תכירו, דיאלים ארומה 125 – אחיו של הדארט. לשניהם אותו המחיר, 9,000 שקלים חדשים. שניהם גם מוצעים באותה תוכנית מימון נטולת מקדמות, ריביות ושאר צרות. 250 שקלים בחודש, 36 תשלומים. יש גם אחריות לשלוש שנים וכל הפרטים האלו הופכים את הארומה (ואת אחיו כאמור) למשהו שהוא צעד כלכלי ולא רגשי. משהו שקל לקנות אותו ולהיפטר מהפקקים, החניות, הצרות.
אבל האם זוהי כל זכות קיומו. דיאלים ארומה 125 מתחמק ממשבצת המחיר שלו בעזרת המראה. מישהו בדיאלים התאמץ בכדי להפוך את הקטנוע הזה ל-“ת’אמת זה לא נראה כמו הקטנוע הכי זול בשוק, אחי”. והתוצאה מוצלחת למדי. הוא לא יזכה בשום פרס עיצוב, והחבר’ה מאיטליה יכולים להמשיך להיות רגועים, אבל הגוונים, הפרטים והמראה הכללי זכו לתגובות חיוביות ברחוב.
כשמתחילים לרכוב אפשר להבין כמה דברים. אפשר להיזכר שכלים בסיסיים וזולים לא מצוידים במיתלים איכותיים במיוחד וגם כאן המצב הוא כזה. על אספלט שבור או שיבושים בעלי שפה חדה הארומה לא זורח (בלשון המעטה), במיוחד מלפנים ושילוב של מהירות עם בור אלים כזה מעביר רעד לא נעים אל ידי הרוכב.
לעומת זאת איכות ההרכבה של דיאלים ארומה 125 עושה רושם טוב אבל יש פינות שלא מגומרות כמו שצריך. הפינות האלו מצטרפות לעוד כמה דברים שמזכירים את המחיר – כמו לוח מחוונים שמציג רק מד מהירות מכאני, מד מרחק מצטבר, נורות חיווי לאור גבוה וחיווי שני מאותתים. גם בשורת המתגים התחושה בסיסית למדי, הם מיושנים למראה ולתחושה, מציעים סידור טוב אך חסרים מתג להבזקת אור גבוה. לעומת זאת, הארומה כן מציע מתג תאורת אזהרה המפעיל ארבעת המאותתים.
עוד משהו שקצת הציק קשור למחוון הדלק. אחרי 84 ק”מ התייצב המחוג על מצב ריק. מהרתי לתחנה הקרובה ולמיכל נכנסו 3.2 ליטרים – לאן נעלמו 5.9 הליטר שמבטיח המפרט הטכני? את מחוג הדלק זה לא עניין והוא שלח אותי לתדלק עם עוד 2.7 ליטרים בטנק הדלק.
אבל כאן נגמרות הטענות פחות היותר לארומה הזה. הבשורות מתחילות עם צריכת דלק טובה של 26.3 ק”מ/ל’. המושב הנאה נוח למדי, נמוך ומציע תנוחת ישיבה זקופה וטובה. מתחתיו אפשר למצוא מקום לקסדה בינונית, וגם וו תליה שמצטרפים לתא פתוח רחב ויעיל למדי מלפנים ולמדרס רגליים שטוח ומציעים יכולת נשיאת מטען סבירה. המדרס מעט צפוף – הוא מאפשר לקחת את כפות הרגליים קדימה, קצת, אבל הזווית איננה נוחה.
ברחובות הכרך הוכיח עצמו דיאלים ארומה 125 ככלי יעיל למדי, עם תחושת קלילות, זווית צידוד טובה ויכולת השתחלות משובחת בזכות מבנה צר יחסית. גם צמיגי הקנדה הפתיעו עם אחיזה מצוינת באספלט עירוני הלא תמיד משובח (גם בהטיות שגורמות לחלקי מתכת להתחכך באספלט).
המנוע וחיבורו לואריאטור טוב (עם מעט השהייה בזינוק מהמקום) והביצועים טובים אף הם. המנוע מרגיש חלק ונעים לכל טווח הפעולה וגם תאוצות ביניים הביניים טובות כשבאיזור ה-80 קמ”ש מקבל הארומה זריקת מרץ ששוככת רק לקראת 100 קמ”ש. עם קצת ירידה ואורך רוח נצפו 112 קמ”ש על שעון המהירות (99 קמ”ש אמיתיים על מכשיר ה-GPS). ואם כבר בכביש המהיר עסקינן – צריך לזכור שזהו קטנוע קצר בעל גלגלים בקוטר נמוך שמכוון לזריזות עירונית יותר מאשר יציבות כיווניות במהירות גבוה ועשוי להרגיש קצת תזזיתי לקראת המהירות המירבית. הבלמים מזכירים שוב שזה כלי בסיסי ומציגים עוצמה בינונית כשתפעול התוף האחורי מרגיש ספוגי ותפקודו של הקדמי חזק ולינארי יותר. מעבר לזה – מרווח הגחון יתמודד בקלות עם מדרכות ממוצעות, קל להרים את הקטנוע הזה על ג’ק האמצע או להניח על רגלית הצד בעלת המיקום הנגיש.
סיכום: דיאלים ארומה 125 הוא לא כלי מושלם. המיתלים מרגישים בסיסיים מאוד, יש נקודות קטנות ותמוהות כמו תפקודו של מחוג הדלק והמחסור במתג להבזקת אור גבוה לדוגמא, הוא עדיין לא עומד בתקן יורו 4 ולא מציע מערכות בטיחותיות מתקדמות. קטנוע בסיסי. מהצד השני, ככלי בסיסי, הוא זול מאוד לרכישה (משמעותית מכל מתחריו) ולמרות מחירו הנמוך הוא מציע יחידת הנעה טובה (גם אם פשוטה), שימושיות טובה, מושב נוח, יכולת עירונית מצוינת וכל זה באריזת רטרו נאה למראה. על פניו זו נראית כעסקה לא רעה כלל.
נתונים: סינגל מקורר-אוויר, 124.6 סמ”ק, 8.24 כ”ס ב-7,600 סל”ד, 0.9 קג”מ ב-6,000 סל”ד, 110 ק”ג, 26.3 ק”מ/ל’ (במבחן), 9,000 שקלים
יפה לדעתי שחברה מרימה את הכפפה ומוכרת קטנועים במחיר שבאמת עושה חשק לזנוח את ה 4 גלגלים ולחסוך את כל הפקקים. הדיאלים אולי לא הכי יפה בעולם ואולי לא הכי משוכלל שיש אבל במחיר שלו הוא גם לא אמור להיות אבל עושה רושם שהוא כן דו גלגלי שיביא מנקודה א׳ ל ב׳
ומה עם מחירי הטיפולים?
חבל שלא מפרסמים בכתבה?