מהר מאוד לתוך השיחה עם סיימון לואסבי, ברור מה מניע אותו. ברורה מאוד גם הסיטואציה בה הוא צריך לתפקד – כזו המציבה יתרונות של יצרן גדול, לצד אתגרים לא פשוטים. מעבר זריז על קורות החיים שלו, מגלה רק חלק אחד ממה שמוביל אותו. לואסבי הוא ראש קבוצת העיצוב הגלובלית של יונדאי, התחיל את הקריירה שלו ב-1991 בעשור של עיצוב עבור רולס-רויס ובנטלי. לאחר מכן הוא עיצב עבור פולקסווגן בגרמניה ואז בסין. ב-2017 עבר להיות אחראי על העיצוב של יונדאי בסין.
“למדתי הנדסת מכונות לפני שלמדת עיצוב רכב” מסביר לואסבי, “זה בהחלט נותן משמעות ויכולת הבנה טובה יותר למעצב”. מעבר ללימודים, עושה רושם שסיפור החיים האישי שלו, הכין אותו לתפקידים האלו, לא פחות מהתארים האקדמיים. לואסבי גדל באווירה מוטורית, מאוד. אביו, מייק לואסבי, היה נהג מירוצים שעבד גם כנהג מבחן וגם מהנדס ראשי של אסטון מרטין. לאחר מכן עבר להיות מנהל הייצור של חברה שהחלה את דרכה בשנים ההן – דלוריאן. “כן בוודאי, הכרתי את ג’ון דלוריאן, קולין צ’מפן ועוד… כבר בתור ילד נהגתי בדלוריאן במסלול הצמוד למפעל…”. לא בדיוק ילדות סטנדרטית. הסיפורים על השנים ההן קולחים, מרתקים: “נסענו פעם לחבר של אבא שעבד כמעצב באסטון, דלת האסם נפתחה ועמד שם דגם החימר שהוא בדיוק סיים לעצב של הלגונדה”. הבנתם את הראש.
אני תוהה בקול איך מבינים מגמה עוד לפני שהיא נוצרה: “אנחנו מבצעים ניתוח נתונים, מצבים, לנסות להבין מה לקוחות ירצו עוד 5 שנים. סימנים. אם זה כבר טרנד זה גמור. מה הסימנים”. לדוגמה הוא מביא את הסנטה-פה הנוכחי: “ב-2020 עבדנו על הסנטה-פה הבא. כל העולם השתנה בגלל הקורונה. פתאום אנשים מסביב לעולם החליטו לצאת לטיולי כביש ארוכים. לבד. לישון ברכב. קלטנו את הסימן הזה והבנו. אנשים רוצים לקחת דברים. בואו נעשה קופסה גדולה ושימושית. אף אחד לא אמר לנו לעשות קופסה, אלו היו הסימנים. היום המפעל בארה”ב מייצר מעל לכל שיא תפוקה שצפינו…”.
נוכח העיצובים האחרונים של יונדאי לואסבי מצהיר: “אני מעדיף עיצוב שיעורר מחלוקת. זה הרבה יותר מושך. יש כאלו שיאהבו ויש כאלו שלא, אבל זה עיצוב שמשפיע, שזוכרים”. הוא ממשיך: “בחברות גדולות עושים הרבה סקרים ואז אתה מקבל ממוצעות. אנחנו מחפשים את האותות. יכולנו לעשות עוד סנטה פה שתשכח ממנו. זה עיצוב מקטב. אף אחד לא עיצב קופסאות כבר. זו דוגמה אחת”. לשמע הדברים האלו הרבה עיצובים עדכניים של יונדאי, מקבלים הגיון. אני מזכיר את האיוניק 6 ואת ה-5 שבאמת עונות להגדרות האלו. ה-5 מזכירה קצת את הלנצ’יה דלתה משנות ה-80′ בפרופורציות שלה, ואילו חלקה האחורי של ה-6 את הסאאב 900 – “נכון! מי לא אוהב את הדלתה” הוא עונה עם חיוך ענק ומוסיף “בוודאי, סאאב 900 המתקדמת אוירודינמית, חלק מההשראה לעיצוב הזה”. מאוחר יותר אגלה שחלק לא מבוטל מצוות העיצוב האירופי (מתוך כאלו של יונדאי המפוזרים על פני כל כדור הארץ), הם חולי הגה מהסוג הנכון, רובם מעריצי ראלי וגרופ B. זה בהחלט מסביר חלק מההשראה למכוניות התצוגה של החברה. באירוע נכחה גם האינסטרואיד שמוכיחה גם היא את העניין הזה.
