השמש עוד לא סיימה לחרוך את האופק שמולנו. הפעם לא מדובר בעוד נהיגה על Side by Side (SBS), אלא בנהיגה על גרסת הקצה של הקטגוריה הזו, שבחלקה האחורי מותקן מנוע רוטקס עם שלושה צילינדרים שעומדים לנשום היום את האוויר המדברי המאובק באמצעות מגדש טורבו. נפח של 999 סמ”ק אולי נשמע לכם קטן, אבל ההספק ממש לא, בטח ובטח ביחס לעולם ה-SBS כשיש כאן 240 כוחות סוס. הכח הזה עובר לזוג הגלגלים האחוריים או לכל הארבעה, לבחירתכם, דרך תיבת ההילוכים כפולת מצמדים עם שבעה יחסי העברה. אחד מהחידושים של שהביא איתו קאן אם מאבריק R לעומת התיבה הרציפה שמקובלת ברוב הכלים מסוגו, כולל דגמי המאבריק האחרים. אותה תיבה מציעה גם יחס העברה נמוך (Low) ושיפטרים מאחורי ההגה לטובת שליטה ידנית על העברת ההילוכים.
רגע לפני שנתניע את אותו מנוע, אני אתן לכם רקע קצר להבין את הסיטואציה ש”נקלעתם” אליה. אנחנו רגע לפני זינוק ליום אקסטרימי בשטח, בארגון חברת עופר אבניר, יבואנית קאן-אם לישראל. היום הזה כולל מסע של 115 ק”מ בין צאלים לחצרים עם עצירה למשחקים ב”ארגז החול”, שידוע יותר בשם “הדיונה הגדולה”. זה לא עומד להיות עוד טיול של משפחות ברכבי שטח. סביבנו לקוחות מנוסים שרק מחכים להזדמנות לתת בגז בניסיון להביא את קאן אם מאבריק R לקצה היכולות שלו, והן גבוהות. אבל לזה עוד נגיע. אתם מצטרפים?
אני מבין שהמשכתם לקרוא, אז ברוכים הבאים למסע שלנו. שבו לידי ותהדקו את הרתמות. ה”קליק” מסמל לי שהרתמות ננעלו, ואתם מוכנים. אין מערכת קשר ביננו, אז קחו בחשבון שלא ממש אשמע אתכם, בטח לא דרך הקסדות עם כל צלילי המנועים ופריקות הטורבו שמסביב. מתנצל מראש. אני לוחץ על כפתור ההתנעה והמנוע מתעורר לחיים. וויברציות עוברות לתא הנוסעים, אם אפשר לקרוא כך לשלדת צינורות פתוחה שמגינה עלינו. הרגל מועכת את הדוושה הימנית ואנו מזנקים קדימה. בסל”ד בו תאלצו להחליף הילוך ברוב הרכבים, הכח רק מתחיל להתפרץ כאן בפראות עד שהחגיגה נקטעת בכ-8,500 סל”ד, שמסמנים את הנקודה לעבור להילוך הבא. לחיצה על המשוט הימני ותיבת ההילוכים כפולת המצמדים יורה את ההילוך השני תוך 0.2 שניות וההאצה נמשכת.
אנחנו דוהרים על שביל חולי. האבק עולה מאחורינו. הכלים מלפנינו מעלים גם הם אבק וקשה לראות. אני תופס קצת מרחק כדי לראות את תוואי הקרקע. כן, מסתבר שעדיין לא החלפתי את התפיסה. זה קורה בכל פעם מחדש. מסתבר שאין באמת צורך לראות את תוואי הקרקע בכל רגע נתון עם מערכת המתלים הזו. במקומות בהם רכבי כביש-שטח היו שוברים דבר או שניים, המאבריק מגהץ כאילו לא היה כאן מכשול. הראש מסרב להאמין, ולכן לוקח לנו כמה דקות להפנים את זה. הזרוע העליונה של המתלה הקדמי-שמאלי שמידי פעם מציצה בזווית העין כשהוא נדרך תחת עומס, מהווה תזכורת לעבודת המתלים המרשימה. כן, ככה זה כשנוהגים ברכב שבו מותקנים מתלים עם מהלך של 63.5 ס”מ מלפנים ו-66 ס”מ מאחור.
אבל רגע, אם נרצה להיות יותר מדויקים, אז הטרמינולוגיה הנכונה היא לא לנהוג, ובטח שלא ברכב. החבר’ה כאן מספרים לי שהם “רוכבים על הכלים”, ואחרי “רכיבה” על כלי כזה אני ממש מבין למה הם בוחרים להשתמש דווקא בטרמינולוגיה הזו. בכל אופן, המהלך הזה, בשילוב בולמים אלקטרוניים מתכווננים מבית FOX שדוגמים את העומס בכל גלגל כ-200 פעמים בשניה, דואגים שהכלי, כך נקרא לו מעכשיו, יהיה יציב ככל האפשר, עם מינימום זוויות גלגול, ושהצמיגים כמעט ולא ינתקו מגע מהקרקע. חלום של כל “ג’יפאי”.
