סיאט ארונה, הוא החלק השני במתקפה של סיאט על שוק הקרוסאוברים. אחרי האטקה ורגע לפני שמכריזים על קרוסאובר גדול בעל שבעה מושבים, שולחים סיאט את הארונה לשחק במגרש ה-SUV הקטנים. המטרה ברורה – הסגמנט הזה צמח מ-180,000 רכבים בשנת 2010 ל-1.3 מיליון רכבים ב-2016 וסיאט רוצה לעצמה נתח מהעוגה הזו.
פלטפורמה מוכרת
סיאט ארונה יושבת על הפלטפורמה המוכרת של האיביזה החדשה. זה אומר שיש לפנינו את הקרוסאובר הראשון של הקונצרן המשתמש בפלטפורמה הזו. השינוי העיקרי נמצא במתלים. סיאט משתמשים כאן בשילוב קפיץ/ בולם ארוך יותר (50 מ”מ) בכדי להגביה את המכונית הזו ולייצר גובה גחון של 19 ס”מ. הארונה ארוכה מהאיביזה (8 ס”מ), גבוהה ממנה (10 ס”מ) ויושבת על אותו בסיס גלגלים כמעט. למעט הבדלים אלו, כל שאר המכלולים המכאניים דומים עד זהים למה שנמצא באיביזה החדשה. גרסאות ה-FR, ד”א, נמוכות יותר ב-15 מ”מ משאר גרסאות הארונה.
בכל הקשור ליחידות הנעה – יש שתיים כאלו שרלוונטיות אלינו כרגע. הראשונה משלבת בין המנוע משולש הצילנדרים המוכר של הקונצרן (115 כ”ס) אל תיבת DSG בעת שבעה הילוכים והנעה קדמית. השנייה משתמשת במנוע ה-1.5 ל’ (150 כ”ס) עם תיבה ידנית בעלת 6 יחסי העברה כשהכוח עובר גם כאן אל הגלגלים הקדמיים.
רשימת האבזור נאה למדי (גם זו הבטיחותית) וכללה בדגמים שהופיעו בהשקה: מסך מגע גדול (עם יכולת התממשקות לכל מכשיר סלולרי), כניסה ללא מפתח, תאורת אווירה, בחירה בין 4 מצבי נהיגה, בקרת אקלים עם שני אזורים, משטח טעינה סלולרי, מערכת לבלימת חירום עצמאית, חיווי לרכב בשטח מת, התראה על תנועה חוצה מאחור, זיהוי עייפות, בקרת שיוט אדפטיבית ועוד.

משפחה מורחבת
פגישה פנים אל פנים עם סיאט ארונה, וברור לחלוטין השיוך המותגי שלה. זו סיאט עם עיצוב ששואל מוטיבים מהאטקה הגדולה יותר. הפרופיל מוסיף חיתוכי עומק מעניינים וגם קו מותניים מודגש בפסי כסף (ניתן לקבל גם בשחור) שמטפס לרוחב קורה C. למעט האלמנט הזה שנראה קצת מצועצע בעיניי, היא נראית בהחלט טוב, משלבת בין כמה עולמות כמקובל בז’אנר.
עוד מילה על איך זה נראה – סיאט ארונה מגיעה בצביעה דו גוונית ושלל צבעים מה שמעניק 68 שילובי צבעיים אפשריים. על רוב הרכבים שהיו בהשקה השילובים נראו טובים למדי והוסיפו לבידול של הארונה מול האיביזה עליה היא מבוססת.

מבפנים התחושה הראשונית מצוינת. התא מרגיש מוכר מחד ואיכותי מאידך. המסך הגדול תורם לתחושה העדכנית ורק כשמתחילים למשש מרגישים שרוב חומרי הדיפון הם למעשה פלסטיק שחור וקשה למגע. בדגמים המאובזרים יותר חלקו של הפלסטיק האמור מקבל דיפון דמוי עור עם תפרים תואמים וגם הכיסאות מחליפים את הבד הפשוט בחומרים נעימים ורכים למגע.
תא הנוסעים האמור מרווח למדי (עם מרווח ראש מרשים), תנוחת הנהיגה מרגישה גבוהה ותא המטען מציע נפח מרשים לסגמנט (400 ל’ – 45 ל’ יותר מהאיביזה) גם אם פתח הטעינה הרחב מעט גבוה מדי. הופתעתי לגלות שגם כאן, כמו באיביזה החדשה, אין ידיות אחיזה לנוסעים.

