השקה עולמית: קיה נירו – נהיגה ראשונה

בשביל להבין את קיה נירו צריך להבין שעולם רוצה קרוס-אוברים, והוא קונה עוד ועוד כאלו בקצב מתגבר והחלטי. העולם אוהב גם מכוניות היברדיות וכמות המכירות של הדגמים האלו נמצאת גם היא בעליה מתמדת. ואם תחבר את שתי העובדות האלו תבין בשניה אחת מה הקיה נירו אמור לעשות בדיוק. הוא אמור לענות לדרישות הקהל – אוהבים לוק מסוקס וגבוה ויחידות הנעה יעילות וחסכוניות – הנה מכונית שמשלבת את שתי אלו יחדיו.

מה זה?
מה לא קראת עד עכשיו? זה קרוס-אובר היברידי. מדובר בפלפורמה ההיברידית הייעודית הראשונה של קיה. זה אומר שהרכב הזה תוכנן מלכתחילה כרכב היברידי. זה אומר שהרכב הזה לא חולק רכיבים ברצפה שלו עם דגמים אחרים של קיה. כך, למשל, יכולה הסוללה להיות מותקנת במקום אידאלי מבחינה דינאמית (במרכז הרכב מתחת למושב הנוסעים). התכנון מאפס כרכב היברידי עזר לקיה לקצץ את משקל המרכב, ע”י שימוש באלומיניום, בכדי לפצות על משקל הסוללה (33 ק”ג). גם מבחינה אוירודינמית עושה רושם שקיה עשו מאמץ ניכר (0.29cd) וזכרו שיש עוד גורמים שמשפיעים על צריכת הדלק חוץ מהמנוע.

מבחינת מימדים ממוצב הנירו בין הסיד לספורטאז’ כשבסיס הגלגלים שלו (270 מ”מ – ארוך יותר מהספוראטז’) וסרחי העודף הקצרים אמורים לתרום לרווחת היושבים. זה נחמד, אבל עיקר גאוותה של קיה על מערכת ההנעה ההיברידית, זו משלבת מנוע 1.6 ליטר בהזרקה ישירה עם מנוע חשמלי כשהכוח של שני אלו עובד דרך תיבת DCT כפולת מצמדים (חדשה, המבוססת על זו עם שבעת ההילוכים שהציגה קיה) אל הגלגלים הקדמיים. ורק אליהם. הכוח שמייצרת יחידת הנעת הכילאיים הזו עומד על 141 כ”ס ו-26.8 קג”מ שזמינים בהילוך הראשון בכדי לשפר את הזינוק מעמידה.

איך זה מרגיש?
באופן מפתיע זה מרגיש נורמלי לגמרי, אין שום דבר שממש דורש ממך תשומת לב או הסתגלות. הדבר הראשון שמכה בך בנהיגה בנירו זה ה-NVH. היכולת לייצר רייד טוב ולבודד את הנהג והנוסעים ממה שקורה על הכביש, מרעשים ומרעות חולות אחרות פשוט מרשים. זה היה בולט יותר במכוניות שהגיעו על גלגלי 16 אינץ’. נוחות נסיעה גבוהה וטיפול איכותי ברעידות ורעשים הם לא הדבר הראשון שעולה לראש במכוניות קוריאניות, אבל זו באופן חד-משמעי אחת מנקודות החוזק של קיה נירו. גם על מהמורות שהייתי משוכנע שיפרקו את המקפרסונים מלפנים והרב-חיבוריים מאחור (וגם את הגב שלי) – הנירו ספג בשקט וביעילות.

ואם נגענו בנוחות – תא הנוסעים, כמו העיצוב החיצוני – לא עושה יותר מדי רעש מהנושא ההיבדרידי. יש מסכים שמראים מאיפה מגיע הכוח ומה מצב הסוללה אבל מעבר לזה זהו תא נוסעים סולידי, עשוי כהלכה עם חומרים טובים בד”כ, ותחושה מודרנית לא צעקנית. ועוד מילה אחת על תא הנוסעים – המרווח טוב מלפנים ומאחור, למרות האורך הכללי ובזכות בסיס הגלגלים והתכנון החכם.