אבל רגע, זה עוד לא הכל. לחיצה על שלושה כפתורים קטנים הופכת את החוויה לעוד יותר מטורפת. מתחת למסך המולטימדיה (כן, המסכים הגיעו גם לעולם ה-SBS) הותקנו מספר פקדים וביניהם שלושה משמעותיים: אחד מכוון את בולמי הזעזועים ומקשיח אותם או מרכך לפי בחירה, השני משנה את אופי פעולת תיבת ההילוכים מחלקה ונינוחה למהירה ובועטת, והשלישי קובע את אופי פעולת המנוע. לחצתי על מצב ספורט +, והכלי התעורר לחיים ועבר מהנינוחות היחסית שלו לטירוף מלא אדרנלין שבו כל נגיעה בגז תבעט אותנו מעכשיו קדימה. הסוד טמון במערכת “אנטי לאג”, שבה הטורבו שומר על לחץ גדישה בסעפת היניקה בכל רגע נתון, גם בעזיבת דוושת הגז, וכך, כשחוזרים אליה, התגובה היא מיידית משום שאין צורך לחכות לטורבו שיואיל בטובו לגדוש.
עוד קצת על המספרים שמאחורי התחושות המשוגעות: הכלי שאנחנו רוכבים עליו מתגלגל באמצעות צמיגי ענק בקוטר 32 אינץ’ שתורמים לעבירות גבוהה ול”גיהוץ” המהמורות. מה שעוד תורם לעבירות הוא מרווח גחון עצום של 43.2 ס”מ. נפח מיכל הדלק הוא 50 ליטר, מה שאומר ששיש לנו טווח של כ-250 ק”מ ואולי קצת יותר, תלוי כמה עמוק אני אלחץ על הדוושה הימנית בכל רגע נתון. הרוחב, נתון שתורם ליציבות ולתחושת הבטחון, הוא קרוב לשני מטרים (198.5 ס”מ אם תרצו להיות מדויקים), ומבנה מערכת המתלים מרחיב למעשה את המספר הזה תחת עומס. המשקל עומד על כ-1 טון, מה שאומר שיחס ההספק למשקל הוא 240 כ”ס לטון. יחס גבוה למדי לכלי שכל מטרתו היא לנסוע בשטח, מקום שבו 100 קמ”ש מרגישים מהירים הרבה יותר מאשר 100 קמ”ש בכביש.
הגעתו של המאבריק R לשוק הישראלי על ידי עופר אבניר בתחילת שנת 2024 בישרה על פרק חדש בעולם ה-SBS. הקטגוריה הזו, שנחשבת לאחת האקסטרימיות ביותר בעולם הספורט המוטורי, מושכת אליה קהלים מגוונים החל מחובבי ספורט מוטורי ואקסטרים, ועד לגופים שונים כמו הצבא והמשטרה, שהבינו את היכולת של הכלים האלו להגיע במהירות לשטחים מורכבים. קאן אם מאבריק R מוצע בגרסת שני מושבים וגם בגרסת ארבעה מושבים, והוא למעשה מהווה פלטפורמה לאבזור והתאמה אישית, עם שוק עצום של חלקים ותוספות כגון מערכות שמע, תאורה ועוד.
בסופו של יום, כך התברר, קאן אם מאבריק R הוא הרבה יותר מעוד SBS קשוח לנהיגה בשטח. הוא מעורר את הרצון לנהוג (או לרכוב אם תרצו), להתרגש, לדחוק את הגבולות, לשפר את עצמך ולהגיע למקומות שלא חשבת שאפשר להגיע אליהם. אם אתם רודפים אחרי ריגושים, קאן אם מאבריק R יספק לכם את המענה. אם הצורך שלכם הוא טיול שטח משפחתי בסופ”ש, יש לקאן אם מגוון גרסאות מאבריק פחות קיצוניות בארסנל שיענו על כל הדרישות ואף הרבה מעבר לכך.
כשנפרדתי מהכלי המאובק, הורדתי את הקסדה וניסיתי לנער מעצמי את האבק שהעיד על רכיבה של מעל 100 ק”מ בחולות הדרום, נותרה לי שאלה אחת מרכזית פתוחה: עם ביצועים כאלו של כוח ועבירות, ששוברים את חוקי הפיזיקה, מה כבר עוד אפשר לשפר בכלי הזה בדור הבא? נחכה ונראה.
קאן אם מאבריק R – תעודת זהות
מנוע: 999 סמ”ק, 3 צילינדרים, מגדש טורבו, הספק: 240 כ”ס, תיבת הילוכים: כפולת מצמדים, 7 יחסי העברה, תמסורת: הנעה כפולה בשילוב חשמלי, הילוך כוח, בסיס גלגלים: 274 ס”מ, מרווח גחון: 43.2 ס”מ, משקל: 1,016 ק”ג, מחיר: 360,000 שקלים