פרארי 550 מראנלו המשיכה מאמצע שנות ה-90 את המסורת הארוכה של פרארי בייצור מכוניות GT ספורטיביות עם מנוע V12. גם היום, כמעט 3 עשורים לאחר שהוצגה לראשונה מדובר באחת מהמכוניות היפות שיצרה לטעמנו פרארי בכל הזמנים, עם איזון בין קווים קלאסיים וליטוש מודרני (בזמנו), כזה שכבר קשה למצוא בעיצובים של פרארי כיום.
העיצוב של פינינפארינה הוא בדיוק מסוג העיצובים בהם כל המוסיף גורע, אלא אם מדובר בסדנת טורינג סופרלג’רה. וסדנה ממילאנו שנוסדה בשנת 1926 ישנה מסורת ארוכת שנים בניית מרכבים ועיצובים של מכוניות ספורט על בסיס מיטב האקזוטיקה האיטלקית, אבל לא רק. הייחוד של טורינג הוא לא רק באיכות העיצוב אלא גם באקסקלוסיביות של המכוניות אותה היא בונה שמיוצרות בכמויות זעומות. כמו למשל האלפא רומיאו דיסקו ואלנטה הזכורה לטוב מלפני עשור.
בשבוע הרכב של מונטרי הציגה טורינג לראשונה מזה זמן רב דגם חדש מתוצרתה הנושא את השם ולוצ’ה 12, שכמו בדיאבלו של סדנת אצ’נטריקה וה-F355 של סדנת אבולוטו, מדובר באבולוציה מודרנית על בסיס אקזוטיקה משנות ה-90 רגע לפני שהיא הופכת לקלאסיקה. אלא שבהתאם למסורת ארוכת השנים של הסדנה, בטורינג עשו זאת בדרך שלהם עם ירידה מרשימה לפרטים ותא נוסעים שנבנה בעבודת יד על ידי אמני עיבוד ותפירת עור.
טורינג עיצבה מרכב חדש לחלוטין העשוי מסיבי פחמן, כשהיא מעניקה פרשנות מודרנית יותר לקווים המוצלחים של ה-550 מראנלו. הדבר בא לידי ביטוי בחזית שכוללת יחידות תאורת לד שקועות בתוך מסגרת הפנס המקורית, מכסה מנוע עם כונס אוויר מרכזי מובלט ופגוש קדמי עם שבכה גדולה יותר בעלת מראה מעוגל. השינויים ממשיכים דרך כנפיים מעוגלות ומובלטות יותר מאשר במקור ועד לדלת תא מטען שונה עם ספוילר Tail Duck עדין ומובנה. מראה כל כך מוכר, אך עם ירידה נפלאה לפרטים.
אותה גישה ממשיכה ביתר שאת לתוך תא הנוסעים. הכיצוב הכללי נשמר אך ישנו לוח מחוונים וגלגל הגה בעיצוב חדש. הקונסולה המרכזית מאלומיניום משלבת פתחי איוורור מעוצבים וחוגות תפעול מאסיביות לבקרת האקלים שנראות כאילו נלקחו ממערכת שמע קלאסית, כולם מאלומיניום כמו יתר מתגי התפעול. הדיפונים של לוח המכשירים וריפוד המושבים עוצבו מחדש ונתפרו ידנית בשילוב מוקפד ומעודן להפליא. ולא, אל תחפשו כאן מסכים, כי אם כן זו לא המכונית בשבילכם.
מעבר לעיצוב המרהיב, המנוע של ולוצ’ה 12 הוא אותו מנוע V12 בנפח 5.5 ליטר של המראנלו, אך הוא נבנה מחדש ועבר שורת עדכונים קלה שכוללת בין היתר מערכת קירור חדשה ומשופרת ומערכת פליטה ומשוחררת יותר מהמקור. אלו העלו את הספקו המרבי של המנוע מ-485 ל-503 כ”ס המתקבלים ב-7,000 סל”ד ומשודכים לתיבת הילוכים ידנית בעלת שישה יחסי העברה. הביצועים השתפרו קלות, והולוצ’ה 12 מסוגלת להאיץ ל-100 קמ”ש ב-4.4 שניות ולטפס למהירות מרבית של 320 קמ”ש. המתלים נבנו מחדש תוך התאמה לבולמי זעזועים אדפטיביים מודרניים של חברת TracTive הבריטית. גם מערכת הבלימה שודרגה למיטה התוצרת של ברמבו עם דיסקים מחוררים בקוטר 380 מ”מ השוכנים מאחורי חישוקי 19 אינץ’ חדשים, עם קאליפרים בעלי 6 בוכנות מלפנים ו-4 בוכנות מאחור.
טורינג הודיעה כי תבנה רק 30 יחידות מהולוצ’ה 12, כאשר המחיר ההתחלתי של חבילת השדרוג הזו עומד על 690 אלף אירו, זאת בתנאי שאתם מגיעים עם הפרארי 550 שברשותכם. אם תצטרכו לרכוש אחת קחו בחשבון שעם מחירי השוק של ה-550 כיום תידרשו להשקיע כ-800 אלף אירו לפחות כדי להתהדר בחניה ביצירה האחרונה של סדנת טורינג.
