זה לא הגיע בקלות, אבל היום יכולים בענקית היפנית לחגוג ולנשום לרווחה, אחרי כשני עשורים של ניסיונות, טויוטה מנצחת בלה-מאן.
את מכונית מספר 8 שזכתה, אכלס גם פרננדו אלונסו. אלונסו שניסה את מזלו גם באינדי 500 (מתוך כוונה לנצח את “שלושת הגדולים” של הספורט המוטורי) יכול לרשום לזכותו הישג משמעותי נוסף בקריירה המפוארת שלו.
צריך לציין שטויוטה היתה קרובה מאוד לזכות במירוץ המפורסם כבר במהדורתו ה-85 שנערכה בשנה שעברה. שני הרכבים שלה הראו יכולת גבוהה ואז תוך זמן קצר פרשו שניהם בגלל מעורבות בתאונה. גם בשנה שלפני היתה קרובה טויוטה לזכייה אך כשל במערכות החשמל סימנו פרישה במקום ניצחון. אפשר לציין באותה נשימה, שטויוטה היא המרוויחה העיקרית מפרישת אודי ופורשה מסדרת ה-WEC. הנה כמה דברים שכדאי לדעת על המרוץ בלה-מאן.
1. היוקרתי ביותר. מרוץ 24 השעות של לה-מאן, הוא אחד מתוך שלושת אירועי “טריפל קראון” היוקרתיים בעולם המרוצים. 24 השעות של לה-מאן, גרנד-פרי מונקו והאינדי 500 ניצחון בשלושת אלו מהווים את פסגת השאיפות של כל נהג.
2. עד ל-1970 הזינוק למירוץ נערך בשיטה הבאה: המכוניות עמדו לאורך קיר עמדת הטיפולים. הנהגים עמדו מצידו השני של המסלול. עם הורדת הדגל רצו הנהגים אל המכוניות הניעו ויצאו לדרך. הנושא הזה התחיל להיות בעייתי עם עליית המודעות לבטיחות והצגת רתמות המירוצים. נהגים רבים לא טרחו להירתם לפני הזינוק. חלק מהם סגרו את החגורות תוך כדי נהיגה. חלקם לא טרחו בכלל…
3. בעולם המרוצים התקבעה הידיעה שהתזת השמפניה על ידי המנצח בפעם הראשונה קרתה בסיום מרוץ הלה-מאן בשנת 1967. דן גורני המנצח ניער את בקבוק השמפניה בחוזקה והתיז על כל מי שעמד סביב הפודיום. כולל מנכ”ל פורד. מאז, זו מסורת.
