ב.מ.וו M5 הפכה ברבות השנים לשם דבר בתעשייה, מותג עם חיים משל עצמו שנמצא תחת מטריית היצרנית הבווארית. היא איתנו כבר 32 שנים, אבל חייבת את עצם קיומה להצלחה של ב.מ.וו M535i שקדמה לה.
ב.מ.וו לקחו סדרה 5 מהדור הראשון (E12), שמו לה מנוע גדול וחזק (3.5 ל’, 6 בטור, 218 כ”ס), תיבת הילוכים חדשה והתקינו דיפרנציאל מוגבל החלקה מאחור.
המתלים כוילו באופן ספורטיבי יותר ובתא הנוסעים שמו כיסאות ריקארו חדשים. מבחוץ היא זכתה לעדכונים בדמות פגושים שונים, כנף אחורית וצביעה ייחודית. 1,650 יחידות יוצרו, והשאר כמו שאומרים – היסטוריה.
שושלת M מתחילה (E28):
1985-1987. הראשונה לשאת את השם המפורש ב.מ.וו M5 הייתה ה-E28. השינויים דומים ברוחם לאלה שנעשו עם ה-M535i וכוללים כיול מתלים (עצמאיים) ספורטיבי יותר, בולמים חדשים, הנמכת מרכב, תוספת של בלמי דיסק מאווררים עם ארבעה קליפרים ושינויים לעיצוב החיצוני.
גולת הכותרת הייתה המנוע. בחזית שכן ה-M88/3 שנלקח כמעט ישירות מה-M1 (כאן הוא זכה למערכת הזרקת דלק של בוש). ההספק עמד על 286 כ”ס (ו-34.7 קג”מ), מה שסייע להפוך את ה-M5 למכונית הסדאן המהירה בעולם בשנים ההן עם 251 קמ”ש מרביים. ב.מ.וו M5 מהדור הזה נבנו באופן ידני ע”י מחלקת M ובסך הכל יוצרו 2,191 יחידות.
שימי עין על המשקל (E34)
1988-1995. הדור השני התבסס על פלטפורמת ה-E34, והמידות הגדולות יותר הם הדבר הראשון שבולט לעין. זה גם התבטא בנתון המשקל שעצר על 1,658 ק”ג (כ-1,450 ק”ג בראשונה). כדי לפצות על כך ב.מ.וו בחרה במנוע ה-S38B36 (בנפח 3.6 ל’, 6 בטור) שהתחיל את חייו כמקביל אמריקאי חלש ל-M88, רק שכאן הוא כבר הפיק 315 כ”ס ו-36.7 קג”מ. בהמשך הוא גדל לנפח של 3.8 ל’ (S38B38) וההספק עלה לכ-340 כ”ס. תוספת ההספק הצליחה לשמור על רמת ביצועים דומה, במיוחד בדגמים עם ה-B38, ועם אותו מתכון של מתלים-בלמים-היגוי שטופלו אצל מחלקת M היה קשה לבוא אליה בטענות.
פרט מעניין – ב.מ.וו תכננה חישוקי “טורבינה” עבור הדגם, וטענה שהם מפנים כ-25% יותר אוויר לטובת קירור הדיסקים. זו הייתה ב.מ.וו M5 הראשונה שיוצרה גם במרכב סטיישן (יוצרו 891 יחידות), והאחרונה לעשות שימוש במנוע 6 בטור. היא גם האחרונה שנבנתה באופן ידני ע”י חטיבת M, די מדהים בהתחשב בכך שיוצרו כ-12,000 יחידות.
ברוך הבא V8 כריזמטי (E39)
1998-2003. בדור השלישי נראה שב.מ.וו לקחה את ה-M5 צעד גדול קדימה. תמורת תוספת משקל קטנה (1,720 ק”ג) קיבלה ה-M5 מנוע V8 בריון (S62) בנפח 4.9 ל’ שהפיק 399 כ”ס (51 קג”מ) והעלה את רמת הביצועים של ה-M5 בכמה רמות. כאן כבר הייתה תיבה ידנית עם שישה הילוכים כסטנדרט (הייתה קיימת רק בשנה האחרונה של ה-E34) ומצמד מחוזק, ויש כמובן דיפרציאל מוגבל החלקה מאחור, הנמכה למרכב, מתלים ייחודיים ועוד.
