מבחן: ב.מ.וו 750 – מלחמת כריות

יצר המהירות נתקל בחומת התנגדות רכה אבל משכנעת מאוד כשאני נכנס למכונית הזו, ב.מ.וו 750. הכיסא אדיר המידות מקבל אותי לתוכו ברכות מלטפת וגורם לי לחשוב שלא ממש חייבים לרוץ ולנצל כל אחד מ- 450 כוחות הסוס שנחים מתחת למכסה המנוע הארוך. אולי כדאי להיכנס למוד אחר בשביל לשאוף את המכונית הזו אל הריאות והתודעה. לאן יש לי כבר למהר?

נסה מעט רכות
כמו כל ב.מ.וו סדרה 7 שקדמה לה זו מכונית מרשימה מאוד עם יכולת ארוכה כמו רשימת התוספות והחידושים שבה. לא בא לי לעכשיו להטיח את המנוע הזה לתוך מנתק ההצתה, בתאוצות שמתאימות יותר למכונית ספורט קלילה. בא לי להנות מהדבר שהאוטו הזה עושה הכי טוב – לתת לך להרגיש שהכול ממש, אבל ממש, בסדר.

אז אני הולך נגד כל ההרגלים שלי כאן. מרחיק מעט את המושב, מרווח מעט את התנוחה. רגל שמאל נוטשת את המדרס ומחפשת זווית אחרת, נינוחה ולא מתקיפה. והיד, שבדרך מחפשת את מצב הספורט פלוס בכל מה שיש לו סמל של מדחף על האף ושתי כליות מתחת ובכלל, לוחצת על מצב האקו.

ב.מ.וו 750 זזה בתוך הפקקים של רמת השרון, מרגישה בבית בתנועה העשירה הזו. אני מחליט לקחת את הניתוק והנינוחות צעד אחד קדימה ומפעיל את בקרת השיוט האדפטיבית וזה פוטר אותי מהצורך להשתמש בבלם או בגז. האוטו מבין איפה הוא נמצא ומה קורה לפניו ומאיץ ובולם לפי הצורך. במכוניות שישווקו כאן גם ההגה ידע לשמור לבד על הנתיב. במכונית המבחן הרכיב הסטנדרטי הזה לא מותקן אז אני נאלץ להניח ידיים על ההגה, אבל קשה לקרוא למה שקורה כאן מאמץ או נהיגה.

הדעת נתונה עכשיו לתא הנוסעים האדיר הזה. אם מלפנים או מאחור המרווח ייספק כל (אבל באמת כל) אחד. החומרים והבנייה כמובן, מהשורה הראשונה וקצת לפניה. כל דבר כאן הוא אמת: עץ זה עץ, עור הוא עור ומתכת יקרה היא באמת כזו ולא צבע שמכסה על פלסטיק נחות. קל מאוד להרגיש כאן בבית, וקל מאוד לרצות שככה יראה הבית שלך.

 

כרגיל בתחום הזה של הטופ-של-הטופ במכוניות הפאר. רשימת האפשרויות והאביזרים אין סופית ואתן כאן דוגמא אחת: מערכת קליטת המחוות – סיבוב אצבע באוויר יכול לשלוט על הווליום של המערכת, פתיחת שתי אצבעות למצב מתוח יעביר אותה להשתק וניתן “לתפוס” באוויר את המצלמה ההיקפית ולסובב אותה מצד לצד (בזמן תמרון לאחור לדוגמא). אתה יכול, לדוגמא, לשבת בפקק, להפעיל את המצלמה ההיקפית ובאמצעות האצבעות שלך לשנות את הזווית כך שתראה את הרכב שלידך. משעשע. אפשר להעביר שעות ארוכות במשחק עם הפונקציה הזו.

