כבר לא צריך לספר על קפיצת הדרך שביצעה תעשייתה רכב הקוראנית בשני העשורים האחרונים. מתעשיה עם עיצובים מוזרים שנגררה אחרי היפניים הפכה יונדאי-קיה לאחת מיצרניות הרכב הבולטות והמובילות טכנולוגית בעולם. ההצלחה הזו קצת השכיחה שיש בקוריאה עוד יצרנית רכב, וותיקה יותר אבל קטנה הרבה יותר, שניסתה להדביק ללא הצלחה את הקצב. קראו לה סאנגיונג ובמשך שנים היא התבססה בנישה של רכבי פנאי-שטח ומובילי נוסעים עם עיצובים קשים לעיכול.
הרבה תהפוכות עברה סאנגיונג עד שנרכשה לפני כשנתיים על ידי קונצרן KG שהזרים לה את החמצן הדרוש כדי לחזור לעניינים והפך אותה ל-KGM (האות M בשביל Mobility). באופן עקבי מרעננת KGM את היצע הדגמים המוכר וגם רוקמת תכניות לעתיד, ומי שמוביל את תהליך ההתחדשות הוא הטורס. רכב פנאי שפיתוחו החל עוד לפני הלידה מחדש של היצרנית אבל מדגים גם הוא קצב הפיתוח המהיר של הקוראנים.
הטורס יצא לדרך בעולם בשנת 2023 עם מנוע טורבו בנזין ואצלנו נחת בדיוק לפני שנה. מאז הוא הספיק לעבור מתיחת פנים שבה קיבל תא נוסעים עדכני. כעת הוא מתייצב בגרסה היברידית שכל כך נחוצה במציאות הנוכחית, בשוק הרכב הישראלי שמחפש כל דרך לחסוך בדלק יקר, כדי לנגוס נתח שוק בקטגוריה הכי משמעותית בשוק הרכב הישראלי. על הדרך, הוא גם מנסה להציב אלטרנטיבה לאחיות טוסון וספורטאז’ חביבות הקהל.
העיצוב של KGM טורס ההיברידי נותר דומה לדגם הבנזין, והוא מנסה לתת דגש על המורשת של סאנגיונג כיצרנית ותיקה של רכבי שטח. הגבר בא לידי ביטוי לא רק בשבכה במשורגת המזכירה במעט את דגמי ג’יפ, אלא גם באלמנטים מדומים רבים כמו חיפוי כסוף גדול דמוי מגן גחון, מעין זרוע גרירה מדומה באדום, ידיות אחיזה על גבי מכסה המנוע שלא באמת נועדו לקשירת מטען ובליטה על דלת תא המטען שמדמה כיסוי של גלגל חלופי.
היינו מוותרים על התוספות הללו כיוון שבסך הכל העיצוב הכללי של הטורס מספיק שרירי וייחודי, הודות לתפיחות על מכסה המנוע, בתי הגלגלים הבולטים והחיפוי הכסוף על קורה C המשווים לו מראה קשוח ושונה מהנוף המוכר. הקווים הקובייתיים גם מסייעים להעניק נכוחות של רכב גדול, ואכן לפחות מבחינת מימד האורך עם 470 ס”מ מפגוש לפגוש הטורס ארוך יותר מרוב המתחרים הישירים, כולל טויוטה ראב 4 והגרסאות הארוכות וההיברידיות של קיה ספורטאז’ ויונדאי טוסון.
תא הנוסעים שעודכן כאמור במסגרת מתיחת הפנים זה לשילוב המתבקש כיום של צמד מסכים רוחבי המחובר זה לזה עבור לוח המחוונים ומערכת המולטימדיה. המראה הכללי נקי בזכות היעדר כמעט מוחלט של מתגים. לעומת זאת על גלגל ההגה, שהוא בעל קוטר די גדול ביחס למקובל כיום, יש מגוון גדול ומבלבל של מתגים ולחצנים. במשטחים מרגישים פלסטיים למגע, אך איכות ההרכבה טובה ושילוב של צבעיים בהירים ונעימים מעניקים תחושה נעימה ואוורירית. מרחב הפנים טוב מלפנים ומאחור, בעיקר לראש בזכות הגג הרבוע והגבוה.
ממשק מסך המגע, לא חף מכמה מוזרויות. בגישה לבקרת האקלים תמיד דורשת פעולת הקלקה כדי להגיע לתפריט, אין בורר זמין לעוצמת השמע הניתנת לשליטה רק מתוך תפריט הקיצורים השימושי והתגובה של מערכת המולטימדיה איטית מהמקובל כיום. מצד שני למרות ריבוי התפריטים קל יותר להתמצא בהם מאשר בממשקים של מכוניות סיניות.
