אחרי שנכשלו במשימה בשנה שעברה הצליחו פיג’ו לנצח את הדאקאר. זה הזמן לשלוח גם ברכות חמות לסטפן פטרהנסל שהנצחון השנה היה ה-12 במספר עבורו. שש פעמים ניצח בדאקאר על אופנוע ושש פעמים במכונית. הישג שמחזק את מעמדו כאלוף הבלתי מעורער של הראלי-רייד. צריך גם למסור איחולים לסבסטיאן לואב. נהג הראלי האגדי, נתן קצב מטורף בימים הראשונים של המירוץ והיה נראה כבר שהוא הולך לעשות את זה. אבל בדאקאר כמו בדאקאר, מספיקה שניה של חוסר מזל – ובאחת כזו, לואב פירק את הפיג’ו שלו ואת הסיכויים לזכות במירוץ.
אבל הסיפור הגדול ביותר השנה היא ה-2008, עושה רושם שלמיני לא היה סיכוי. זה לא שהחברים בסדנת X-רייד שמכינה את מכוניות המיני לא יודעים את העבודה. ממש לא. למיני כפולת ההנעה לא היה סיכוי, כי ה-2008 מנצלת בצורה מצוינת את תקנות הדאקאר שמעניקות למכוניות עם הנעה אחורית יתרונות משמעותיים.
משקל וצמיגים
לפי סדנת X-רייד משקלה היבש של מיני כפולת הנעה המוכנה לראלי-רייד עומד על 1953 ק”ג. התקנות מותירות למכוניות עם הנעה אחורית משקל מינימום נמוך יותר והפיג’ו אכן שוקלת פחות – 1280 ק”ג. למכוניות הנעה אחורית מותר להשתמש גם בצמיגים גדולים יותר.
מהלך מתלה ולחצי-אוויר
היות והפיג’ו היא למעשה באגי גדולה עם הנעה אחורית התקנות מתירות לה מהלך מתלה של עד 460 מ”מ. פיג’ו צנועים, מנצלים רק 400 מ”מ – מהלך מטורף בכל קנה מידה – בייחוד כשמשווים אותו ל-250 המ”מ של המיני. עוד יתרון שיש לרכב כמו הפיג’ו – התקנות מרשות למכוניות מסוג זה לשנות את לחץ האוויר בצמיגים מתא הנוסעים במהלך המירוץ. במירוץ וורסטילי וארוך כמו הדאקאר, זה יתרון משמעותי.
ברמת דף הנתונים
מעבר לכל מה שצוין עד עכשיו, יש עוד מקומוות בהן הפיג’ו נראית “נכונה” יותר. היא קצרה, רחבה (גם בזכות התקנות) ונמוכה מהמיני. ברונו פאמין, מנהל פיג’ו-ספורט, מספר שמאז המירוץ בשנה שעברה הם טיפלו בכל מ”מ ב-2008, לא עשו מהפכות אלא עברו על כל פרט ושיפרו. תפוקת המנוע עלתה (350 כ”ס ו-81 קג”מ), נוספו 200 מ”מ לבסיס הגלגלים ולרוחב (בשביל לשפר את היציבות) וכל העיצוב החיצוני השתנה (בשביל לשפר את האווירודינמיקה – יותר יציבות וקירור רכיבים טוב יותר). רוצה דוגמא קטנה להשקעה? הגלגלים של ה-2008 הזו מכורסמים מגוש מגנזיום אחד בהשוואה לגלגלי האלומיניום – העשויים שני חלקים – של ה-2008 מ-2015. רק אלו מבטאים חיסכון אדיר במשקל הבלתי-מוקפץ. השוואת נתון המהירות בין הפיג’ו למיני מוסיפה עוד יתרון שמתחיל לצייר את התמונה כולה: 200 קמ”ש לצרפתיה מול 180 קמ”ש לגרמניה.
בשורה התחתונה הסיפור של הדאקאר הזה הוא סיפורה של מכונה מופלאה. פיג’ו תרגמו נכון מאוד את ספר החוקים ובנו מפלצת. אני מתעלם בכוונה מארסנל-נהגי-העל שגייסה פיג’ו כי בסופו של היום לדעתי המכונה הזו נתנה את היתרון ואת הטון. היא גרמה לנהגי הקבוצות המקבילות להביט בה בתדהמה (נאסר אל-עטיה גמגם מולה בשידור חי). היא לקחה את נהגיה לגבהים חדשים והיא נתנתה לפטרהנסל את הנצחון ה-12 שלו בדאקאר. ברכות.