במהלך השיחה הזכיר לואסבי כי יונדאי עתידה להציג 7 דגמים חדשים ב-18 החודשים הבאים. לדבריו בגישה לעיצוב של כל אחת מהן, תגיעה עם הפילוסופיה הברורה הזו. זה לא אומר שכולן ייראו אותו הדבר, להיפך: “אין לנו שום רצון שכל הדגמים ייראו אותו הדבר, לכל דגם ושוק יש הכיוון שלו. במכוניות החשמליות תמיד תוכל לזהות יונדאי לפי ארבעת אורות ה-LED, יש לנו גם אלמנטים שיאפיינו את המכוניות עם מנוע הבעירה הפנימית כמובן”. למה ארבעה אורות דווקא? זו האות H בקוד מורס. עושה רושם שהאתגר הגדול הבא יהיה לעצב מכונית קומפקטית, מהסוג הנפוץ באירופה וללואסבי יש כמה מחשבות על העניין הזה אותן לא נחשוף כאן.

מה שכאן עולה וצף בשיחה בכל רגע וישפיע בלי שום ספק על הדגמים הבאים של יונדאי הוא עניין המתכת. ליונדאי יש מפעל משלה בה היא מייצרת את גלילי המתכות לעצמה. מבחינת המעצבים, זה פרט חשוב משתי סיבות. האחת היא האפשרות לקבל משטחים עם תכונות שונות לטובת עיצוב נועז יותר לדוגמה. זה חשוב עבורם גם כי הם מעוניינים להדגיש את העניין הזה. לגרום למכונית להיראות יותר מתכתית ופחות פלסטית. יותר קל להגיד מלעשות.
איך בכל זאת משיגים תוצאה כזאת? “הקמנו תצוגה לכבוד היו”ר בנושא הזה בדיוק. הצגנו דגמים שנעשו בכיפוף וכיפול של מתכת ואפילו נייר. פסלים קטנים שמראים איך אפשר לגרום למשטחים להיראות שהם נעשו אכן ממתכת. ככה דברים מתחילים מאז עשינו ליין-אפ שלם כזה. אבולוציה של שפה בצורות שונות ב18 החודשים החדשים 7 דגמים חדשה מובילים עם הגישה הזה. וכמובן ששיתוף הפעולה ההדוק עם מפעל המתכת שלנו ,היכולת לשנות את עובי הפלדה, לייצר משטח עם פחות לחיצות מכבש, כל אלו מובילים אותנו ביחד”.
אולי המשפט הבא מסביר טוב יותר מהכול את הלך הרוח ביונדאי ומה שמאפשר את התפתחות העיצובית של המותג: “אף פעם לא עבדתי בחברה בה כולם משתפים פעולה בצורה מאפשרת ופתוחה כמו ביונדאי. מהנדסים, מפעל המתכת, מעצבים, כולם מתאמצים לאפשר את החזון”. בתפקידו הנוכחי, מוביל לואסבי את פילוסופיות העיצוב של היצרנית השלישית בגודלה בעולם. סיפור החיים האישי שלו, הסביבה בה גדל והתשוקה בה הוא מדבר על מכוניות ונהיגה, מעודדת. טוב לדעת שבתאגידי הענק צצים לפני פעם אנשים שהגיעו מהמקום הנכון, ועושים את העבודה הזו, מהסיבות הנכונות.