יש מכוניות שנולדות להיות כלי עבודה. אחרות נולדות להיות כלי תחבורה משפחתי. דאצ’יה, מאז שנכנסה מחדש לישראל, תמיד הייתה משהו באמצע: רכבים פשוטים באופים, נגישים יחסית במחירם, עמידים ובמקרה של הדאסטר הפופולארי גם כזה שלא מפחדים מבוץ או ממדרכה גבוהה. הדאסטר הפך לרכב חובה אצל רוכבי אופניים, מטיילים ועסקים קטנים. הוא אולי לא הכי נוצץ, אבל הוא יעיל וכובש בפשטותו, וזה חלק מהקסם של דאצ’יה.
כעת, עם הביגסטר החדש, דאצ’יה מנסה צעד משמעותי קדימה עם הרכב הגדול, המאובזר והיקר ביותר אי פעם של המותג. רכב פנאי המיועד לאלו שצריכים משפחתיות, אבל רוצים קצת מעבר. מצד אחד SUV גדול ומאובזר, מצד שני רכב שאמור להמשיך את המסורת של “פשוט עובד”. השאלה היא האם הוא באמת עושה את זה או שהוא התרחק יותר מדי מה-DNA של דאצ’יה?
לחשוב בגדול
במבט מבחוץ הביגסטר, עם יחידות התאורה בצורת Y והעיצוב הכללי המזוהה עם דאצ’יה, נראה כמו האח הגדול הריבועי והשרירי של הדאסטר. עם אורך של 457 ס”מ, בסיס גלגלים של 270 ס”מ, גובה של כ-171 ס”מ ורוחב של 181 ס”מ הוא ממוקם בדיוק במקום שבו נמצאים קרוסאוברים משפחתיים דוגמת ספורטאז’, טוסון ו-C5 איירקרוס, רק קצת צר יותר. מרווח הגחון מצוין, כ-22 ס”מ, כבר מרמז על יכולות שטח קל שהמותג אוהב להציע ומעניק הרבה ביטחון. תא המטען הוא גדול ועמוק אך מעט צר ומגיע בנפח של 488 ליטרים בגרסה ההיברידית אותה בחנו, ולמרבה השמחה מחביא בתוכו גם גלגל חלופי בשונה מהנהוג כיום.
מערכת ההנעה ההיברידית הגיע מהמדף של רנו (וניסאן), ומשלבת מנוע בנזין 1.8 ליטר וצמד מנועים חשמליים. כל זה יוצא הספק משולב של 155 כ”ס ו-20.9 קג”מ מרביים שמתקבלים מהמנוע החשמלי. זה לא מנוע ספורטיבי, אבל הוא כן מצליח להניע את הביגסטר בצורה מכובדת, במיוחד במהירויות עירוניות בזכות המנוע החשמלי. לצידו משווקת גם גרסת 1.2 ליטר טורבו עם תגבור היברידי שמגיעה עם הנעה כפולה, ועם תיבת הילוכים ידנית בלבד. ואותה, הרפתקנים שכמותנו, היינו שמחים עוד יותר לפגוש.
דאצ’יה ביגסטר מוצע בשלוש רמות גימור. הבכירה בהן כוללת חישוקי 18 אינץ’ עם צמיגי קונטיננטל 215/60, דלת תא מטען חשמלית, לוח מחוונים דיגיטלי, טעינה אלחוטית לטלפון, מצלמות היקפיות (באיכות של וידאו צ’ט משנות ה-2000) חלונות אחוריים כהים, מושב נהג עם כיוונון חשמלי חלקי ואפילו תא קירור בתא האחסון בקונסלה המרכזית, מתקן לטלפון שניתן לחבר בנקודות עיגון שונות ברחבי האוטו. אבזור שנשמע כמעט לא-דאצ’יה, אבל כן? המחירים נעים בין 170 ל-185 אלף שקלים. כלומר די קרוב למתחרות בקטגוריה שהן לא “לואו קוסט”.

אני תמיד אוהב להתחיל מבחן בעיר, שם מכוניות נבחנות על מה שבאמת קורה ביום-יום. הביגסטר מרגיש כאן מצוין. המתלים רכים, הנסיעה מעל בורות ושיבושים נעימה, והמנוע ההיברידי שקט וחלק במהירויות נמוכות. ההאצות הראשוניות יציבות, אין גמגומים ואין היסוסים מצד תיבת ההילוכים. הסיבה כנראה היא תיבת ההילוכים האוטומטית “מולטי-מוד” של רנו – זוהי למעשה תמסורת מתוחכמת בעלת ארבעה הילוכים למנוע הבנזין ושני הילוכים למנוע החשמלי המניע. המערכת מתוכננת כך שהרכב תמיד מתחיל בנסיעה במצב 100% חשמלי, ומאפשרת עד 80% מזמן הנסיעה העירונית להתבצע בכוח חשמלי בלבד.
