פיאט טיפו החדשה מחזירה את פיאט למקום בו לא היתה נוכחת שנים ארוכות – שוק המשפחתיות. הסגמנט הזה הוא מקום של נפח מכירות, של כמויות ויבואן שלא נמצא שם – כאילו ולא קיים. הטיפו החדשה גרמה לי לחשוב על הטיפו המקורית, זו של סוף שנות השמונים.
אין שום קשר בין פיאט טיפו הזו לטיפו ההיא. הטיפו הראשונה היתה מכונית חשובה מאוד מבלי להיות מכונית חשובה כל-כך. גם אם הטיפו הראשונה תשכח (או שנשכחה כבר) היא מכונית ששינתה את פני עולם הרכב – היא היתה הפלטפורמה המודולרית המוצלחת הראשונה. בסיס אחד ששירת מכוניות רבות. וככה היתה הטיפו לא רק פיאט שונות אלא גם לנצ’יה ואלפא. אין יצרן אחד בעולם היום שלא משתמש ברעיון המקורי של פיאט וחולק את הפלטפורמות שלו בין הרכבים והמותגים שיוצאים תחת ידו.
מה זה?
הטיפו החדשה היא מכונית שנבנתה מלכתחילה לתת יותר בפחות. היא מבוססת על פלפורמת הסופר-מיני המוארכת של פיאט, מציעה מימדים משפחתיים לגמרי למרות בסיס הגלגלים הקצר יחסית, ומשתמשת במערכת הנעה בסיסית למדי.
היתרון הגדול שלה הוא המחיר – מגרסת הבסיס הידנית (1,400 ליטר 95 כ”ס, 90,000 שקלים) דרך גרסת ה-1600 האוטומטית שתהיה נפוצה כאן (100,000 שקלים, 110 כ”ס) ועד ה-1600 האוטומטית המאובזרת ביותר (לאונג’ – 108,000 שקלים) היא מציעה תמורה אדירה למחיר. אם מצרפים לזה את האחריות לחמש שנים (בתוספת 3000 שקלים) והתחייבות לקניה במחירון במעמד טרייד-אין, מקבלים חבילה מעניינת מאוד. כזו שתגרום לכל מי שרוכש משפחתית בכספו שלו, להכניס את פיאט טיפו לרשימת המועמדות.
איך זה מרגיש?
פיאט טיפו היא מכונית נאה למדי כשעיקר המחמאות הולכות הולכות לעיצוב החזית שלה. תא הנוסעים מציג עיצוב עדכני ומצליח להרגיש טוב בעין למרות שלא תמיד למגע. החומר הרך בדלתות והבד הנעים במושבים – וגם בחירת הצבעים החכמה בגרסה הבכירה – מטשטשים בהצלחה את העובדה שמדובר במכונית זולה מאוד. המרווח לארבעה נוסעים בוגרים מצוין מלפנים ומאחור ותא המטען גדול מאוד (520 ליטרים), אך פתח הטעינה שלו מעט צר וגבוה.
איך זה נוסע?
מול ההגה (העמוס כפתורים והנעים למגע) התחושה טובה וקל למצוא תנוחת נהיגה נכונה בזכות כוונון מלא של ההגה ושל המושב. תחילת נסיעה בעיר מגלה מנוע מעט רועש, הגה קל למדי (ואפשר להפוך אותו לקל יותר במצב ‘סיטי’) ותיבה שפועלת בחלקות. עיקר התלונות מופנות אל צמיגי הענק של הגרסה הבכירה ולכיול המיתלים. השילוב של צמיגים רחבים ונמוכי חתך (45\225 על חישוק 17 אינץ’) עם יכולת ספיגה בינונית של המיתלים, מתבטאים בקושי לספוג חטטים קטנים. ככל שהמהירות תעלה המיתלים יעשו עבודה טובה יותר. מעבר לזה מה שמושך את עיקר תשומת הלב על כביש משובש וגם על זה המהיר הוא הבידוד הלא מספק של רעשי הכביש.
המנוע והגיר עושים עבודה טובה ומייצרים ביצועים סבירים. מי שיבקש יותר יגלה שהמנוע מעדיף את הסל”ד הגבוה (שם הוא גם רועש למדי) ושחלוקת יחסי ההעברה של התיבה לא משכילה לנצל את עקומת הכוח שלו – ההילוך השלישי פשוט ארוך מדי. זה אומר שבמבחן ההאצה רשמה הטיפו זמן איטי במיאוץ ל-100 קמ”ש (14.2 שניות) על מכשיר המדידה. עם הילוך שלישי קצר יותר היא היתה משפרת את הנתון הזה בקלות.
בתחום התנהגות הכביש אין הפתעות, הצמיגים המצוינים מעלה, מספקים אחיזה טובה וההתנהגות נינוחה ומשרת ביטחון למרות זוויות הגלגול הבולטות. חובבי נהיגה יאהבו את ההגה המהיר אבל יתאכזבו נוכח המחסור במשקל או בתחושה. אלו שאוהבים למהר ולדחוף מכוניות לקצה (אם מישהו מהם ירצה משום מה לקנות משפחתית 1.6 אוטומטית) יגלו הרבה מאוד תת-היגוי בטוח ומוכר במגבלות ויכולת ריסון מוגבלת של המיתלים בעומס גבוה. אחרי מבחן משולב ומאומץ למדי רשמה הטיפו צריכת דלק של 12.3 ק”מ לליטר.
שורה תחתונה
מימדיה וההצהרות שנלוות לפיאט טיפו, מציבים אותה מול הטובות שבמכוניות המשפחתיות בישראל. ככה זה שאתה נמצא בקטגוריה עם מכוניות חדשות, מתקדמות ורבות יכולת. ולמען הסר ספק, היא לא מרגישה נעימה, מבצעת ואיכותית כמו החדשות והמתקדמות שבמשפחתיות. וכאן נשאלת השאלה: כמה שווה ההפרש הזה? כי פיאט טיפו זולה מהן משמעותית. ההפרש בין היכולות שלה לבין היכולות של אלו שמובילות את הקבוצה הזו – נמוך משמעותית מהפרשי המחיר בינהן. וככה, בזכות התמחור הסופר-תחרותי שלה, מציעה פיאט טיפו חבילה משפחתית, סופר-משתלמת.
נתונים: 1,598 סמ”ק, 110 כ”ס ב-5,500 סל”ד, 15.5 קג”מ ב-4,500 סל”ד, 1,280 ק”ג, 12.3 ק”מ לליטר (במבחן), מחיר: 100,000 שקלים
לא מבין למה צריך מבחן קצה לרכב כזה משפחתי..לא ממש מעניין את האמא שלוקחת את הילדים לחוגים וכו תאוצה 0-100, תת היגוי,היגוי יתר ועוד ועוד.
היתי מצפה שתבחן את הרכבה ברמת נסועת המשפחה, כמו מקום למושבי בטיחות סלקל,מרווח לילדים ועוד. זה כן יהיה רלוונטי למבחן זה.
מבחן כמו שעשית מתאים יותר לאלפא qv,גולף gti ודומיהן