כשהוצגה מרצדס A45 AMG ב-2013 לא הבנתי על מה המהומה. קומפקטית חמה מ-AMG? קטנה, עם מנוע ארבעה צילינדרים והנעה כפולה מבוססת האלדקס. לא בדיוק החומר שעליו נבנה שמה של חטיבת הביצועים של היצרן הגרמני. ממש לא. עם יד על הלב, בחרתי שלא לבחון אותה. כשהיא הגיעה למערכת בה עבדתי בימים ההם התעלמתי ממנה לחלוטין. את ה-AMG שלי אני מעדיף עם מנוע V8 אטמוספרי והנעה אחורית.
הימים ההם חלפו, גם האטמוספריות וגם בלעדיות ההנעה האחורית. העולם משתנה מהר כמו שאתה בטח יודע. ועכשיו אני נכנס אל הגרסה העדכנית של מרצדס A45 AMG עם סט תהיות חדש.
כידוע, מרצדס A-קלאס חדשה הוצגה כבר וגרסת ה-AMG החדשה כבר מעבר לפינה. היא תוצג ככל הנראה ב-2019. אז נכון, ייקח זמן עד שמחליפה תוצג ועד שזו תגיע לארץ. אבל עדיין לנהוג בה, כשהמכונית עליה היא מבוססת כבר הוחלפה למעשה, הרגיש לי קצת מוזר.
מלחמת סוסים
עד לא מזמן, מרצדס A45 AMG הייתה המכונית החזקה ביותר בקטגוריה שלה. הדור המעודכן מוציא מארבעת הצילינדרים מוגדשי הטורבו 381 כ”ס. זה לא מעט למכונית קטנה, גם כזו ששוקלת טון וחצי. הכוח עובר לארבעת הגלגלים דרך תיבה כפולת מצמדים בעלת 7 יחסי העברה מפיתוח עצמי של מרצדס. מי שמחליט לאן הכוח הולך כאן הוא מצמד האלדקס שיכול להעביר עד 50 אחוז מהכוח אל הגלגלים האחוריים. התוצאה על דף הנתונים היא מכונית מהירה מאוד ביציאה מהמקום.
במרצדס לא הסתפקו בעיבוי הנתונים שמפיק המנוע הזה (עם אותה גדישה של 1.8 באר ד”א). הם כיילו מחדש את המתלים, ההגה, קצרו את הילוכים מספר 3 ו-7 בתיבה ועבדו על הנושא האוירודינאמי. נתונים רשמיים אין אבל לטענת AMG ה-A45 הזו לא רק מהירה יותר בקו ישר, היא גם אמורה לייצר יותר הצמדה ומהירות מסביב לפניות.
המכונית הלבנה שנמסרה לי לא מסגירה מיד את כל אלו. בצבע הזה היא לא ממש בולטת ומי שלא מאתר את כיתובי ה-AMG וה-45 עלול לטעות שעומד מולו משהו עם יכולה נמוכה יותר. רק אחרי מבט נוסף ובחינה עמוקה יותר מתגלים הסימנים. הדיפיוזר האחורי עם הכנף המשולבת בתוכו, הספוילר האחורי או הפגוש העמוק מלפנים. גם הדיסקים הגדולים שמציצים מתחת לחישוקים (350 מ”מ) מסגירים עם מה יש לנו עסק.
מבפנים יותר ברור על מה שילמת כמעט 400,000 שקלים. כן, תא הנוסעים של ה-A הנוכחית לא מתקרב לזה של הדור החדש מבחינת מראה. הוא גם לא תואם מבחינת איכות חומרים והרכבה את מה שהורגלנו לו ממרצדס. כאן, ב-AMG נזרקו לתוכו כל-כך הרבה קרבון, אלקנטרה ונגיעות באדום על שחור שהוא פשוט מרגיש נכון וטוב.
גם המושבים, שמניחים אותך נמוך יחסית עם שילוב נכון בין תמיכה לנוחות, גורמים לך להיכנס כאן לאווירה. כן דור חדש בפתח או לא, פתאום מעניין אותי לשחרר את הסוסים האלו אל הכביש ולגלות איך מתנהגת המכונה הזו.
כמה חם
אחד השינויים הבולטים על דף הנתונים במתיחת הפנים הזו הוא נתון התאוצה ל-100 קמ”ש. זה ירד כעת ל-4.2 שניות, נתון מרשים בכל קנה מידה. הייתי סקפטי לגבי היכולת לשחזר את הנתון הזה בתנאים מקומיים. אספלט בינוני, טמפרטורה של 34 מעלות ועוד מגבלות כאלו ואחרות. את המרצדס זה לא ממש עניין, רושמת 4.5 שניות אמיתיות על מכשיר המדידה, בתנאים הלא אופטימליים האלו.
צריך אספלט טוב בשביל להוציא את המכונה הזו מהמקום. בקרת הזינוק שולחת המון כוח לגלגלים ועל אספלט חלקלק היא פשוט מאבדת המון זמן. על אספלט איכותי השיגור מרשים מאוד. הצליל (אנחנו במצב ספורט+) בשרני והכוח נוכח.
