1. מפתח
מפתח, כזה שפותח את הדלת ואז, אחרי שמתיישבים במכוניות דוחפים אותו למתנע ומסובבים. רוצה לפתוח את תא המטען? צא מהאוטו, עם המפתח כן? ופתח תא תא המטען. מסורבל? בטח מסורבל’ אנחנו רגילים לפתוח היום את הדלתות כולן בלחיצת כפתור ורוב המכוניות החדשות מצוידות במפתח חכם, כזה שאפילו לא צריך להוציא מהכיס בשביל להתניע את הרכב. והיו גם כאלו שלא היה להם מזל, שהחליפו מנעול, או סוויץ’ והיו מסתובבים עם כמה מפתחות: אחד לדלת הזו, אחד להנעה, אחד לדלת ההיא, ואחד לתא המטען. אה ואחד גם לרב-בריח (עוד מעט נגיע אליו).
2. מאוור קטן על הדשבורד
מאוורר. כמו בבית רק קטן יותר. יושב על הדשבורד בדרך כלל. ענה גם לשם וונטילטור. הלהבים שלו היו לפעמים בצבעים מזעזעים (בעיקר ירוק וכחול) אבל תמיד התפקוד שלו היה שווה לתחת.
3. ידית להורדת והרמת החלון
חלונות חשמליים? רק במכוניות יקרות מאוד או אמריקאיות מאוד, שאר העם הרים והוריד את החלון ידנית בתנועת מנואלה. אנשים שנהגו במכוניות בלי חלונות חשמליים עד היום מבצעים את מחוות “סיבוב היד באוויר” כשהם מבקשים ממישהו לפתוח את החלון.
4. רדיו-טייפ
הזינוק ביכולת לשאת איתך מוזיקה ולשדר אותה בכל מקום השפיע גם על המכונית. פעם היו קלטות. מכוניות יוקרתיות אפילו הגיעו עם מקום ייעודי לאחסון קלטות ובחנויות אביזרים הרכב יכולת לקנות כאלו גם. נגיד ליום ההולדת של אבא כדי שירגיש כמו מרצדס בסובארו ליאונה שלו.
5. רב-בריח
פטנט ישראלי גאוני שנועל את המכונית בהילוך, פיזית, ואמור היה למנוע גניבה. אז היה.
6. סוכך שמש
זוכרים את הוונטילטור? אז בשביל שהעבודה שלו תהיה קלה יותר היה בכל רכב סוכך שמש. מדובר בחתיכת אביזר מתקדם – עשוי קרטון ומתקפל כמוח אקורדיון. בכל חניה היינו פורשים אותו על השמשה הקדמית בתקווה לצמצם (גם אם לא למנוע) את רמת הכוויות בזמן החזרה לאוטו. המהדרין היו שמים סוכך גלילה על החלון האחורי, בד”כ כלל עם כיתוב בסגנון ‘ביטוח יוסי-הביטוח שלי’.
7. משנק
צ’וק, האביזר שעוזר לאוטו בהנעות קרות. נעלם מהנוף עם המצאת הצ’וק האוטומטי והתפשטות מערכות ההזרקה בעולם הרכב ותכלס אף אחד לא מתגעגע אליו. בדיוק כמו לשאר הדברים שמופיעים ברשימה הזו.
