לאחרונה ביצענו מבחן השוואתי מקיף לקטנועים בעלי שלושה גלגלים הנמכרים בישראל. מול פיאג’יו MP3, שחודש לא מזמן, הצבנו את ימאהה טריסיטי חדש וגם פיג’ו מטרופוליס שדור חדש שלו אמור להגיע ממש בקרוב. המבחן הזה הפתיע אותנו בכמה אופנים.
ראשונה הפתיעה היכולת של הפיג’ו. למרות שמדובר בכלי שתכל’ס הוחלף כבר, הוא עדיין מראה יכולת וחשיבה חכמה. ההפתעה השנייה היתה הטריסיטי – ימאהה למרות פעולות קצת אקצנטריות ולא מוצלחות עם שלושה גלגלים, הציגה עכשיו מוצר טוב למדי.
ההפתעה השלישית היתה הפיאג’יו – שפשוט מציעה חבילה טבעית, נעימה ושימושית. הוא גם ניצח את המבחן. מי שרוצה לקרוא את המבחן בשלמותו יכול לעשות זאת כאן (אוברדרייב היא ספקית התוכן הבלעדית לישראל היום ברפינט ובדיגיטל, אם לא ידעתם). בכל מקרה הנה כמה תהיות ותובנות שעלו במהלך המבחן האמור.
1. מה שבטוח
אי-אפשר להתכחש לתוספת הבטיחות שמעניק גלגל נוסף מלפנים. יש כאן יותר אחיזה באופן אבסולוטי. ואכן בכל אותם מקומות בהם האספלט לא מייצר אחיזה טובה, מצאנו את עצמנו רגועים בהרבה עם הכלים בעלי שלושת הגלגלים. גם בלימות חירום מתבצעות בקלות וביעילות חסרת דאגות. מצד שני, בסוף היום הכלים האלו הם עדיין לא מכוניות, וצריך לשים לב לא להיכנס לשאננות יתר. עוד נושא שנתנו עליו את הדעת זה ההבדלים בתחושה. לא לכל קטנוע עם שלושה גלגלים יש חלק קדמי שמטפל ביעילות בכל מצב.
2. איך זה נראה
שלושת הקטנועים שבחנו מציעים סגנון עיצוב אחר. האחד אלגנטי, השני טכני השלישי מעודן. אבל על אף אחד מהם אי-אפשר להגיד שהוא יפה. הכלים האלו עדיין נראים כמו שעטנז שקשה לעין לעיתים להכיל. כן, זה אנדרסטייטמנט. יופי הוא בעיניי המתבונן, וזה מביא אותנו לשאלה, מי מתבונן. או במילים אחרות למי מיועדים הכלים הללו. הרי אופנוען אמיתי לא ייראה עליהם. מצד שני האם הם מושכים מספיק בעיני נהג מכונית, כזה שנמאס לו לעמוד בפקק? ככל שיהיו מתוחכמים ויעילים, לכלים האלו חסר סקס-אפיל וזה משהו שעל היצרנים עדיין לפצח.
3. את הקטגוריה הזו המציאו פיאג’יו
הם גם רשמו פטנט על מערך על המתלה המוצלח שלהם מלפנים. מוצלח כי שום תשובה אחרת משום יצרן לא מראה את היכולת שמראים שני הגלגלים הקדמיים של ה-MP3. עם סידור אחר, הונדה הייתה שם עוד קודם (1982) עם הג’ירו שהציב שני גלגלים מאחור והותיר את ההיגוי לגלגל קדמי בודד.
4. ואחד שהייתי רוצה לשכוח
אם מדברים על כלים אחרים עם שלושה גלגלים, זה מזכיר לנו דוגמה שלילית למדי. קאן-אם ספיידר נראה פגז. שנייה לפני שמניפים עליו רגל, אפשר להיות משוכנעים שזה הולך להיות כיף. וכגודל הציפייה גודל האכזבה. הספיידר לא רוכן לתוך הפניה, יושב על שלושה גלגלים עם חתך רבוע ולא ממש רוצה לפנות. לא רק שזה מרגיש כאילו אי אפשר לסובב את הדבר הזה, הוא גם לא מגיב טוב לכביש לא מאוזן כשכל גלגל קדמי מושך אותך לכיוון אחר.
