קצת קשה להבחין בכך ברחובות פירנצה הצפופים ומרוצפים, אבל קטגוריית מכוניות המיני נמצאת בדעיכה. תקנות זיהום האוויר המחמירות באדיבות האיחוד האירופאי מקשות על יצרניות הרכב ודורשות מהן ליישם טכנולוגיות הנעה מורכבות ויקרות כדי לא לשלם קנסות, מה שהפך את המכוניות הקטנות ללא ריווחיות מספיק.
כך נעלמו להם מהשוק דגמים רבים של מכוניות מיני וסופרמיני שלרבה האירוניה דווקא חסכוניים יותר ומזהמים פחות מדגמים גדולים. הדבר אבסורדי כיוון שבמציאות מכוניות מיני עדין נדרשות. בסופו של דבר, רחובות הערים הגדולות באירופה עדין צרים, המטרופולינים עמוסים וזה לא משהו שישתנה. טויוטה אייגו משקפת היטב את מה שהתחולל בקטגוריית המיני בשני העשורים האחרונים. ליפנים יש מומחיות במכוניות מיקרו קטנות, אך באירופה חסרה להם נציגות מתאימה לטעם המקומי, כך שבתחילת שנות ה-2000 הצטרפה טויוטה לפיג’ו וסיטרואן, שתי יצרניות שמתמחות בקטגוריית הקטנות, כדי ליצור מכונית מיני משותפת.
שיתוף הפעולה עבד לא רע עד 2022. הצרפתים למרות המכירות הנאות החליטו לוותר על פיצוח דור שלישי למכונית המיני המשותפת והשאירו את הזירה לטויוטה. זו מצידה קיצרה את שלדת האריס, לקחה את מנוע הליטר האמין ומוכח מהדורות הקודמים והוסיפה איפור קרוסאוברי אופנתי. לתוצאה קראו אייגו X והיא הצליחה לא רע ביחס לסגמנט (רק באיטליה נמכרו למעלה מ-70 אלף יחידות). אלא שכאמור לרגולטורים יש תוכניות ורצועות משלהם, כך שבטויוטה לא יכלו להסתפק במתיחת פנים קלה וביצעו באייגו שינוי מעמיק.
הזדמנות לשינוי
מבט על טויוטה אייגו X המחודשת חושף שינוי משמעותי בעיקר בחזית. עיצוב חדש למכסה המנוע, יחידות תאורה חדשות וכונס אוויר טרפזי גדול כחלק מהפגוש המשווים לאייקון מראה יותר ג’יפוני, עם אזכור לקרוסאוברים גדולים יותר של טויוטה ואולי גם קצת דמיון ללקסוס LBX (בטח בצבע ההשקה האפרסקי).
אלא שכאמור, השינוי גדול יותר מתחת לפני השטח. החרטום הוארך בכמעט 8 ס”מ כדי שיוכל לאכלס תחתיו את יחידת ההנעה ההיברידית של האריס, עם מנוע 1.5 ליטר המספק 91 כ”ס ומנוע חשמלי שמצטרף אליו כדי ליצר הספק משולב של 116 כ”ס. הצבת הסוללה לרוחב מתחת לספסל האחורי חסכה לטויוטה שינויים מבניים יקרים, ולמעט בליטה קטנה למערכת הקירור המסווה עם הארכה של הקונסולה המרכזית לא תקבלו רמז על קיומה. אפילו תא המטען נותר ללא שינוי בגודלו (ועדין קטן למדי). מיכל הדלק לעומת זאת הצטמק לנפח של 30 ליטרים.
על הדרך עדכנה טויוטה את תא הנוסעים. העיצוב הכללי נשמר, עם פתחי המיזוג העגולים, מוטיב האליפסה סביב מסך המולטימדיה והשילוב של המתכת החשופה בדלתות המשמשת כאן מעין פריט עיצובי חינני, כזה שבכל רכב אחר הייתה נחשב לחסכנות קמצנית. טויוטה הוסיפה כעת גם מסך דיגיטלי בלוח מחוונים, שדרגה את ממשק מערכת המולטימדיה והוסיפה בלם יד חשמלי שמשתלב עם מערכת Auto Hold חיונית לפקקים בעיר.
מצד שני המגרעות המוכרות נשמרו, עם היעד פתח מיזוג מרכזי מלפנים, חלונות אחוריים הנפתחים כחרכי צד ודיפוני פלסטיק פשוטים להפליא. המרחב מאחור גם נותר ללא שינוי והוא מצומצם למדי, עם זאת מלפנים יש מספיק מקום לשני מבוגרים. אגב, על הדרך הוסיפה טויוטה רמת גימור GR המגיעה עם מאפייני עיצוב ספורטיביים, מכסה מנוע בצבע שחור ולמרבה ההפתעה גם מתלים מוקשחים והיגוי משופר. אבל גרסה זו כמו גם האופציה לגג בד מתקפל חשמלית יישארו בחו”ל.