יחידת ההנעה מציגה ביצועים טובים גם אם לא כאלו שיגרמו לך להזיע. נכון לרגעים אלו אין פרסום רשמי לגבי תאוצות ומהירות סופית. צמד המנועים מעניקים תחושה שכוח לא חסר כאן אבל היציאה מהמקום מרגישה מעט מושהית. תאוצות הביניים מרגישות חיות ויעילות יותר. תיבת ההילוכים מציגה פעולה חלקה למדי גם אם לא מהירה כברק כבנות מינה ומשתלבת היטב באופי הנינוח של המכונית הזו.

הצד של ההייבריד כמעט ולא מורגש. צריך לחפש אותו. המערכת הזו עובדת ברקע לא דורשת שום תשומת לב מהנהג, יעילה ושקופה. כשחיפשתי מצאתי שנהיגה חשמלית לגמרי אפשרית בזמן ליטוף עדין של הדוושה עד למהירות של כ-45 קמ”ש.

על הכבישים המפותלים שהיו חלק נכבד ממנת הנהיגה בהשקה הזו (באופן מפתיע למדי אני חייב לציין) גילה הנירו התנהגות כביש בוגרת וצפויה מאוד עם רמות אחיזה גבוהות והיגוי מדויק. למי שזה מעניין אותו אספר שההגה מציג התנגדות מלאכותית בעומס ושבקרת היציבות המתנתקת – לא מתנתקת באמת. הנירו טס מהר ובטוח בין העיקולים, כשמה שהפריע בעיקר אלו תגובות שלדה קצת איטיות להעברות משקל ודוושת בלם יעילה אבל עם תחושה דביקה לעיתים (פחות נורא ממערכות בלמים רגנרטיביות אחרות, אבל עדיין מורגש). ואיך אפשר בלי נתון צריכת דלק? בהתנהלות שפויה יחסית לאורך כמה עשרות ק”מ הציג מחשב הדרך נתון של 20.1 ק”מ לליטר. ואציין בהזדמנות הזו כהרגלי – זוהי נהיגה ראשונה במסגרת השקה ולא מבחן דרכים מלא של ‘אוברדרייב’, זה ייערך כשיגיע קיה נירו לארץ.

מתי זה יגיע לארץ וכמה יעלה?
קיה נירו צפוי להגיע לארץ לקראת סוף השנה הנוכחית או בתחילת השנה הבאה לכל המאוחר, כשמחירו עדיין לא ידוע. אפשר לצפות שהמחיר יהיה מקביל למכוניות היברידיות אחרות בסביבה (מי אמר פריוס?!). לכשיגיע לארץ כדאי לזכור שהנירו משווק בעולם עם שני סוגי חישוקים, 16 ו-18 אינץ’. ממה שהצלחתי להתרשם, כדאי לדבוק בגרסה מעוטת האינצ’ים. היא הציגה נוחות עדיפה משמעותית ונהנית מכיול שיתאים יותר לכבישים בארץ (הגלגלים הגדולים מגיעים עם צמיגים בחתך נמוך וכיול מתלים מעט נוקשה יותר).

אפשר גם לצפות שיגיע לכאן כל הארסנל הבטיחותי החדש של קיה לדעתי. זה כולל מערכת לבלימה אוטונומית (שמזהה מכוניות אחרות והולכי רגל), בקרת שיוט אקטיבית ומערכת אקטיבית לשמירה על הנתיב. את כל המערכות הללו הזדמן לי לבדוק בנסיעה הזו (או בניסויים מבוקרים או בניסויים משעשעים יותר, אתה מוזמן לראות את הווידאו) ופעולתן מרשימה למדי.

השורה התחתונה
כמו שכתבתי בפתיחה, לא צריך להיות גאון גדול בכדי להבין לאן הסיפור של קיה נירו הולך. רכב עם סגנון עיצובי שהעולם אוהב וקונה עם יחידת הנעה אופנתית שמוכרת את עצמה עוד מבלי שהניעה גלגל אחד. ואם עושים את האחד ועוד אחד הזה מבינים את המשיכה של הנירו ואת ההצלחה הבלתי נמנעת שלו.

אני באופן אישי שמח שקיה עשו את הדרך הארוכה בסיפור הזה, ולא סתם הדביקו סוללה באחוריו של איזה ספורטאז’. הדרך בה הלכו, פיתוח פלטפורמה ייעודית, הופך את הנירו לרכב נעים, יעיל וטוב וליותר מפיצוח של סמי-סגמנט חדש.

נתונים: 1,580 סמ”ק, 141 כ”ס, 26.8 קג”מ, 1,425 ק”ג, 20.1 ק”מ לליטר (במבחן השקה)