כמו כל דבר בחיים האלו גם את מרצדס CLA250 החדשה אפשר לחלק לשלושה חלקים עיקריים. זהו רכב חדש עם המון פרטים חדשים קטנים וגדולים. כיצרנית מובילה, ואחת שחווה את המערבולת ששוטפת את כל התעשייה, חשוב לראות את הדרך בה בוחרת החברה עם הדגם הזה.
הראשון חייב להיות הפלטפורמה. היא פותחה כפלטפורמה חשמלית שמתאימה גם לשימוש במנוע בנזין. רגע. מה זה אומר. אם בתחילת ימי החשמל היו לנו פלטפורמות בנזין שהוסבו לחשמל זו עושה את ההיפך. מרצדס לא האמינה בשעטנזים ראוי לציין. היא הלכה על הסוף עם הפלטפורמות החשמליות הייעודיות שלה. עכשיו היא משלבת, אבל הפוך. קודם כל תכנון חשמלי, כזה שיוכל לקבל לתוכו גם הנעה מבוססת בעירה פנימית. זה עניין כמעט פילוסופי אבל עומד מאחורי דבר בסיסי אחד. אמירת “רק חשמל” ננטשת לטובת כיוון אמורפי יותר.
בחלק השני אפשר לזרוק כמה מספרים לאוויר. ביחד הם יוכלו להסביר את טווח הנסיעה שלה. אז מקדם גרר שעומד על 0.21, סוללת 85 קוט”ש שני יחסי העברה ועוד מייצרים טווח מחסל חרדות. הירידה לפרטים הנוספים לא תבייש חובבי מסע בין הכוכבים בויכוח לוהט ודל בטסטוסטרון על פרטים כאלו או אחרים מסדרת הסרטים. לא יודע, לא ראיתי. אבל הממושקפים ממרצדס יכולים לדבר שעות על ההבדלים בין חישוק כזה או אחר, בכל הקשור לגרר ובכלל. עושה רושם שהם מלאי פליאה משיעורים שלמדנו כבר בתחילת המאה הקודמת. הבנת את הראש.
החלק השלישי חייב להיות ממשק אדם ומכונה. ולא מזווית הנדסת האנוש אליה נגיע בהמשך (אם תאפשר היריעה). שלושה סוגי אינטליגנציה מלאכותית דואגים לענות לכל שאלה של הנהג. דור חדש ורביעי למערכת ההפעלה החכמה של מרצדס רושם כמה “לראשונה בעולם” מאחוריו. תחת השם העדכני MB.OS יודעת המערכת לשלב בין מערכות האינטליגנציה המלאכותית של גוגל ומיקרוסופט וגם את הסלב החדש – GPT 5.0 משהו. מהמעט שדגמתי ובדקתי זה נראה ומרגיש טוב, אירופאים סביב שכנראה מחפשים עצירות קפה במקום לנהוג במעט הזמן שיש, היו מוכנים להישבע שהוא הנחית אותם מהר וקצר לתוך מקומות נפלאים.
היי-טק לא מסתתר רק במעמקי כוח המחשוב של המכונית הזו, הוא גם מקבל ביטוי במסך אנכי הניצב לכל רוחבו של תא הנוסעים. זה לא סידור דשבורד מוכר. גם מסכי ההיפר של מרצדס עצמה נראים דור קודם נוכח הדיגיטציה הזו שתלויה מולך מקצה לקצה. הכי טלויזיה ענקית על הקיר. החלוקה של האלמנט הזה, מסך מול נהג, אחד ששולט במרכז ועוד אחד מול הנוסע נראית שונה מאוד מכל מה שיש היום על הכביש. גם האפשרות להקרין סרטים ולשחק משחקי וידאו הולכת כאן צעד ברור לפנים.
לעמוד מול תמצית הפלטפורמה החדשה הזו, כשהיא מוצגת עירומה לחלוטין בקומת הקרקע של אירוע ההשקה, יכול להסתיים בשתי צורות. אחת יכולה להיות מבט קל שנזרק לכיוון כשעיתונאי הרכב הממוצע יגיד לעצמו “כבר ראיתי אלף כאלו”. מי שיעמוד ויתסכל לעומק, יגלה את הקפיצה האדירה שביצע עולם הרכב אם מכונית טובה מראה את הפסגה אליה מגיעה האנושות ביכולת ייצור סדרתית, אין לי ספק, מרצדס CLA250 מסמנת רמה חדשה. אם אלו זרועות המתלה המאסיביות והאלגנטיות יחדיו, כל בושינג אדיר, יכולת ריתוך מעוררת השתאות, כל מחבר, כל בורג. אין פה פינה אחת שלא הוקדשה לה מחשבה ותקציב. אני יכול לספר לך שזה לא תמיד נראה ככה. גם במכוניות מסגמנטים גבוהים ויקרים יותר. אם אתה רוצה לראות את ההבדל בין חסרת שם חדשה כזו או אחרת, ליצרנית עם למעלה מ-100 שנות ניסיון – זה המקום. מבט ארוך ומעמיק מתחת לחצאית והמרצדס הזו מלמדת אותך שיעור.
