הונדה אפריקה טווין DCT – אופנוע אוטומטי?!

זה לא מבחן דרכים לאופנוע הזה, הונדה אפריקה טווין DCT. זו יותר בדיקה של מי מנצח – אנחנו או הטכנולוגיה. והתשובה אני חושש, ידועה מראש. בגדול שיירשם כבר עכשיו, אני נגד. נגד בקרות, נגד מחשבים, נגד חיישנים ובטח שנגד תיבה אוטומטית באופנוע. אלוהים אדירים – מי שחוגג את כל הטכנולוגיה שזולגת אלינו מהעולם הארבע גלגלי, עשוי לגלות מהר מאוד שגזר הדין של הדו”ג יהיה דומה לזה של הרכב הארבע-גלגלי. ומי שלא מאמין יכול לראות את הניסויים של ימאהה עם רובוט על אופנוע במקום רוכב ולהבין איך העתיד יכול להראות.

אז כן, אני נגד, מחשבים וחיישנים – אין לי בעיה שיערבבו לי את הדלק וינהלו את פעולת המנוע, תשאירו לי את השאר. אני על אופנוע כי אני רוצה להפעיל אותו, אני על אופנוע כי אני נהנה למצוא את הגבול, אני על אופנוע בגלל שהוא דורש ממני יכולת מסוימת – בלי הדרישה הזו, מי רוצה בכלל לרכוב?

 

הפעם הראשונה

בפעם הראשונה שחוויתי את תיבת ה-DCT של הונדה היתה לפני כמה שנים בפרנקפורט – החברה הציגה בפני העיתונאים את כל הליין-אפ שלה לרבות תיבות ההילוכים האוטומטיות. אני כבר לא ממש זוכר את הרכיבה ההיא על הקרוס-תורר האוטומטי אבל אני זוכר שהפעולה לא הרשימה יותר מדי – זה עבד, אבל רחוק מלהיות מושלם ולא חשבתי שיש ממה לחשוש. התיבה הזו לא יכלה להחליף את שילוב הגיר-מצמד-ידני-רגלי הישן והטוב.

מאז האירוע ההוא עברו כמה שנים, והדור השלישי של התיבה הזו כבר מותקן באופנועים של החברה. לפני כמה ימים לקחתי את הונדה אפריקה טווין DCT לרכיבת מבחן – רציתי לתהות על קנקנה של התיבה הזו, לראות לאן דברים מתקדמים.

 

 

דור 3

אז מה זה DCT? זו תיבה שמחליפה הילוכים מעצמה ושתמשת בשני מצמדים בכדי לעשות את זה. בעולם הרכב זו טכנולוגיה שקיימת כבר די הרבה זמן. בזמן שהילוך אחד מחובר, המצמד השני כבר בהיכון עם ההילוך הבא – וזה מייצר העברות הילוכים מהירות וחלקות מאוד.

על הכידון של הונדה אפריקה טווין DCT יש מערך די אינטואיטיבי של כפתורים ששולט על כל הפונקציות של התיבה הזו. באגודל ימין אפשר לבחור בין N, D ו-S (ניוטרל, דרייב וספורט – כשלספורט יש שלושה מצבים), מתחת יש עוד מתג שמאפשר בחירה בין A ל-M (אוטומטי או ידני). יד שמאל מקבלת שני מתגים, מינוס ופלוס באמצעותם אפשר להעלות הילוך או להוריד הילוך.

עוד משהו שבולט ביד שמאל – היא ידית שעשויה להיראות כמו ידית קלאץ’ אבל ממוקמת רחוק מאוד מהכידון – זו ידית בלם היד. מבט אל הרגליות מגלה שאין רגלית הילוכים מצד אחד ובליטה גדולה מצד שני, שם מצויה תיבת ה-DCT. יש גם כפתור G שמכניס לתוך התובנות של התיבה הזו, גם את הזווית בה נוסע האופנוע ומשפר עוד יותר את התאמת תגובתה לדרך.