המנוע הזה מרשים מאוד. הוא מייצר הרבה מאוד כוח מסל”ד נמוך, ובניגוד למנועי טורבו דומים זה לא נגמר שם. באיזור 5,500 סל”ד הוא מקבל בוסט נוסף ורץ מהר מאוד לכיוון הקו האדום. הוא מייצר בהעברות הילוך צלילים מכאניים מאוד, ממכרים.
התיבה מהירה, מאוד. כאמור זו תיבה שמרצדס פיתחו לבדם והיא מרגישה מהירה יותר מבנות מינה. ההעברות מתרחשות בשבריר שנייה, שולחות את המנוע שוב, לדחוף אותך חזק ומהר קדימה. השילוב בין שני אלו יוצרים מכונית שמגיעה למהירות גבוהה ברגע, בולעת חלקי אספלט ומקטינה עוד יותר את מדינתנו הזעירה. היא אולי כבר לא המכונית הכי חזקה בסגמנט, אבל היא מרגישה מהירה, מאוד.
רק על הקווים
אבל טיסה בקו ישר זה לא הסיפור כאן. החבילה הזו יודעת לעשות יותר מזה. כבר על רחובות העיר מרגישים את הכיול הקשיח כשה-A45 מדלגת על המהמורות עם יציבה ביריונית וקופצנית. זו לא מכונית נוחה מהבחינה הזו. הדיבידנד כאן מחולק ברגע שאתה מתחיל ללחוץ אותה בכבישים מעניינים יותר, צדדיים, מאתגרים.
גם תחת עומס ואספלט לא מושלם הם מציגים ספיגה טובה, עמוקה ואיכותית. ככל שאתה רץ מהר יותר עם המכונית הזו, כך הם עובדים טוב יותר. ההגה מציג משקל מצוין, דיוק וטרן-אין מהיר והחלטי. חבר את אלו להנעה קשובה ששולחת כוח לאיפה שצריך ולגלגלים פנימיים שנבלמים בכדי לחדד את הפניה ואת מקבל קצב מהיר, מאוד, גם כשהתנאים קשים למדי.
את בקרת היציבות (המתנתקת במלואה) כדאי לאלחש. היא לפעמים לחוצה מדי ולא נותנת למכונית לנוע בצורה טבעית. גרירת הבלימה לתוך הסיבוב לדוגמה, עם מערכת מנותקת, מייצרת פסיעה מחדדת ונכונה. לא יותר מזה ד”א לא בכביש יבש ואוחז בכל אופן. זו לא מכונית שמייצרת זוויות משעשעות. זו מכונית שטסה בדרכים מפותלות, אוחזת, צולפת אייפקסים וטסה אל הפניה הבאה. איכשהו, למרות שזו לא כוס התה שלי, זה מלהיב, מרשים ואפילו מהנה.
עם ההנאה מגיעות ההגזמות ואלו מגלים כמה דברים נוספים. אבסולוטית – יש כאן תת-היגוי ברור אבל לא מכוער במגבלות. הריסון של המתלה האחורי לוקה בחסר בעומס גבוה באמת. עם מערכת בקרת יציבות מנותקת, עם זווית החלקה קצת מוגזמת, אני מלטף את הבלם והבקרה חוזרת מיד לעבוד. טוב או לא – זה עניין של גישה.
הפרט הדינאמי האחרון הוא הבלמים. מלאי עוצמה ורגש. הם מעניקים תחושת בטחון ודיוק גם בבלימות ממהירות גבוהה במצבים גבוליים. אני לא זוכר מתי התלהבתי מבלמים בפעם האחרונה, אלו של ה-A45 מרשימים בהחלט. צריכת הדלק עמדה על 11.2 ק”מ/ל’ בממוצע כשבמקומות המעניינים יותר היא ירדה אל מתחת ל-6 ק”מ/ל’.
זכות קיום
אסור לבוא עם ציפיות למבחן דרכים, או עם העדפות אישיות. במקרה הזה העדפות האישיות שלי הן ברורות, טבועות בתוכי באופן שאינו מאפשר התעלמות. AMG זה סיפור של גודל, של כוח, של עשן מהצמיגים האחוריים עבורי. אולי דווקא בגלל ההעדפות האלו הצליחה מרצדס A45 AMG להרשים אותי. מרצדס A45 AMG אורזת בתוכה יכולת אדירה, ככל שהכביש מאתגר יותר היא תזרח, תמהר ואפילו תברח למתחרות חזקות ונחשבות מקטגוריות אחרות. היכולת הזו היא זכות קיומה, עדיין, גם עם מחליפה שנראית כבר באופק.
נתונים: 1,991 סמ”ק, 381 כ”ס ב-6,000 סל”ד, 48.3 קג”מ מ-2,250 עד 5,000 סל”ד, 1,555 ק”ג, 11.2 ק”מ לליטר (מבחן), מחיר: 391,300 שקלים