טוב, זה לא קורה כל יום. ניקו רוזברג שלקח את אליפות הפורמולה 1 השנה (יש כאלו שיגידו שבצדק ויש כאלו שלא) הודיע על פרישתו מעולם הפורמולה 1, בטקס חלוקת הפרסים של ה-FIA.
ההודעה הגיעה בהפתעה מוחלטת ולדברי אלוף העולם המכהן באה ממקום אישי (אולי נכון יותר להגיד משפחתי) לחלוטין.

רוזברג, שיתרונו על המילטון עמד על 5 נקודות בלבד בסוף העונה, מספר שהגיע הזמן להחזיר קצת למשפחה, לאישתו שתמכה בו ושמה את הספורט לפני הבית. הוא מספר שזו היתה החלטה לא קלה אבל ברורה מאוד מבחינתו. הוא עומד להנות מהחיים עכשיו עד שיחליט על המשך דרכו, בספורט ובכלל.

מבחינתי, אלוף עולם שמסיים אליפות עולם צפופה כזו, ובורח – הוא מושא ללעג. זה לא רייסר. יש לא מעט אנשים שחושבים ואף טורחים לציין את זה בקול רם למדי שהיכולת שלו מאחורי ההגה נמוכה מזו של חברו לקבוצה, לואיס המילטון. אם היה נשאר רוזברג לעונה נוספת יכול להיות שהיה מצליח להעמיד את המקטרגים על טעותם. מעשה הבריחה שלו, ערב חלוקת הפרסים של ה-FIA, נותן עוד טיעון משכנע מאוד לאלו, שלא מעריכים אותו.

בשביל להבין מהו רייסר אמיתי, לא צריך ניקו להביט רחוק. הוא יכול להסתכל על אבא שלו, שלקח אליפות עולם אחרי התאונה הקשה של דידייה פירוני. קקה (האבא) רוזברג היה ממוקם רחוק מהמקום הראשון באותו הזמן, אבל הוא נלחם עונה שלמה, לא תמיד זורח אבל מראה עיקביות, מטפס אט-אט בטבלה ומנצח את אליפות 1982.

קקה לא ברח אחרי האליפות הזו, להיפך. הוא נשאר והמשיך להילחם, נוהג במכונית נחותה ולא תמיד אמינה. ממשיך את קריירת המירוצים שלו עד 1986. הוא לא זכה בעוד אליפות, הסיכויים לעוד עונה כזו היו נמוכים. אבל הוא נשאר, נהג, בלי סיפורים ובלי תירוצים.