בשונה מהדורות הקודמים, ב.מ.וו M5 הזו הורכבה על אותו פס ייצור של סדרה 5 – תם עידן ההרכב הידנית של מכוניות M. זה לא הפריע להקהל לאהוב אותה, ובסך הכל יוצרו כ-20,500 יחידות. אה, היא גם הייתה ה-M הראשונה עם כפתור “ספורט” ששלט בתגובות המצערת – סימן לבאות?
המחשבים באים (E60)
2005-2010. הדור הרביעי של ב.מ.וו M5, מעבר לעיצוב השנוי במחלוקת של באנגל, התאפיין בשני דברים – מנוע וכוח מחשוב אדירים. הנוכחות של המחשבים במכונית הזו הייתה ברורה מהשנייה הראשונה. הם שלטו בהספק המכונית (נע בין 400 ל-507 כ”ס) ותגובות המנוע, הבולמים האקטיביים, הדיפרציאל, התיבה (רובוטית עם שבעה יחסים שזכתה לביקורת נוקבת), ובעצם במה לא. ה-M הטכנולוגית הגיעה.
זה לא הפריע לה להיות ב.מ.וו M5 אהודה (עם כמעט 20,600 יחידות שיוצרו), והקרדיט על כך מגיע למנוע האדיר בחזית – V10 בנפח 5.0 ל’ (507 כ”ס, 53 קג”מ) שתוכנן במיוחד עבורה והיה מסוגל להגיע ל-8,250 סל”ד מרביים. הביצועים היו כבר אופרה אחרת ביחס לדורות הקודמים עם 4.7 שניות ל-100 קמ”ש (וטוענים שמדובר בנתון פסימי למדי) ויותר מ-300 קמ”ש מרביים אם בחרת להסיר את הגבלת המהירות. באופן מעניין תיבה ידנית הוצעה רק בשוק האמריקאי.
מטורבתת וכבדה (F10)
2011-2016. הדור החמישי של ב.מ.וו M5 המשיך לעלות במשקל, אבל עשה זאת בקפיצה גדולה ביחס ל-E60 כאשר המחט עצרה על 1,870 ק”ג (1,755 ק”ג ל-E60). המנוע האטמוספרי הנפלא פינה את מקומו לטובת מנוע V8 מוגדש בנפח 4.4 ל’ חזק ויעיל יותר. הוא הציג קפיצה נאה בהספק (560 כ”ס) ובמומנט (69.3 קג”מ) אבל נחשב לפחות כריזמטי מה-V10 אותו החליף. בהמשך הוצגו גרסאות עם הספק של כ-600 כ”ס.
התיבה הייתה רובוטית כפולת מצמדים עם שבעה יחסי העברה (ידנית שוב הוצעה רק בארה”ב) ולמרות ביצועים טובים יותר (4.4 שניות ל-100 קמ”ש) ויכולות טובות בפני עצמה בטיפול באספלט מתפתל (שוב, תודות לטיפול המסור של חטיבת M) היא נתפשת כ-M5 מרוככת במידה ביחס לדורות הקודמים.
עוד מאותו דבר? (F90)
2017 והלאה. הדור השישי של ב.מ.וו M5 הוצג ממש לא מזמן ורושם שינוי אחד משמעותי ומפחיד למדי – הנעה כפולה. לראשונה בסדרה (ובמכוניות M בכלל) ב.מ.וו M5 מגיעה עם מערכת הנעה כפולה קבועה כסטנדרט. המעבר להנעה כפולה הגיע כדי להתמודד עם תוספת ההספק (שצמח לכ-600 כ”ס) ועם המתחרות כפולות ההנעה. כדי להרגיע את הביקורת ב.מ.וו מפנים את האצבע למצב “הנעה אחורית” בו הכוח עובר אך ורק לגלגלים הנכונים.
ההנעה הכפולה, תוספת ההספק (שמופק מאותו מנוע V8 כפול מגדשים שעבר שדרוג די מקיף) וירידה קלה במשקל (כ-15 ק”ג בלבד) תורמים כולם לשיפור הדרמטי בנתון התאוצה ל-100 קמ”ש שעומד כעת על 3.4 שניות. האם מדובר בעוד צעד בכיוון שאנחנו לא אוהבים או שבעצם ב.מ.וו הייתה חייבת לעשות זאת כדי להתמודד עם המתחרות כפולות ההנעה? רק הזמן והמבחן יגידו.
