מכוניות קומפקטיות חמות הן גם קורבן של ההתחממות הגלובלית. מי שהיו הדבר החם, תרתי משמע, עבור חובבי רכב משנות ה-80 הפכו לדינוזאורים נכחדים מתחילת העשור. המשוואה פשוטה וכואבת. מכוניות ספורטיביות מזהמות יותר מה שגורר קנסות על ייצורן והופך אותן ליקרות יותר. במילים אחרות, הספורטיביות העממיות כבר לא ממש יכולות להיות עממיות במחירן.
מצד שני, מי שעדין מחזיקות בארסנל מכובד של מכוניות ספורטיביות ממינים שונים הן יצרניות היוקרה, שללקוחותיהן אין בעיה לשלם עבור ביצועים ספורטיביים תחת הסמל הנכון. לא היינו נדרשים להקדמה הזו אלמלא ב.מ.וו M135 שנחתה אצלנו הייתה מייצגת נאמנה למציאות הזו. משפחתית קומפקטית ספורטיבית שנמכרת במחיר דומה ל-M240 ו-Z4…
אבל למה להתעמק בזה עכשיו? אלו מסוג המחשבות שאתה שם בצד כשמזדמנת לך קומפקטית עם 300 כ”ס שהיא אמנם לא M מלאה ואין לה הנעה אחורית, אבל זכתה לטיפול מקיף למכלולי השלדה והבלמים כדי להצדיק את אות הקרב שהיא נושאת בגאון על הסבכה, הכנפיים ועוד שלל מיקומים אסטרטגיים. פשוט תניע ותיסע כל עוד אפשר. כשיש הזדמנות לאסקפיזם רגעי לא שואלים הרבה שאלות.
על הנייר ב.מ.וו סדרה 1 הנוכחית אמנם מוגדרת כדור חדש בפני עצמו. בפועל מדובר בשדרוג משמעותי על בסיס הדור היוצא. המידות נותרו דומות וכך גם הצללית וקווי העיצוב המוכרים שעודנו, מה שגורם לך לחשוב במבט חטוף ראשון שכבר פגשת את ה-M135 מתישהו. בצבע הלבן של רכב המבחן קל לפספס אותה. בניגוד לדגמי ה-AMG של מרצדס A קלאס או לאאודי RS3 בצבעיה הזועקים, ב.מ.וו הלכה על כיוון מתון יותר בהוט האצ’ שלה. בלי ספוילרים מזדקרים, בלי כונסי אוויר פעורים ואפילו הסבכה הקדמית צנועה ביחס למה שהתרגלנו לקבל מהבאוורים בשנים האחרונות. נכון, היא מושחרת וכך גם גימורי הגוף החיצוניים, יש חצאיות, חישוקים גדולים (19 אינץ’) מהם מבצבצים קאליפרים אדומים וכמובן תגי M שהוזכרו לעיל. אבל למעט מסגרת כונסי האוויר המודגשת בפגוש הקדמי וארבעת פתחי הפליטה הבולטים מאחור בתוך המסגרת השחורה המבריקה (והמצועצעת) תתקשו להבדיל בינה לבין 116 עם חבילת M קוסמטית. אולי פחות טוב לקהל היעד המסורתי, אבל בא לקלוע למי שמעדיפים את הסולידיות של הגולף GTI. וזו כבר אמירה בפני עצמה.
בפנים העניין כבר קצת יותר מורכב. אחד השינויים העיקריים בדור החדש של סדרה 1, אולי העיקרי בהם, הוא שינוי סביבת הנהג וממשק התפעול של המכונית. זה אומר שאת מקום לוח המחוונים השקוע, הקונסולה ומסך המולטימדיה שהופנו כלי הנהג כדי ליצור את האווירה הממוקדת והאינטימית שמזוהה עם ב.מ.וו עשרות שנים מחליף סידור מודרני יותר שידבר לדור המסכים. זה אומר צמד מסכים רוחבי כאשר עיקר ממשק התפעול נמצא בתוך מסך המגע הראשי. יש מספר מתגי קיצור לצד בורר ההילוכים הקטן והמינימליסטי, אבל מעבר לכך כל פעולה דורשת התעמקות במסך ותפריטיו המגוונים. פחות אידאלי עבור מכונית שאמור לפנות לנהג, כשאפילו עבור בחירת מצב הנהיגה הספורטיבי והגדרותיו יש צורך ביותר מלחיצה אחת.