אבל עם כל הכבוד, וכמו שהבנת יש ממנו הרבה, יש כמה סימני שאלה. המכונית החדשה נראית מצויין, נשארת נאמנה לאותו קו “ארבע דלתות קופה” שמרצדס חתומה עליו. עם הגוונים החדשים שמוצעים כאן וחבילת AMG כזו או אחרת היא בהחלט חולשת על אבני הריצוף בחצר האירוע בצורה מרשימה, על גבול הכוחנית. גם גרסת השוטינג-ברייק שמוצגת באופן סטאטי לראשונה כאן, מקבל מחמאות דומות. עם כל כך הרבה השקעה ודגימת יכולת הנסיעה הלא ארוכה המאפיינת אירועים כאלו, הותירו אותי עם גם עם כמה טרוניות. תא הנוסעים לדוגמה. התחושה כאן כאמור מגיעה מהעתיד מצד אחד, מצד שני המסך הניצב הזה מולי יצר אצלי תחושת ניכור. אם אתה רוצה שהמכונית שלך תעטוף אותך בחום המסך הזה לא יעזור לך (אבל אולי פסיכולוג כן). לאדם במידותיי (המוגזמות חייבים לציין) היא הרגישה גם צפופה.
חמור מכל אלו היה המושב ותנוחת הנהיגה. תנוחת הישיבה גבוהה מדי לטעמי, ריפוד חסר התנגדות אולי באשמת המושב “הספורטיבי” של רמת הגימור בה נהגתי ומיחושים קלים בגב אחרי אותה נהיגה לא ארוכה. אותו מגה מסך מלפנים כולל חלק ריק בגרסאות הזולות יותר. הנוסע יושב מול החלק שלו באותו קיר כהה, משעם. וזה מכבר רגיש פחות נחמד. גם בגרסה כזו, תא הכפפות מקריב את נפחו על מזבח האלקטרוניקה. איכות החומרים בתא מותירה רגשות מעורבים. התרכזתי בגרסת ה-250 פלוס ברמת גימור AMG שתהיה רלוונטית מאוד בארץ. גם מה שהסתבר לאחר מכן כאלומיניום אמיתי הרגיש פלסטיקי. גם יריעות העור השלמות והטיפול החכם במשטחים שונים, לא הצליחו להרגיש לי איכותיים מספיק. יותר איכותי מכל דבר בסביבה הקרובה? יכול מאוד להיות, אבל עדיין לא מעביר את התחושה הנכונה למכונית ברמת השקעה כללית כזו. יאמר לזכותה שיש כאן אפשרויות דיפון רבות כל כך, מחומרים מעשה ידי אדם ועד טבעיים לחלוטין. כך שהתצואה הסופית תהיה תלויה במנהל המוצר הישראלי ובאופן בו הוא יתפור את המכוניות שיגיעו אלינו אוטוטו.
כאמור את הנהיגה באיזור קופנהגן ביצעתי בגרסה החשמלית עם המנוע הבודד והסוללה הגדולה. מכאן בכל הקשור לתנועה, המחמאות מצטברות על הנייר. מנוע אחד עם הספק של 272 כ”ס ו-34 קג”מ על 2,510 הק”ג (אלוהים אדירים…) כאן מייצר ביצועים משכנעים ומיידים (6.7 ש’ למאה, 210 קמ”ש). זה אמור גם ליציאה הנחשונית מהמקום וגם לתאוצות הביניים. הגרסה כפולת המנועים, שכרגע לא ידוע מתי תגיע אלינו, אמורה לעשות את זה אפילו טוב יותר. אבל אותם הביצועים הם לא הסיפור כאן, גם לא תשתית ה-800 וולט והטעינה הסופר מהירה (עד 320 kW ועד 325 ק”מ בטעינה של 10 דקות). למדקלמי נתונים טווח הנסיעה מחכה כאן תענוג מיוחד – הטווח המוצהר עומד על 792 ק”מ ולא פחות מ-694. אפשר להיפרד מחרדת הטווח.
זוכרים את אותו בסיס עירום שהופיע לפני כמה מערכות? את אותם מכלולים בשרניים? את התוצאה של חלק מאלו מרגישים על הכביש. למרות שקשה למצוא כבישים משובשים אה-לה ישראל בקופנהגן, ניסיתי לעשות מה שאפשר. כינון ישיר למכסה ביוב סורר שם, מדרכה אגבית מכאן, או שביל מהיר למדי ולא חלק כלל. התוצאה פעולה אחידה וברורה של המתלים, שיכוך מצוין מבלי להיות רכרוכי ושקט מוחלט מבתי הגלגלים. אפרופו שקט הוא נשמר גם על הכביש המהיר, זה האיכותי יותר.
כרגיל במקרים כאלו, נחכה למבחן מלא על כביש מקומי. תמיד מפליאים אותי הקולגות שלי, שמצליחים לכתוב מבחן שלם ועמוק מטעימה כזו על כבישים לא מוכרים. מעניין. אותם אלו שטוענים נמרצות שצריך לפחות 48 שעות וכמה מאות ק”מ טובים בכדי להגיע לתובנות משמעותיות. כרגיל האמת מסובכת יותר. זה תלוי בחיישני הישבן של פלוני, ביכולת לראות את התמונה הגדולה של אחר, וברצון של שלישי לספר סיפורי מסעות לקוראיו, ככיסוי הנסיעה המשפחתית לאילת. אבל אני סוטה. בשורה התחתונה ה-CLA החדשה מראה את החשיבה החדשה של מרצדס, כזו שתחלחל לדגמים בעתיד הקרוב. כיוון שצריך לגרום למתחרות לחשב בחלק מהתחומים כיוון מחדש. עושה רושם שה-CLA הזו תהה הבון-טון לימים טרופים אלו. עד שהרוח תשנה שוב את כיוונה.