איירטון סנה הוא, עבור רבים (וגם עבור כותב שורות אלו), גדול נהגי הפורמולה 1. חייו אולי נגדעו באבחה אחת בזמן שהוויליאמס-רנו שלו כשלה בטמבורלו ב-1994, אבל הוא יישאר בלבנו לעד. מה הופך נהג מירוצים לגדול מהחיים? מה גורם לנו להעריץ מישהו בצורה עיוורת? אצל איירטון התשובה פשוטה. יכולת הנהיגה, הווירטואוזיות, המחויבות לכל פניה ופניה – אלו הפכו אותו לנהג שכיף לראות אותו וחובה להעריץ אותו. בחרנו חמישה רגעים מקריירת המירוצים שלו, כאלו שהפכו אותו לאגדה.
1. אלוף האלופים
ב-1984 נחנך מסלול הפורמולה 1 החדש בנורבורגרינג. אחרי שהמסלול הישן הוכרז כלא בטוח, הגרמנים השקיעו מאמצים רבים בבניית מסלול מודרני, כזה שימשוך בחזרה את הסבב היוקרתי. במסלול החדש, שמחק את הסודשלייפה, נערך מירוץ ראווה, כזה שהפגיש שמות גדולים מעולם הגרנד-פרי. הרעיון היה פשוט, כולם מקבלים את אותה המכונית (מרצדס 190E 2.3-16) ויוצאים למירוץ.
בין המתחרים היה אמור להיות גם אמרסון פיטיפלדי. פיטיפלדי לא יכל להגיע לאירוע והחליף אותו נהג פורמולה 1 צעיר, איירטון סנה. מנהל השיווק של מרצדס, גרד קרמר, כבר פגש בסנה בעבר וחשב שזה יהיה רעיון טוב לתת לנהג הפורמולה 1 המתחיל להתחרות במירוץ האמור.
אלן פרוסט זינק מהעמדה הראשונה, אבל לא הוא ולא שאר אלופי העולם שהיו על המסלול באותו היום, יכלו לעמוד בקצב של סנה. הוא ניצח במירוץ כשאחריו מסיים ניקי לאודה.
2. סימן לבאות
לא עבר חודש מאז מירוץ הראווה בנורבורגרינג וסנה חוזר לקוקפיט של הטולמן שלו, מזנק למירוץ המפורסם במונקו. הוא מדורג במקום ה-13 אבל הוא לא מתכונן להישאר שם. גשם כבד שוטף את המסלול וסנה מציג את היכולת המפורסמת שלו ‘על רטוב’. בהקפה ה-19 הוא כבר עוקף את ניקי לאודה ומתייצב במקום השני, הרחק מאחורי אלן פרוסט מוביל המירוץ.
סנה ממשיך את המתקפה שלו וסוגר את הפער על פרוסט, מגלח בין 3 ל-4 שניות להקפה. סטפן בלוף ז”ל ד”א, סוגר על שניהם באותו הקצב מאחור. בהקפה 31 סנה כבר קרוב לפרוסט, כשהצרפתי מסמן בבהילות היסטרית למנהל המירוץ לסיים את המירוץ. מנהל המירוץ, ג’קי איקס הבלגי אכן מורה על סיום המירוץ עוד לפני תום ההקפה ה-32. פרוסט עוצר לפני קו הזינוק וסנה חוצה אותו משוכנע שניצח במירוץ. אבל הניצחון הלך לפרוסט. ככל הנראה זהו אחד הרגעים הראשונים בו הוצתה היריבות המפורסמת בן השניים.
3. הנסיך האמיתי של מונאקו
סנה נוחת ב-1988 במקלארן-הונדה. המכונית עם חסות המרלבורו באדום לבן שתהיה מזוהה עם הנהג הברזילאי גם אחרי מותו. סנה קובע הקפת דירוג מהירה. מהירה מאוד. 1.4 שניות מהירה יותר מבן קבוצתו במכונית זהה, אלן פרוסט. יש שני דברים שמסבירים כמה גדול ההישג הזה. האחד הוא המבט המדושן, המחויך על גבול הלא מאמין של רון דניס מנהל הקבוצה בסיום ההקפה הזו. השני הוא המבט ההמום של פרוסט.
