כל הכתבות בנושא אריאל אלסיבוני

אני כותב אליך את דברים אלו כי ברור לי לחלוטין שהפסדנו במלחמה הזו. העולם כבר החליט, עוד ואנשים מצטרפים לכת החשמלית מכאן, חולמים אוטונומיה משם ופחות ופחות אנשים רוצים לעסוק

אנו מתקרבים לעת הזו, בה כל אחד מאיתנו מסתכל על השנה שחלפה ומסכם אותה. כל אדם והחשבון האישי שלו. גם בתחום הרכב יש מקום להתבוננות כזו, ואחרי שנה רבת פניות

כמו עם הדורות הקודמים של סמארט פורטו, שוב מצאתי את עצמי עם אותה התחושה. איך אדם במימדים הפיזיים שלי מוצא את עצמו בוחן מכונית מיקרו שכזאת. היא הרי מתאימה למישהו,

קשה היה לראות אותה. קשה למכונית פשוטה כזו למשוך תשומת לב. כשמכאן זרוקים 1000 כוחות סוס ומשם עוד 2000 מי כבר ייתן את דעתו למכונית קטנה ופשוטה, עם הספק זעום מול

11 שנה אחרי שהציגה את הויירון מציגה היום בוגאטי את השירון (יש לבטא ‘שירו’ עדיף עם קמצוץ של מבטא צרפתי). לשירון אין ולא יכול להיות את האפקט שהיה לויירון –

ההוסקוורנה 701 – בשתי הגרסאות שלו, הוא אופנוע חשוב מאוד להוסקוורנה במתכונתה הנוכחית. שתי הואריציות האלו מהוות למעשה טבילת אצבעות ראשונה במי הכביש. לא עוד כלי שטח יעודיים וקיצוניים, האנדורו

“אלוהים אדירים היא לא רוצה לפנות” זה הדבר הראשון שעבר לי בראש. הכל קשה, מטרטר, מכאני וכבד עד כאב. הרושם הראשוני הוא של מכונית גסה מאוד. כמעט אלימה. לא בגלל

למבורגיני באה מתוך אהבה, מתוך ראוותנות, מתוך תשוקה. ברגע שאין בה את אלו – היא חודלת מלהתקיים. פרוצ’יו למבורגיני היה תעשיין מוצלח למדי, עוד לפני שקמה חברת המכוניות שנושאת את