו הוא לא מצליח להוריד את הכוח לקרקע. במצב שטח הוא מרגיש חלש מדי. גם כאן, קשה להיות מדויק אתו. צריכת הדלק בסוף ימי המבחן צריכת הדלק עמדה על 17.7 ק”מ/ל’. זה אומר טווח של 354 ק”מ למיכל. די והותר למדינתנו הקטנטונת.
עולם חדש
ק.ט.מ 790 אדוונצ’ר מהווה מהלך אמיץ מאוד של היצרנית האוסטרית. הם לא הלכו על מתכון מוכר ומשופר מהעבר, לא ניסו ליישר קו עם שום דבר אחר שקיים. התוצאה לא נראית ולא מרגישה כמו שום דבר אחר, לטוב ולרע. יותר מהכול זה מרגיש כמו כלי שמעדיף בבירור את הכביש, כאילו ק.ט.מ רומזת למי שבאמת חי את השטח, לפנות לגרסת ה-R.
עם כל הכבוד, ק.ט.מ שמופיע עליו הכיתוב אדוונצ’ר, חייב להיות טוב יותר בשטח. גם אם זו גרסת כניסה רכה ובסיסית. ואולי בכלל ק.ט.מ פונה עם האופנוע הזה לרוכבים מזן אחר. כאלו שרוצים את הילת האדוונצ’ר, כאלו שרוצים לספר לחברים שלהם על הג’אנט הגדול מלפנים. כאלו שרוצים להתגלגל מקסימום על איזה שביל בשביל לפתוח פק”ל קפה מתחת לאיזה עץ אינסטגרמי.
ק.ט.מ 790 אדוונצ’ר בגרסתו זו, הוא אופנוע טוב. כזה שמציעה חבילת אבזור מקיפה, כזה שמציע מנוע בריא, כזה שיכול לקחת אותך מהר ורחוק. הוא גם יכול להגיע למקומות יפים בתוך השטח. מי שרוצה זכר לנשמה של אופנוע שטח באדוונצ’ר שלו, לא ייקבל את מבוקשו כאן. האם יש עדיין כאלו? הזמן וטבלאות המכירה, יגידו.
נתונים: 799 סמ”ק, 95 כ”ס ב-8,500 סל”ד, 9.07 קג”מ ב-6,600 סל”ד, 180 ק”ג (יבש), 86,000 שקלים (80,000 למזומן)