לקראת היציאה מהעיר האספלט הופך להיות גרוע מאוד וזו הזמנות מצוינת לבדוק את מצב הנוחות מבין מצבי הנהיגה של ב.מ.וו 750. ושם אני מגלה הפתעה – קומפורט +. זה לא סתם נוח – זה מאוד נוח. במצב הזה ב.מ.וו 750 ואני שוכחים לגמרי את ה-DNA המקורי שלנו ואת המצב הרעוע של האספלט. הכול רך, סופג עגול ואיטי – גם הנהג, גם המיתלים, ההגה ויחידת ההנעה. וכשאני אומר נוח אני מתכוון לרף שכוונן מחדש, לאמת מידה. מחשב הדרך מראה 7.6 קמ”ש ממוצעים וצריכת דלק של 5 ק”מ לליטר. לא ממש מטריד.

יוצאים מהעיר לכביש המהיר. או אולי מהיר בהגדרה אבל התנועה מתנהלת בעצלתיים 70-80 קמ”ש עייפים. וכבר במהירות הזו מצב קומפורט פלוס מתגלה כקצת רכרוכי מדי. הוא לא ממש מצליח לרסן את 1915 הק”ג של ב.מ.וו 750. אני עובר למצב קומפורט הרגיל – עדיין סופר נוח, והנדנוד פסק. אם דברנו על המשקל כדי אולי לדעת שהדור הזה של ה-7 קל יותר מקודמו בכ-130 ק”ג לאורך קשת הדגמים.

 

אם תסתכל על ה’גוף בלבן’ של ב.מ.וו 750 תראה שהוא בכלל קצת שחור-קרבון. ‘גוף בלבן’ הוא כינוי בתעשיית הרכב לגוף המכונית ללא כל אביזר עליו. על קורה B של ה-7 מופיע רמז למרכיב הזה בשלדתה. בתמונות אתה יכול לראות את העדות החיצונית והמשמעות המבנית של התוספת הזו. גם סתם רכיבים כמו טבורי הגלגל – קיבלו טיפול שמתאים יותר למכונית מסלול – לא משהו שאנחנו רגילים לראות במכוניות פאר.

מכונה
התנועה מתחילה להשתחרר, אפשר לעלות לקצב נורמלי יותר. בתוך ה-100 קמ”ש העגולים והכל כך ישראלים האוטו הזה חרישי ונוח בצורה כמעט מוחלטת. אני יכול לשמוע את עצמי מנסה להקשיב לרעשים – ואין. הספידומטר נדחק אל גבולות ברירת הקנס הישראלי – ושום דבר לא באמת משתנה. ב.מ.וו 750 עדיין גולשת עם טקס של מלכה בשקט מוחלט ובלי להתרגש מכלום. אולי טיפת רעשי רוח. המנוע, כמעט בסרק.

היות ואנחנו מזמן כבר לא באיזורים מאוכלסים אני נותן דרור פעם אחת, ראשונה ואמיתית ל-V8 הזה. דרישה ראשונה של “תראי מה את יודעת”. את מה שקורה אחר כך אפשר לתאר ככרית במשקל 2 טון שנמשכת על ידי מטוס קרב. מהיר? מאוד. כואב? ממש לא.

 

ב.מ.וו 750 לא עושה יותר מדי רעש בקטע הזה של להאיץ, מכשיר המדידה הראה 4.9 שניות (במצב ספורט ועם קצת עידוד מרגל שמאל על דוושת הבלם) למיאוץ הקלאסי תוצאה מרשימה בכל קנה מידה. והיא לא מרגישה מהירה, לא צועקת, לא בועטת, לא מושכת תשומת לב. אתה פשוט טס קדימה עטוף בכרית הנעימה הזו בקצב שיכול לבייש מכוניות ספורטיביות ייעודיות ויקרות.

כרגיל ב.מ.וו עשו את מה שהם עושים טוב מאוד וזה לא רק לייצר מנוע שהוא יצירת אומנות, זה גם לתפור את יחסי העברה בתיבה שינצלו את המנוע הזה באופן מושלם. בלי הגיר הזה גם התפוקה המכובדת מאוד של המכונה הזו לא תביא אותה למהירות שאליהן היא מגיע ובקצב שבו היא מגיע אליהן. וכך ארבעת ההילוכים הראשונים מביאים אותך לפאתי 190 קמ”ש במהירות ובחרישיות. התיבה בעלת שמונת יחסי העברה פשוט משובחת. מהירה כצריך ותמיד עגולה וחלקה. חבר את יחידת הכוח הזו ליכולת של המיתלים לייצר נינוחות כמעט מוחלטת של הגוף – ותקבל מכונית שיכולה לחצות יבשות ועולמות בלי להתרגש ובלי להטריד את היושבים בה.

