ג’יורג’טו ג’וג’ארו הוא אחד ממעצבי הרכב החשובים ביותר בעידן המודרני, אשר עיצב עשרות אם לא מאות מכוניות במהלך השנים, ממכוניות עממיות ועד דגמי קונספט מרהיבים שהתוו קו עיצובי של יצרניות למשך שנים ארוכות. חלק מהמכוניות שעיצב ג’וג’ארו, בהן תחת סטודיו איטלדיזיין אותו הקים, הפכו להיות אייקונים מוטורים בלתי נשכחים, ותקצר היריעה מלמנות אותם כעת.
עם זאת מאז תחילת שנות ה-2000 כשכל יצרן רכב שמכבד את עצמו מחזיק סטודיו עיצוב משלו הפך השימוש במעצבי על בתעשיית הרכב לנדיר יחסית, כאשר במקרה של ג’יוג’ארו נמכר בסופו של דבר סטודיו איטלדיזיין ללמבורגיני שנרכשה על ידי אאודי. אלא שג’יוג’ארו לא יצא לפנסיה מוקדמת, והקים יחד עם בנו פבריציו בשנת 2015 חברת עיצוב חדשה בשם GFG שנועדה לספק שירותי עיצוב לתעשיית הרכב, לצד סטודיו האדריכלות המפורסם של המשפחה.
אם לא שמעתם על סטודיו GFG עד היום זה בסדר, כיוון שהוא פועל מאחורי הקלעים כדי לספק שירותים לפיתוח של אבות טיפוס של מכוניות. עם זאת, התשוקה של משפחת ג’יוג’ארו לייצר מכוניות לא נעלמה, ובימים אלו חושף הסטודיו יצירה חדשה וחד פעמית בשם Peralta S. מדובר במכונית שנוצרה בעבודת יד ונקראת של שמו של אספן מכוניות מקסיקני שהזמין אותה ושילם סכום לא ידוע, אך גבוה מאד, כדי שג’יוג’ארו יבנה אותה עבורו.
ההשראה עיצובית של המכונית נלקחה מדגם הקונספט המפורסם מזראטי בומרנג משנת 1972 שהציגה עיצוב זוויתי ועתידני, כחלק מקו הטריז שהיה מקובל באותם שנים בקרב מעצבי הרכב האיטלקים. כמו בקונספט המקורי, גם Peralta S מתהדרת בקווי מרכב זוויתיים, כאשר המרכב עצמו בנוי משילוב של אלומיניום בגימור תעופתי בוהק ונטול צבע עם סיבי פחמן.
בדומה לבומרנג גם בגלגול המודרני חלונות הצד הזוויתיים מחולקים לשניים ובנויים כחלק מדופן המכונית, אלא של- Peralta S אין דלתות ושמשה קדמית אלא חופה מלאה ושקופה המתרוממת לפנים בסגנון חופה של מטוסי קרב. לטובת השימושיות, נניח אם צריך להיכנס לחניון, ישנן דלתות כנפי שחף קטנות המתרוממות למעלה, אך הן אינן מאפשרות כניסה אל המכונית גם עבור מי שגמיש וקטן מידות במיוחד. תא הנוסעים מנסה גם הוא לחקות במקצת את זה האוונגרדי של הבומרנג המקורית, עם גלגל הגה עליו מפוזרים שלל מתגים כשהוא קרוב וללוח המחוונים השקוע שמסגרתו תואמת לקווי גלגל ההגה.
הסדנה לא מוסרת פרטים לגבי הביצועים או המכלולים של המכונית, למעט העובדה שהיא בתצורת מנוע מרכזי. עם זאת רכיבי בתא נוסעים מסגירים את העובדה שכל היצירה הזו נבנתה על בסיס מזראטי MC20, מה שאומר שיש לה מנוע V6 כפול מגדשים עם 620 כ”ס וביצועים שלא יביישו את המראה העתידני שמזכיר לנו שוב למה אנחנו כל כך אוהבים, ומתגעגעים, ליצירות העיצוביות של ג’יוג’ארו. בטח בימים אלו.