לניקו, שחתום בקבוצה הכי טובה בעסק, אין שום סיבה אמיתית לפרוש. ובעשותו כן, הוא מראה את ההבדל בינו לבין נהג מירוצים אמיתי. בין האלוף של 2016 לזה של 1982 אם תרצה. מפריד בין שני אלו עולם ומלואו, למרות ששניהם חולקים את אותו השם, את אותו הדם.
אני נהנה מאד לקרוא את אוברדרייב, אבל הפעם נראה שנסחפתם קצת…
אינני ממעריצי ניקו רוזברג (לא יודע אם יש כאלה בארץ). אלא שהבנאדם זכה בפורמולה 1. אחרי שנים של אימונים יום-יומיים, שנים של מאבקים והתמודדויות בטופ של הטופ, שנים של כשלונות ושל הצלחות, עם כישרון נדיר ביותר, עם קואורדינציה שיש לאנשים ספורים, יכולות פיסיות של ספורטאי על ואסטרטגיה נכונה. תהפכו את זה איך שתרצו – בכיין או לא בכיין – הבנאדם צבר הכי הרבה נקודות בעונה סופר תובענית, בספורט הכי קשה, הכי מסוכן. הבנאדם זכה בפורמולה 1, הספורט שאנחנו אוהבים, באופן הוגן ועל-פי כל כללי המשחק. רצה לפרוש בשיא, לגיטימי. אחרי שעשה משהו ש-99.9% מנהגי המירוצים בעולם חולמים עליו וכנראה לעולם לא ישיגו. בואו לא ניקח ממנו את זה.
הי עמית. מסכים עם כל מילה. ועדיין, זה מעשה פחדני. לא משהו שאני, בחוויה האישית שלי, יכול לקבל מאלוף עולם בפורמולה 1.
זכותו לפרוש. הוא כנראה נהג פחות מהיר מהמילטון. אבל בקשר לבחור שאמר שפחד משינוי התקנות ב F1 – אתה חייב להבין, שהאליפות תלויה יותר בקבוצה מאשר בנהג. אם התמזל מזלך להיות בקבוצה הכי טובה, אתה אחד מהשניים עם הסיכוי להיות אלוף. לפעמים הקבוצה הכי מהירה סובלת מבעיות אמינות שמעבירות את הכתר לשניה הכי מהירה. כל נהגי הפורמולה 1 הם נהגים מחוננים. שומכאר היה בעונתו הראשונה הרבה יותר מהיר מנלפון פיקה שהיה כבר 3 פעמים אלוף עולם . 20 שנה אחרי, שומכאר ספג את אותה “השפלה” מבן קבוצתו הצעיר – ניקו רוזנברג. ניקו לכשעצמו לא היה אף פעם המהיר ביותר, “תנו” לו לפרוש בשיא (שלו). אף פעם לא ישאר מישהו אלוף לנצח. מוגזם לכנות “פחדן” אדם שמטיס פורמולה 1. לסיכום אני רוצה להגיד שאני מבסוט מאד מהאתר ושמח מאד לפגוש את אריאל אלסיבוני בטלויזיה ובאתר. כתב רכב/אופנועים מהטובים ביותר בארץ אי פעם !!
תודה על המחמאות. לגבי יכולות של נהגי פורמולה 1 – גם הנהג האחרון על הגריד הוא נהג מחונן. אני מסכים עם כל מילה. אבל רייסר לא יוצא לתחרות רק היא בטוח שהוא לוקח אליפות. רייסר יוצא ונלחם למרות ולא בגלל. מהמקום הזה המעשה של ניקו הוא לא מובן מבחינתי גם לא מקובל. אבל היי, זה רק אני ;)
אף פעם לא אאהבתי את ניקו, ואני חושב שאם לא כמה DNFים של המילטון העונה (ונוהג ברכב הכי טוב בגריד כבר שלוש שנים), אין סיכוי שהיה מוכתר כאלוף.
לראיה תשימו לב לרמה במירוץ האחרון באבו דאבי כאילו המילטון הוריד הילוך כדי לתת לקבוצה שלמה להתקרב אליו כדי ליצר לחץ של וואטל על ניקו. אבל מפה ועד לומר שהוא שפן ולא רייסר, הדרך ארוכה שנות אור.
לא לשכוח שניקו הופיע לראשונה בפורמולה 1 בשנת 2006, נתן בראש למיכאל שומאכר בעונות 2010-11 כבן זוגו לקבוצה, בשנתיים האחרונות זכה במקום השני כראנר אפ בפורמולה 1 והשנה לקח את האליפות. הספורט הזה מאוד תובעני וקשוח, תחשבו שהוא איש נשוי עם ילדה קטנה, מעבר לעובדה שהוא נוסע כמעט כל שבועיים למדינה אחרת במשך 20 מירוצים לכל מקום אפשרי על הגלובוס, הוא חייב להתאמן, להיות חלק אורגני בשיפור הקבוצה, ללמוד, לשרת את הספונסרים בכל מיני דרכים שונות והמשונות של קידום המותג אותו הוא מייצד, ואחרי כל זה גם לא חסר לו כסף!!!! אז עשה נכון ופרש בשיא. אמנם עם הרכב והקבוצה הנוכחית זה מפתע מאוד, אבל למי שעוקב אחר מירוצי הפורמולה ומאחורי הקלעים, זה לא כלכך מפתיע. לקח מה שיכל בשיא ויצא גדול. כל הכבוד לו.
עכשיו השאלה הגדולה, מצי ישב בכיסא שלו בשנה הבאה!!! כולי תקווה שזה יהיה נהג גרמני – ווטאל – כי מפרארי לא תצא הישועה. ואגב, רד בול עונה הבאה הולכים להפגיז, על התופעת טבע הזו שנקראת מקס ורשטרפן וחבילת מירוצים כמו שרק רד בול יודעת לבנו. חכו ותראו :)
שפן לא אמרנו. התכוונו לדברים גרועים בהרבה…