אבל ברגע שהכביש נפתח, המשתנה העיקרי משתנה גם הוא. רעשי הרוח עולים סביב 100 קמ”ש, המנוע מתעורר קולנית מאוד כשהוא נכנס למאמץ, ותיבת ההילוכים לפעמים מתבלבלת תחת האצה חזקה. יש רגעים שאתה לוחץ בחוזקה על דוושת האצה והיא שוקלת מה לעשות: להוריד הילוך? לשלב חשמלי? להתעכב עוד רגע? לפעמים זה מתבטא ממש באיבוד כוח רגעי. ואם תהיתם מה סל”ד או באיזה הילוך אתם? תשאירו את זה לדמיון. בלוח הדיגיטלי יש המון מידע, אבל לא את הדברים הכי בסיסיים לנהג שאוהב שליטה.
מצד שני, בשיוט בכביש המהיר, הביגסטר נוסע נהדר. הוא מרגיש גדול, בוגר, ובאופן מפתיע עם זווית גלגול מרכב מועטה ביחס לגודלו. בסך הכל הביגסטר דיי נוח לשיוט ארוך מלבד רעשי הרוח שניתן להתגבר עליהם עם מוזיקה מכל ששת הרמקולים. הנוסעים נהנים ממושבים רחבים ומתלים שסופגים הכל. לאחר יום מלא קילומטרים, אף אחד לא ירד עייף.
בשטח קל, ושם הדאסטר תמיד הבריק, דאצ’יה ביגסטר מצליח להפתיע. הוא לא רכב שטח וזו רק גרסת ההנעה הקדמית, אבל מרווח הגחון והתחושה הכללית פשוט נותנים ביטחון. שבילים, אבנים, עליות מתונות, עובר בלי לחשוב פעמיים. חלק מהקסם כאן הוא העובדה שהרכב לא מרגיש מפונפן מדי. הוא עדיין דאצ’יה. צריכת הדלק במבחן המאומץ עמדה על כ-16 ק”מ לליטר לעומת 21.7 ק”מ לליטר של היצרן, וזה מאוד מרשים ביחס לאופי הנהיגה במבחן. עם מיכל הדלק מלא בנהיגה רגילה ניתן להגיע לטווח של כ-850–900 קילומטר בין תדלוקים. מרשים.

קפיצה לגובה
דאצ’יה ביגסטר הוא רכב טוב, אפילו טוב מאוד הוא גדול, מרווח, נוח, יציב, ומציע חוויית שימוש יום-יומית מצוינת. הוא מסוג הרכבים שמרגישים נכונים למשפחות, למטיילים קלים, לרוכבי אופניים, למי שרוצה רכב גדול ושימושי בלי לפחד ללכלך את הריפוד בדופן הדלת (כי פשוט אין כזה).
אבל וזה אבל גדול, הגרסה שקיבלנו למבחן לא מייצגת את מה שדאצ’יה עושה הכי טוב. חסרה כאן גרסת ה-4×4 הידנית. חסרה הנוקשות, הפשטות, היכולת הלוגית של דאצ’יה בשטח והמחיר הנגיש ביחס לגרסה הבכירה. הגרסה ההיברידית מרגישה מודרנית ונעימה ולצד זאת מנסה לשמור על הקשיחות ומעט מה-DNA האמיתי של המותג, אבל נמכרת במחיר שווה למתחרות עם תאי נוסעים מהודרים ומעודנים יותר. ללא יתרון מחיר האופייני לדאצ’יה זה לא יהיה פשוט עבור הביגסטר.
דאצ’יה ביגסטר היבריד – תעודת זהות
מנוע: 1,799 סמ”ק, בנזין-היברידי, הספק: 155 כ”ס ב-5,600 סל”ד, מומנט: 20.9 קג”מ, תמסורת: אוטומטית 4 הילוכים, הנעה קדמית, בסיס גלגלים: 270 ס”מ, משקל: 1,494 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 9.7 שניות, מהירות מרבית: 180 קמ”ש, צריכת דלק (יצרן): 21.7 ק”מ לליטר, מחיר: 185 אלף שקלים