על כבישי ספרד
תנוחת הנהיגה גבוהה כאמור והמושבים הרגישו תומכים למדי. יציאה לדרך עם גרסת הליטר והביצועים מרגישים נמרצים למדי. אלו יכולים להירשם לזכות המנוע הגמיש למדי, שמתחיל לייצר כוח אפקטיבי כבר ב-2,000 סל”ד. גם תיבת ה-DSG עם יחסי העברה קצרים ויעילים תורמת כאן. המנוע ממשיך למשוך גם אל מעבר לקו האדום ב-6,000 סל”ד אבל אין שום סיבה לקחת אותו לשם. בכל הקשור לעידון, שיוט על הכביש המהיר ב-100 קמ”ש מציב כאן את המחט על 2,250 סל”ד בהילוך שביעי עם רעשי כביש ברורים וקצת רעשי רוח. בעומס גבוה יחידת הכוח רועשת ומייצרת ויברציות ומזכירה לנו שמדובר במנוע בעל 3 צילינדרים. הגרסה הידנית עם המנוע הזה, מציעה רק 6 הילוכים. אלו ארוכים למדי ומציעים שיוט מעט נינוח יותר ב-100 קמ”ש (הילוך שישי 2,050 סל”ד) אבל מציעים ביצועים פחות נמרצים.

על הכבישים הפתלתלים שמסביב לברצלונה הראתה סיאט ארונה התנהגות בוגרת למדי. על צמיגים רחבים ונמוכי חתך (215/45R18) האחיזה הייתה מצוינת גם על הכבישים הלחים וההתנהגות בוגרת. גם תחת פרובוקציות הזנב נשאר נטוע כשבמגבלות האחיזה מופיע תת היגוי קל לתיקון. לא מפתיע. בקרת היציבות הלא מתנתקת (גם ב-FR) מעניקה רשת ביטחון סופית לסיפור הזה.
ההגה סביר בכל הקשור לדיוק ואילם בכל הקשור לפידבק. הוא גם קל למדי כשבמצב ספורט הוא מקבל מעט משקל מלאכותי. הבלמים הראו יכולת עקבית ומרשימה ותפעולם לינארי כנדרש. בכל הקשור לשיכוך עושה רושם שבולמי הזעזועים מגלים התנגדות עזה לפעולת המתלה והתוצאה היא נוחות בינונית בלבד על מעט הקטעים השבורים שמצאתי בספרד. מצד שני הכיול הזה נותן לארונה להרגיש בנוח במהירויות גבוהות למדי על כבישים מפותלים ומהירים. יש לשער שעל צמיגים עם חתך גבוה יותר הספיגה של שיבושים קלים תשתפר.

אתה יכול לתאר לעצמך שעם 150 כ”ס גרסת ה-FR הציגה ביצועים טובים אפילו יותר. הנסיעה בה הייתה קצרה למדי באופן שלא חשף את יתרון ההנמכה הקלה אותה היא מקבלת. המנוע מרשים מאוד מתעורר בסל”ד נמוך ודוחף את ה-SUV הקטן למהירויות גבוהות בקצב משכנע למדי. הוא גם מעודן יותר מאחיו משולש הצילנדרים ומרגיש בבית בסל”ד גבוה גם אם הצלילים שהוא מייצר שם לא מרנינים.
הדור הבא
סיאט ממשיכה לצמוח בעולם (וגם בארץ) והיא עושה את זה על ידי כניסה לסגמנטים חדשים עבורה. סיאט ארונה היא דוגמה מצוינת לכך – מכונית שבלי ספק תמשיך את הגידול במכירות סיאט בעולם ( וכן, גם בארץ).

סיאט ארונה מציגה יכולת כוללת טובה גם באופן סטאטי וגם על הכביש. היא עושה זאת עם עיצוב בולט, לא מעט טכנולוגיה בתא הנוסעים (ומתחת למכסה המנוע) ויכולת טובה על הכביש (למעט נוחות נסיעה בינונית). היא צפויה להגיע לארץ עוד לפני תום השנה עם מחיר תחרותי (שיתחיל ככל הנראה ב-110,000 שקלים). היא תציע חבילה שיודעת לקרוץ גם לקהל המסורתי של סיאט וגם לקהל בוגר יותר.
נתונים: 3 ציל’ טורבו, 999 סמ”ק, 115 כ”ס מ-5,000 סל”ד ל-5,500 סל”ד, 20.3 קג”מ מ-2,000 סל”ד ל-3,500 סל”ד, 1,210 ק”ג, 20 ק”מ/ליטר (יצרן), 110,000 שקלים (משוער)