 

זה לא מסובך בכלל. הנעה מתבצעת כשהאופנוע בהילוך סרק (זוכר את כפתור N?), אחרי שהוא מניע אתה לוחץ על D וזהו – סובב את הגז וצא לדרך. נשבע לך שזה פשוט כמו שזה נשמע. אבל זה לא. משהו במוח שלי לא משחרר. אני יושב על האופנוע מול הסוכנות של הונדה, והמוח משדר תקלה. לא מצליח לגרום ליד ימין לסובב את הגז.

זה אופנוע, גדול, מרשים – אני מכיר את האפריקה היטב ואוהב אותו – אבל המחסור בשליטה על ידית המצמד גורם לי לגלות חוסר אמון, חוסר ידיעה ופשוט תוקע אותי במשך שניות ארוכות. בסופו של דבר יד ימין חוזרת להקשיב לפקודות מהמוח ואנחנו יוצאים לדרך.

מהשניה הזו – ישר לתוך תנועה תל אביבית עמוסה של יום שישי – שכחתי מהתיבה הזו. היא פשוט הבריקה מהשניה הראשונה, פקקים צפופים, תמרונים מסובכים, טיפוס על מדרכות איטי כאן, או השתחלות מאתגרת שם. המוח של התיבה הזו קולט בדיוק את כמות החיבור הדרוש, מחליק את הכוח אל הגלגל האחורי באלגנטיות. כאילו יד עלומה מפעילה קלאץ’ באופן טלפתי שעונה בדיוק למה שצריך בכל סיטואציה.

טענות בשלב זה כללו בעיקר את הנטייה של התיבה לטפס במעלה ההילוכים בשיוט נינוח בעיר. אתה עלול למצוא את עצמך בהילוך שישי במהירות של 60-70 קמ”ש – כי במצב D התיבה הזו מכויילת לשתי מטרות – חלקות וחיסכון בדלק. אז כשאתה רוצה להאיץ היא צריכה להוריד די הרבה הילוכים בשביל לענות – אבל הפעולה חלקה ומהירה למדי.

האפריקה נוח, הוא גדול אבל לא ענק, הוא רך אבל לא רכרוכי – בצורה שהופכת את השימוש בו קל ומהנה בכל סוג של נוף או סלילה. הכביש המהיר מגלה שגם בהתניידות מהירה התיבה הזו מתפקדת בצורה עגולה וטובה. מצליחה להמשיך לנחש את הצרכים שלי ולענות להם מהר, חלק מדויק. היות והאופנוע הזה נוח, ומיגון הרוח והמנוע מרגישים בנוח סביב 180 קמ”ש (כך שמעתי), הפנתי את החרטום לכיוון הגלבוע – קצת כבישים מפותלים קצת שבילים מהירים. מחר נצא לנסיעה ארוכה יותר אמרתי לעצמי.

 

הק”מ עוברים ואני מפסיק “לחפש” את התיבה. מפסיק להאזין לכל רחש, מפסיק לבחון כל העברת הילוך, לא מתייחס אליה בחשדנות יותר. פשוט רוכב. שבילי עמק יזרעאל וכבישי הגלבוע נעלמים תחת הגלגלים הגדולים והנסיעה ממשיכה. בלי לחשוב יותר מדי, פשוט ממשיך לרכוב. מקפיצה קטנה, זו הפכה לנסיעה ארוכה יותר, ואנחנו נמצאים כבר בשיפוליה הדרומיים של הרמה, לפני העליה לכיוון בית חמה. כביש מפותל, עלייה משמעותית, פניות איטיות מאוד ורוכב שרוצה מהר וחזק – אם יש מקום שיכול לחשוף את הבעיות של התיבה הזו – זה הכביש הזה. ידעתי! בהיירפינים ההדוקים היא לא תמיד ששה להוריד להילוך נמוך מספיק ומהר מספיק ואני עובר לשימוש ידני בשביל לייצר את הקצב הדרוש. בסתם נסיעה היא תפקדה גם בכביש הזה כמו שצריך אבל במוד “דם בעיניים ומוח בתחתונים” הייתי חייב להפעיל אותה ידנית בשביל לקבל את התגובות שרציתי.