אבל אני רוצה לחזור שוב אל המנוע, בלוק ה-V8 כפול הטורבו הזה (N63) יודע לייצר (בגרסאות M ואלפינה של דגמי ב.מ.וו שונים) גם מעבר ל-600 כ”ס סוס. כאן כאמור הוא מסתפק ב-450 כ”ס ומומנט של 66 קג”מ. אבל כרגיל הנתונים לא מספרים את כל הסיפור, אז קח אחד שכן – בסל”ד סרק מספק המנוע הזה קצת יותר מ-40 קג”מ. בשביל לסבר את האוזן זה כמעט מה שמוציאה STI חדשה בפול הגז.

מיותר לציין ששלדת ב.מ.וו 750 מתמודדת עם הכוח הזה בקלות יתרה. יש כאן מערכת X-דרייב ששומרת על העדפה ברור של הסרן האחורי (60 אחוזים) ותוספת משיכה משמעותית ומורגשת מקדימה. מי שידחוף את המכונית הגדולה הזו (ורצוי שיעבור למצב ספורט קודם) אל הקצה יגלה תגובות שלדה מצוינות ואפילו נכונות לנופף בזנב ולהמשיך, קצת, תחת כוח. אותו אחד גם ישמח לגלות פחות תת היגוי במגבלות לעומת מה שאני זוכר מהדור הקודם.

 

אבל ביננו זה לא מעניין את רוכשי ה-7. כבר במבחן שערכתי לדור הקודם כתבתי שב.מ.וו הבינו שמי שקונה 7 חדשה לא רץ איתה לקבוע זמנים ברינג. הכיול החכם של מיתלי האוויר בדור החדש חשוב הרבה יותר מנכונותה לפנות ברמה כזו או אחרת. אני חושב גם שנתון צריכת הדלק (שבסוף המבחן הארוך עמד על 10.2 ק”מ/ל’) לא ממש יעניין את מי שירצה לקנות אחת כזו.

למה זה מעניין אותך?
ב.מ.וו 750 (כמו מכוניות אחרות מסוגה) מגלמת את פסגת יכולות האדם בכל הקשור למכאניקה, אלקטרוניקה, טיפול בחומרים שונים, ייצור ועוד – המקסימום שהמין האנושי מסוגל לספק. העניין הזה הופך אותה רלוונטית גם לאלו שלא עומדים עם מליון שקלים ביד ותוהים איזו מכונית לקנות.

מכוניות מסוגה של ב.מ.וו 750, הן חלון לעתיד. הדברים שהיא יודעת לעשות היום יהיו נחלת מכוניות פשוטות יותר וזולות יותר בעתיד הלא רחוק. לאורך השנים אפשר לראות את הזליגה של האיכות הטכנולוגית ממכוניות היוקרה אל מכוניות פשוטות יותר. כל מערכות הבטיחות ומערכות הנוחות שיש בכל משפחתית היום הוצעו לפני שני עשורים רק במכוניות הפאר היקרות ביותר. וגם המערכות והיכולות שיש ב-7 הזו יגיעו בחלקן אל מכוניות המוניות יותר.

אם מכוניות העתיד יזוזו וירגישו כמו ה-7 הזו, העולם נראה פתאום כמקום הרבה יותר מבטיח. ואם אתה מאלו שיכולים להרשות לעצמם להנות מהעתיד הזה כבר היום לי לא נותר אלא לברך אותך וגם קצת (חייבים להודות) לקנא בך.

נתונים: 4395 סמ”ק, 450 כ”ס ב-5,500 סל”ד, 66 קג”מ ב-1,800 סל”ד, 1915 ק”ג, 10.2 ק”מ לליטר (במבחן), מחיר: 1,100.000 שקלים