מצד שני, המראה בשילוב פתחי המיזוג המוטמעים בדשבורד ותאורת האווירה העשירה מספקים את המראה העדכני שמיישר קו עם דגמי ה-X1 ו-X2 החולקים בסיס משותף. מושבי M ספורטיביים, גלגל הגה בשרני עם נופי העברת הילוכים מאחוריו (כולל אופציית Boost לגדישת יתר למשך 10 שניות) ושילוב של אלקנטרה ועור בריפוד ודיפון הקוקפיט מכניסים אותך לאווירה הנכונה – וגם משכיחים את העובדה שב.מ.וו חסכה פה ושם, בעיקר בשימוש במתגי חלונות ודיפוני דלתות מפלסטיק פשוט יחסית.
אבל מה שחשוב כאן באמת הוא המכאניקה. גם בדור הזה של ב.מ.וו M135 ישנו מנוע ארבע צילינדרים מוגדש, שלמרות הרגולציה החונקת יודע לשחרר 300 כ”ס נטו, בלי עזרה חשמלית מתונה כלשהי. אלו מועברים לארבעת הגלגלים דרך תיבת ההילוכים כפולת המצמדים שהחליפה את התיבה הפלנטרית מהדור הקודם. מאז הדור הקודם של סדרה 1 שנטש את הנעה האחורית לטובת פלטפורמת הנעה קדמית, הנעה כפולה היא הפיצוי שמביאה ה-M135 כדי להוריד את הכוח לכביש בצורה יעילה. והיא אכן כזו.
ה-M135 מאיצה ל-100 קמ”ש ב-4.9 שניות. זה 0.1 שניה פחות מהדור היוצא. לא משהו בעל חשיבות מהותית. מה שחשוב יותר הוא הגמישות והתחושה הבשרנית שמספק המנוע בגיבוי תיבת ההילוכים הפעלתנית, שבמצב ספורט ובמצב ידני לא מהססת להישאר הילוכים נמוכים גם כשהסל”ד עולה. משאירה את השליטה אצל הנהג. הביצועים נמרצים תוך תחושה לינארית של תאוצה שמגובה בגרגור תמידי ממערכת הפליטה עם פצפוצים קלים לפרקים. משהו כל כך נכון והגיוני שכמעט נעלם מן העולם בעידן החשמליזציה של היום.
היעילות הזו ממשיכה גם כשהכביש כבר לא ישר. נכון, זו הנעה כפולה מבוססת הנעה קדמית ששולחת את הכוח לאחור רק בעת הצורך, ומי שמתגעגע לזנב השמח של הדורות הראשונים לא ימצא אותם כאן. אבל הוא כן ימצא מכונית עם שלדה מאד מאוזנת, כשהרפיית דוושה פתאומית או חזרה חזקה לגז ביציאה מהפנייה תצליח במהירויות נמוכות לגרום לזנב לפסוע ולשדר חיים. יחד עם Turn in נחוש והיגוי מדויק ב.מ.וו M135 מתגלה כמכונית בהחלט מהנה בגבולות הגזרה של ההוט האצ’. ההנאה הזו לא באה יותר מידי על חשבון הנוחות. כן, ה-M135 היא מכונית קשיחה, אבל לא מהזן המעניש והבועט, עם יכולת ספיגה שמשתפרת כשעולה המהירות. שוב מילת המפתח כאן היא איזון, בפרט שבמפתיע לא תמצאו כאן מתלים אדפטיביים שהיו מתבקשים במכונית במחיר כזה והיו יכולים להרחיב את מעטפת השימושיות היום-יומית.
גם בדור החדש, ב.מ.וו M135 היא קומפקטית ספורטיבית שנאמנה וצמודה לחוקי הז’אנר באופן מדויק. מובחנת אבל לא מוחצנת. מהירה אבל לא ברוטלית. שימושית למשפחה ועדין יודעת להתמסר ולרקוד איתך סולו בכבישים הנכונים. למרות הגעגועים ל-M140/135 הלא שגרתיות ההן, ב.מ.וו M135 מצליחה לספק את מה שמצופה ממנה ביעילות גרמנית קלאסית. חובב הנהיגה המשפחתי בהחלט יוכל לחיות וליהנות איתה, אנחנו מצאנו את עצמנו פוזלים לאפשרויות הפחות שימושיות ויותר מלהיבות שעומדות לידה באולם התצוגה.
ב.מ.וו M135 – תעודת זהות
מנוע: 1,998 סמ”ק, טורבו-בנזין
הספק: 300 כ”ס ב-5,750-6,500 סל”ד
מומנט: 40.8 קג”מ ב-2,000-4,000 סל”ד
תמסורת: כפולת מצמדים, 7 הילוכים. הנעה כפולה
בסיס גלגלים: 267 ס”מ
משקל: 1,625 ק”ג
מ-0 ל-100 קמ”ש: 4.9 שניות
מהירות מרבית: 250 קמ”ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 13 ק”מ לליטר
מחיר: 440 אלף שקלים