את המירוץ עצמו סנה הוביל בבטחה בקצב מסחרר. 11 הקפות לסיום, הקבוצה מבקשת מסנה לא ללחוץ יותר מדי, אין צורך. זה מוציא את סנה מריכוז. בהקפה ה-67 הוא מאבד rאת המכונית למעקה ופורש מהמירוץ. הוא הוביל בכמעט דקה על המקום השני באותו הרגע. הוא עוזב את המסלול הישר לביתו שבמונקו, חוזר אל הפיטס רק בערב, בזמן שהקבוצה אורזת את עצמה למירוץ הבא.
מאוחר יותר סנה יסביר שהוא נהג באופן כמעט לא מודע, רוחני: “ביום ההוא הבנתי, שאני לא נוהג שם באופן מודע… שאני נמצא במימד אחר… המסלול היה כמו מנהרה ארוכה בה אני נוסע.. אני מבין שאני נמצא מעבר להבנה… למודעות…”. סנה ניצח במונאקו סה”כ 6 פעמים. הרחק מעבר לכל נהג אחר בהיסטוריה.
4. בלי הנחות
בשנת 1991 הגשים סנה את חלומו של כל נהג – לנצח במסלול הביתי שלו. אבל הניצחון באינטרלגוס לא היה קל עבור סנה. בכלל לא. הוא אומנם הוביל, אבל ספג לחץ קשה לאורך המירוץ מנייג’ל מנסל בוויליאמס-רנו העדיפה. אחרי שנייג’ל פרש היה זה ריקארדו פטרסה שהתחיל לסגור על סנה.
מנסל וגם פטרסה לא ידעו שסנה סובל מבעיות בגיר של המקלארן שלו. הוא איבד את ההילוך הרביעי והמשיך לנהוג למרות הבעיה. בהקפות האחרונות, סנה מאבד את ההילוכים השלישי והחמישי, תקוע למעשה בהילוך השישי עד לסיום המירוץ. פטרסה סגר על סנה במהירות, אבל היכולת של סנה להתמיד ולדחוף גם בתנאים בלתי אפשריים, נתנו לו את הניצחון.
סנה צרח בקסדה עם סיום המירוץ, צרחות של אושר. כשעצר, לא הצליח לצאת בעצמו מהרכב. אפילו את הכפפות הורידו עבורו. המאמץ של ההקפות האחרונות, העייפות, ההתרגשות, כל אלו התבטאו בתשישות פיזית והתכווצויות שרירים. מצבו היה כל כך רעוע עד שהוא כמעט ולא הצליח להניף את הגביע על הפודיום. כמעט.
5. אמן הגשם
גרנד-פרי אירופה 1993 נערך במזג אוויר מתעתע במסלול דונינגטון-פארק. איירטון סנה מסיים את מבחני הדירוג במקום הרביעי. תוצאה טובה בהתחשב שהמקלארן של 1993 מצוידת במנוע פורד שמיועד לקבוצות פרטיות. לא תחרותית בלשון המעטה.
בזינוק סנה נדחק למקום החמישי, אבל זה היה באמת רק לרגע. אחרי שבריר שניה הוא היה כבר רביעי שוב. אחרי שתי פניות הוא עולה למקום השלישי. כמה שניות אחר-כך סנה עוקף את דיימון היל ומתייצב במקום השני. הבא בתור היה פרוסט. זהו, ממקום חמישי למקום ראשון בהקפה אחת.
המשך המירוץ היה מרשים באותו מידה כשנהגים אחרים מתבלבלים נוכח מזג האוויר, חלקם נכנסים שש ושבע פעמים להחלפת צמיגים. סנה הסתפק בפחות וניצח במירוץ. הוא עקף את כולם בהקפה מלאה עד לסוף המירוץ הזה, למעט את המקום השני. אנקדוטה משעשעת – איירטון סנה קבע את ההקפה המהירה ביותר באותו היום בהקפה 57. במהלך ההקפה הזו הוא נכנס לפיטס והתחרט. מאיץ דרך רחבת הטיפולים (בימים בהם לא הייתה שם הגבלת מהירות), ומקצר למעשה את המסלול.