תוספת של כמעט 50% להספק בהשוואה לאייגו הקודמת עם מנוע ה-1.0 נשמעת מעודדת, אבל צריך לזכור שהמעבר ליחידת ההנעה החדשה הביא איתו מחיר בדמות תוספת של 140 ק”ג למכונית הקטנה ששוקל כעת כמעט כמו אחותה הגדולה יאריס. למרבה המזל הדבר לא מורגש. טויוטה אייגו X יכולה לצאת מהמקום בהחלטיות. נתון התאוצה ל-100 קמ”ש הוא 9.2 שניות, חצי שניה יותר מאשר ביאריס, אבל מה שחשוב יותר הוא שהתאוצה מ-80 ל-120 קמ”ש אורכת 7.4 שניות. זה אומר שלאייגו יש די כוח לעקיפות גם בכביש המהיר ויכולת שיוט נפתיע לטובה.
המחיר לכל אלו, כרגיל במערכת ההיברידית של טויוטה, הוא רעש מאד נוכח בתא הנוסעים כאשר המנע נמצא תחת עומס. גם בשיוט רגיל כאשר עוברים להאיץ מנוע הבנזין הוא מזכיר לנהג שהוא הצטרף לעבודה. מצד שני, דווקא בתוך העיר אופי הפעולה של יחידת ההנעה ההיברידית תפור על מידותיה של האיגו. המנוע החשמלי עובד לעיתים קרובות והופך את ההתניידות לנעימה בתוספת יציאה טובה מהמקום.
בסיס גלגלים קצר וחישוקי 18 אינץ’ יוצרים אתגר למערכת המתלים שגם הוקשחה כדי להתמודד עם תוספת המשקל. בהתאם לכך, יכולת הספיגה של מפגעים קטנים ומכסי ביוב בעיר טובה, אך מפגעים עמוקים יותר ורצף שיבושים יוצרים תחושה קופצנית. עם זאת אין כאן תחושה חלולה או של “התרסקות” לתוך הבורות. המוצקות הזו מורגשת גם כשהמהירות עלתה בכבישים המפותלים של טוסקנה. ההיגוי המעט קל מידי התגלה כמדויק והאייגו זרמה היטב עם הפניות גם בקצב לא אופיני למכונית עירונית בהגדרתה. לא ספורטיבית, אך צייתנית עם כניסה טובה לפניה ואחיזה מפתיעה לטובה למרות צמיגים צרים ברוחב 175 בלבד.
מהפך היברידי
כשהושקה האייגו X ב-2022 טענו בטויוטה שאין גרסה היברידית כיוון שאין בה צורך והיא תהיה יקרה מידי. הזמנים השתנו מהר וכעת יש צורך בהנעה היברידית כדי להישאר רלוונטית ואפשר להגיד שהניתוח הוכתר בהצלחה. האייגו ההיברידית נמרצת יותר ואמורה להיות חסכונית הרבה יותר, היא נראית עדכנית ומבצעת את מטלותיה כמכונית עירונית באופן יעיל – אם אתם לא מתכוונים להשתמש במושב האחורי יותר מידי. בידוד רעשי המנוע והקופצנות על חלק מהכבישים מורגשים, אבל מתקבלים במכונית שמשתייכת לקטגוריית המיני.
השאלה הגדולה העומדת באוויר היא שאלת המחיר. טויוטה אייגו X היוצאת עולה כ-105 אלף שקלים והדגם ההיברידי שיגיע בתחילת 2026 ארצה אמור להיות יקר יותר. כיוון שהאופציות בקטגוריה מצומצמות בלאו הכי, יתרון צריכת הדלק והביצועים שמביאה ההנעה ההיברידית יכולים להיות גורם מכריע לטובתה.
טויוטה אייגו X – תעודת זהות
מנוע: 1,490 סמ”ק, בנזין-היברידי, הספק משולב: 116 כ”ס, מומנט: 14.3 +12.1 קג”מ, תמסורת: אוטומטית רציפה, בסיס גלגלים: 243 ס”מ, משקל: 1,090 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 9.2 שניות, מהירות מרבית: 172 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 172 קמ”ש, מחיר משוער: 120 אלף ש”ח
הכותב היה אורח חברת טויוטה באיטליה