ההעברות מהירות וחלקות מאוד, גם במצב ידני, מייצרות דרייב נפלא ביציאה מהפניות ההדוקות – מנצלות כל גרם של מומנט מהמנוע הזה. לעזאזל זה עובד טוב. הרבה יותר טוב מהדור הראשון. נעלמה הפלגמטיות, ההססנות, הרעשיים המכאניים המוזרים. זה פשוט עובד. מכונה.

ממשיכים לחפור עם הונדה אפריקה טווין DCT צפונה, ומתגלה עוד מקום שבו התיבה הזו לא מצליחה לפגוע בול לראש שלי. בנסיעה מנהלתית-מהירה, יציאה לעקיפה מחייבת משיכה החלטית מאוד בכדי לגרום לתיבה להוריד הילוך ולהתכונן. לאחר העקיפה, לוקח לתיבה זמן להבין שהאירוע הסתיים, שאפשר להעלות הילוך ולהמשיך לרוץ קדימה. לוקח לה כמה שניות להפנים את זה.

בשבילים המהירים בהם נסענו, עם בקרות מנותקות וצמיג אחורי יורה אבנים לכל אבן, התיבה תפקדה באופן מצוין – במצב S. נותנת תגובות טובות – לא ממהרת להעלות הילוך ונתנה לי לנהל בשטח את ההתקדמות של הכלי הגדול על צמיגי הכביש עם השבילים החלקלקים. לא עברנו בעליות רציניות או מורדות משמעותיים בכדי לבדוק את תפקודו של מצב G – עם הכפתור לחוץ או בלי – היכולת שלה מרשימה.

 

חוזרים הביתה

התיבה הזו עובדת כמו שצריך, כמו שאתה מצפה וכשהיא מוקפת בכלי מוצלח כמו האפריקה החדש – זה בולט שבעתיים. השילוב הזה, הונדה אפריקה טווין DCT, הוא מוצלח למדי. ברוב המוחלט של הזמן היא יודעת מה לעשות – היא לא טועה, לא מתפלק לה, לא מתבלבל לה (כמו שעלול לקרות לכל רוכב) – היא פשוט שם, עושה את העבודה בצורה יעילה ומרשימה כל הזמן. ווילים? אפשר בראשון ועם קצת אימונים אני משוכנע שבמצב ידני אפשר יהיה להמשיך לשני והלאה.

טענות – את מה שהיה כבר כתבתי. עוד אפשר לציין שביום המבחן הטמפרטורות ברמה היו גבוהות מאוד והורגש מעט חום שנפלט מהמנגנון בצד ימין אל הרגל. על העקיפות והיכולת ברכיבה ספורטיבית צפופה דברנו. לא משנה במה תתקל או באיזה מהמצבים שבתיבה בחרת – תמיד תוכל לשגר פקודה ידנית מהמתגים ביד שמאל ולקבל את מה שרצית.

בעצם יש לי טענה אחת רצינית מאוד כלפיה – היא, כמו מערכות אלקטרוניות אחרות, מראה שהיכולת של הטכנולוגיה עולה על זו של הרוכב – ואולי במידה מסויימת מתחילה לחשב לאחור את קץ הרכיבה כפי שהיא מוכרת לנו. אבל ביננו – 90 אחוז ממי שרוכב על אופנוע אדוונצ’ר גדול היום – יהנה וירגיש טוב יותר על הונדה אפריקה טווין DCT מאשר על כל אופנוע כזה עם גיר רגיל אחר.

אני? אני מת על האפריקה החדש – רק עשו לי טובה, בלי DCT, בלי בקרות וגם בלי ABS. הנה, כזה. תודה.