ב.מ.וו סדרה 5 היברידית (530e), רמת גימור Exclusive
בעד: נעימה, חסכונית
נגד: אל תהיו קטנוניים
סיכום: להציל את העולם. בשקט.
נתונים: 1,998 סמ”ק + מנוע חשמלי, 252 כ”ס, 42.8 קג”מ, 1,845 ק”ג, 11.9 ק”מ לליטר (במבחן), 450,000 שקלים
ניגשתי לרכב המבחן האפור ואם להיות כנה אתך ועם עצמי, לא התרשמתי. זה לא שסדרה 5 החדשה נראית רע (רחוק מזה), אבל בסך הכל מדובר במכונית שמרנית ומכובדת למראה, ללא שום ייחוד נראה לעין ביחס לדגמי ב.מ.וו האחרים או למתחרות. שנים אני מחכה להזדמנות לעלות לסיפון של אחת כזו, והנה אני עומד מולה ולא מרגיש כלום. “זה הכל?” חשבתי לעצמי ונאנחתי כמו פולני טוב. ואז יצאתי לדרך והכל השתנה.
שקט
למבחן הגיעה ב.מ.וו סדרה 5 בגרסתה ההיברידית (530e), ותחילת נסיעה נעשתה במצב החשמלי ובשקט מופתי. ה-5 מבודדת אותי מהעולם החיצון בצורה מרשימה, הרעש נשאר בחוץ וגם המתלים עושים עבודה טובה (ושקטה) מאוד בכל הקשור להתמודד עם רחובותיה מצולקים של תל-אביב. אם עדיין יש ספק אומר זאת כבר עכשיו, זו אחת מהמכוניות הנוחות והנעימות שיצא לי לנהוג עליהן, והתחושה הזו תלווה אותנו לאורך כל המבחן.
גם כשהחרטום פנה לכיוון כבישי הדרום והמהירות עלתה לאזור המקסימום המותר בחוק, ה-5 נותרה שקטה והשרתה אווירת רוגע. המתלים סופגים בצורה כמעט מוחלטת את פגעי האספלט, רעשי הרוח נותרים מרוחקים וגם כאשר מנוע הבנזין מתעורר לחיים הוא נשמע, אך עמום ומרוחק וזו באמת תהיה קטנוניות להיטפל אליו. אם נמצא בכל זאת משהו להתלונן עליו זה שלפעמים היא רכה ומתנדנדת מדי בכביש שאינו מפולס, וחבל שאינה מצוידת בבולמים האקטיביים של ב.מ.וו שהיו יכולים לשפר את המצב.
שקט, היא חוסכת דלק בעצמה
בגלל שזו הגרסה ההיברידית גם צריכת דלק מעניינת אותנו. אז אספר שבתום קטע ארוך של נסיעות פקקים ביציאה מתל-אביב ושיוט מהיר אך חוקי בכבישי הדרום היא השיגה נתון נאה של 14.7 ק”מ לליטר.
כשאני אומר “היא השיגה” אני מתכוון בדיוק לזה. את רוב הדרך לדרום עשתה המכונית בעצמה, עם מעט מאוד התערבות מצידי, תודות למערכות הנהיגה המתקדמות איתן היא מגיעה. מלבד מערכות ההתראה הרגילות (רכב מלפנים, הולך רגל וכו’) הגרסה הנבחנת מצוידת בבקרת שיוט אדפטיבית, מערכת לשמירה על נתיב הנסיעה, התראה על התנגשות מהצד (כולל פעולה אקטיבית של ההגה) ועוד. כל אלה מאפשרות לה יכולות אוטונומיות כמעט מוחלטת בכביש מהיר ובפקקים.
היא עדיין תדרוש ממך לשים את היד על ההגה (אחרי 15 שניות בערך, ואם לא הבנת את הרמז, 30 שניות אחרי זה היא תפסיק לנהוג לבד) ולאחר עצירה מלאה אתה נדרש ללחוץ על דוושת הגז כדי שהיא תמשיך בנסיעה – אבל זהו. היא נוהגת לבד, ועושה את זה די טוב, בטח יותר טוב ממני אחרי 30 דק’ מורטות עצבים בפקק באיילון. לפעמים התחושה היא שהמערכות פועלות בצורה מעט גסה בפעולת בלימה/האטה, אבל בסך הכל אחרי תקופת הסתגלות קצרה נתתי אמון במערכות הללו וזה עבד. עבד טוב.