יחידת ההנעה ההיברידית של KGM טורס מנסה לשלב את הטוב משני העולמות במה שקשור לטכנולוגיית הנעה היברידית בטעינה עצמית (HEV). לטורס מנוע חשמלי בהספק של 177 כ”ס הניזון מסוללה בקיבולת של 1.89 קוט”ש שאמורה לספק לו יכולת תנועה ראשונית ונסיעה למרחקים קצרים במהירות עירונית. כאשר האנרגיה מהסוללה אוזלת או כאשר נדרש יותר כוח מנוע הטורבו בנזין בנפח 1.5 ליטר המספק 150 כ”ס מתעורר לחיים ומניע את הגנרטור שמספק אנרגיה למנוע החשמלי. בעת מאמץ גדול ומעל 100 קמ”ש מצטרף מנוע הבנזין להנעה ישירה של הגלגלים, כשיחד עם המנוע החשמלי נוצר הספק משולב מרבי של 204 כ”ס.
בפועל זה אומר שבנסיעה רגועה מתחת ל-100 קמ”ש הטורס מספק תחושה של נסיעה ברכב חשמלי, כשמנוע הבנזין עובד ברגע ולרוב לא ממש נוכח בפעולתו אלא אם מחליטים להאיץ בהחלטיות בזמן שהסוללה ריקה יחסית. במצבים הללו הטורס יוצא בהחלטיות מהמקום ואף נוטה לסחרר את גלגליו די בקלות (למרות שימשו בגומי איכותי יחסית), אך לאחר הזינוק ראשוני התאוצה חלקה אך לא נמרצת במיוחד. דף הנותנים מספר של 9 שניות בזינוק ל-100 קמ”ש מה שמעמיד אותו בעמדת נחיתות מול חשמליות מקבילות ,אבל בפועל אין תחושה של חוסר בכוח ואתם לא ממש צריכים מעבר לזה. התאוצה הלינארית ממשיכה גם כשמנוע הבנזין מצורף להנעת הגלגלים ואז מורגש דחף פתאומי זמני שמתמתן ככל שמצפנים מ-120 קמ”ש במקביל לרעש המנוע שמתחיל להיות נוכח.
ומה לגבי צריכת הדלק? אם הגעתם מטורס בנזין תרגישו שיפור ניכר עם צרכיה ממוצעת של 12.5 ק”מ לליטר בתנאי המבחן המאומצים וכ-15 ק”מ לליטר בנסיעה רגועה. זה טוב יותר מאשר בקוראניות ההיברידיות בהן KGM טורס מתחרה, אבל קצת פחות טוב מאשר בטויוטה ראב 4 וקורולה קרוס וברכבי הפלאג אין הסיניים.
המתלים של KGM טורס מכוילים באופן רך, והם עושים עבודה לא רעה בשיכוך מפגעים במהירויות נמוכות. המגבלות שלהם מתגלות כאשר המהירות עולה והבולמים נכנסים למהלך העמוק יותר שלהם, אז מורגשת מגבלת הריסון שלהם, בעיקר מכיוון החלק האחורי ובמיוחד בכבישים גליים. לזכותם יאמר שפעולתם שקטה ותואמת את האופי הנינוח המגיע מכיוון יחידת ההנעה. רכות המתלים מורגשת גם בעברות משקל בפניות מהירות, אך למרות זאת רמת האחיזה טובה וההגה הגם שלא תקשורתי במיוחד הוא בעל פעולה מדויקת. בכל מקרה התחושה היא של הרכב הרבה יותר שלם ומגובש על הכביש מחשמליות סיניות מקבילות בטווח הגודל והמחיר.
הגרסה ההיברידית של KGM טורס באה ומצליחה לתקן את סעיף צריכת הדלק בו גרסת הבנזין לא ממש הצטיינה. צריכה הדלק טובה משמעותית וחידת ההנעה המתעדפת שימוש מרבי בחשמלי יוצרים רכב שנעים מאד להתנייד בו בתנועה יום יומית צפופה, ומצטרפים ליתרונות של הטורס בדמות מראה ייחודי, תא נוסעים מרווח ונוחות הנסיעה טובה. הטורס אמנם לא מפגין ביצועים יוצאי דופן, דינאמיות היא לא הקטע שלו וגם הנדסת האנוש זקוקה לשיפור מה, אבל עבור מי שמחפש קרוסאובר מרווח, נוח ומאובזר מתקבלת כאן חבילה טובה. בפרט ביחס למתחרים הקוראנים מולם מפגין KGM טורס ההיברידי יתרון בצריכת הדלק וגם מחיר נמוך ב-10-15 אלף שקלים.
KGM טורס היבריד – תעודת זהות
מנוע: 1,498 סמ”ק, טורבו-בנזין היביריד, הספק משולב: 204 כ”ס, מומנט: 30.6 קג”מ, תמסורת: אוטומטית ישירה, בסיס גלגלים: 268 ס”מ, משקל: 1,745 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 9 שניות, מהירות מרבית: 180 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 17 ק”מ לליטר, מחיר: 180 אלף שקלים (190 אלף שקלים לרכב המבחן)