מכיוון שהייתי קצת פחות עסוק מבדרך כלל יצא לי להסתכל הרבה על תא הנוסעים הזה ולהעריך אותו. הוא משדר מאוד “ב.מ.וו”, ומי שמכיר את שאר דגמי החברה ימצא את עצמו בבית. החומרים משדרים איכות והמשטחים מהודקים למקומם. המרווח גדול מלפנים, וגם מאחור לא חסר מקום, כאשר המושבים המצוינים (מעט קשים – אך התגלו כנוחים לאורך זמן) ורשימת אבזור ארוכה הופכים את השהייה בו למאוד נעימה.
עוד כמה מילים על המערכת ההיברידית. ה-530e פלאג-אין משלבת בין מנוע טורבו-בנזין בנפח 2.0 ל’ (184 כ”ס, 29.5 קג”מ ב-1,350 סל”ד) לבין מנוע חשמלי (113 כ”ס, 25.5 קג”מ) כאשר ההספק המשולב עומד על 252 כ”ס ו-42.8 קג”מ. אנחנו לא קיבלנו אותה עם סוללות טעונות במלואן (במקרה כזה ב.מ.וו מדברת על טווח חשמלי של 50 ק”מ), אבל המערכת בכל זאת הרשימה ביעילות שלה. גם בלי עמדת טעינה (3 שעות לטעינה מלאה) מספיקים כמה עשרות ק”מ בודדים של נסיעה בכביש מהיר כדי להשיג טווח נסיעה חשמלי אפקטיבי של 15-25 ק”מ, בדיוק מה שצריך כדי לכסות “ללא זיהום” את המרחק של פקקי התנועה בכניסה לערים גדולות כמו תל-אביב, כולל ניוד עירוני וחשמלי לגמרי, עד הבית. את המבחן היא סיימה עם צריכת דלק ממוצעת של 11.7 ק”מ לליטר – לא רע למכונית כה גדולה וכבדה (1,845 ק”ג).
כוח, אבל עדיין בשקט
בכל הקשור לכוח המערכת הזו הרשימה לא פחות. במצב החשמלי ב.מ.וו סדרה 5 מתקדמת בקצב נאה, אפילו מפתיע לפרקים, וכאשר מנוע הבנזין מתעורר והשניים חוברים יחדיו מתקבלת מכונית מהירה למדי. בכל שלב יש די כוח זמין (בין היתר תודות לתגובה הכמעט מיידית של המנוע החשמלי) העומד לרשות הנהג שמספיק לכל דרישה הגיונית ומעבר לכך. יחד עם התיבה המצוינת בעלת שמונה יחסי העברה שעוברת בזריזות וחלקות בין ההילוכים באמת שקשה למצוא תלונות על יחידת הכוח הזו.
לא תופתע אם אספר לך שגם בכביש המפותל, אם תדחוף אותה לקצה, תגלה מכונית שבסך הכל עושה עבודה טובה. תגובות השלדה טובות עם תת-היגוי קל לטיפול במגבלות, וכאשר הבקרות מנותקות היא מוציאה את הזנב תחת כוח בלי להתאמץ יותר מדי. הבלמים מרשימים בעוצמתם, אבל לוקים בתחושה (כתלות בפעולת מערכת הבלימה הרגנרטיבית) וההגה אומנם מדויק אבל קל מדי, גם במצב ספורט. בכל מקרה, לאורך כל הדרך המתלים הרכים העבירו מסר של “להאט את הקצב” עם זוויות גלגול מורגשות ונדנוד תחת עומס. אבל זה בסדר, אם אתה קונה מכונית סלון היברידית בשביל לתפור איתה כבישים מפותלים בקצב מטורלל פלוס, אני חייב לספר לך שהבעיה היא לא בה.
אז מה בסוף
לאורך כל המבחן בלט לטובה אופן הפעולה השקט והחלק בו המכונית הזו עובדת. יחד עם מעטפת הבטיחות המתקדמת אלו היו השעות והק”מ מהיותר נעימים שיצא לי לבלות מאחורי ההגה. יש רגעים פחות נעימים על הספה בסלון שלי, בחיי. מערכת ההנעה עושה עבודה מרשימה ומציעה פוטנציאל חיסכון לא מבוטל (פחות בכסף, יותר בזיהום אוויר) ומשלימה חבילה מרשימה שדורשת מעט מאוד פשרות.
