לנד רובר דיסקברי 4 הזכיר לי שלפני הרבה מאוד שנים, ערכתי מבחן לדיסקברי 3 מול שני מתחרים גרמנים ידועים. בסוף יום המבחן הראשון, הוצאתי את הלנד-רובר מההשוואה. הוא פשוט היה ברמה אחרת משני מתחריו וקיבל רק בוקסת התייחסות קטנה במבחן. מאותו היום אני מלא הערכה לקובייה הזו. הדור הרביעי, שהוא יותר מתיחת פנים מסיבית מאשר דור חדש, המשיך את אותו ביצוע מוצלח ואני דבקתי בקו שלי – זו אחת המכוניות הייחודיות והמשובחות שנעות על הכביש (ובשטח) היום.
עולם ישן
נסיעת הפרידה הזו יצאה לדרך משתי סיבות – האחת טעימה אחרונה בהחלט מהתמהיל הזה לפני שמוצג דגם חדש לגמרי. השניה – האם אחרי כל אותן שנים הדיסקברי הזה הוא באמת מה שנחרט לי בראש – במבחן ההוא ובמבחנים אחרים.
אז קודם כל אני יכול להגיד לך כבר עכשיו, אין לי מושג מה יוכל לעשות ואיך יעשה זאת הדור החמישי של הדיסקו, אני אתגעגע לדור הזה. כי גם היום, הפלטפורמה שבסיסה ב-2004 – 12 שנה ! – היא מהמרשימות בנמצא.
היתרון הגדול ביותר של לנד רובר דיסקברי 4 נח, כמו תמיד, בין הגוף לגלגלים. מיתלי האוויר שלו הם הרכיבים שעושים את ההבדל. יש עוד מכוניות עם מתלי אוויר, אבל איכות הנסיעה של האוטו הזה, שמתעקש להתעלם ממצב הסלילה, מפתיעה כל פעם מחדש. זו לא רק איכות הספיגה, זה הבידוד בכלל. האוטו הזה שקט, נעים, נוח. בכל סיטואציה, בין אם מדובר בכביש או בשביל. מתחרי הפרימיום צמצמו את הפער בצורה משמעותית באספקט הזה – אבל הדיסקו עדיין שולט בתחום ביד רמה.
עוד משהו שמייחד את לנד רובר דיסקברי 4 הוא הפנים שלו. זו לא סביבת פרימיום-הייטק מודרנית ומוכרת. לנד רובר שומרים את התחושה החסונה והתכליתית גם בעיצוב תא הנוסעים. כמובן שיש עור, עץ ומערכת עם יותר רמקולים ממה שהצלחתי לספור (של מרידיאן). יש כאן בעיקר את הלוק הזוויתי, תנוחת הישיבה גבוהה, והחלונות הגדולים נמוכי הסף – מחברים אותך לסביבה.
ויש גם את העיצוב החיצוני. אני לא נוהג לכתוב על עיצוב בד”כ, כי תמונה אחת שווה אלף מילים. אני כן מרשה לעצמי להגיד שהדיסקברי חריג בנוף המוטורי. עם קווים כלליים שגילם עולה על עשור, הוא בולט, כמעט מתריס אל הסביבה. לא אווירודינמי, לא ספורטיבי עם כל החן של לבנה. אני לא יכול להגיד שהוא יפה באופן אבסולוטי, אבל אני בהחלט אוהב את העיצוב. בגלל האופי? האמירה? כנראה שזו הסיבה.
שטח חדש
המנוע העדכני שנמצא תחתנו פותר את אחת הבעיות הבולטות שהיו לדור הקודם – ביצועים עצלים למדי. בדור הזה אין תלונות כאלו, מנוע הדיזל (V6, כפול מגדשים, 3.0 ליטרים) נותן כאן 255 כ”ס ו-60 קג”מ החל מ-2000 סל”ד. חבר את זה לתיבת הילוכים עם 8 יחסי העברה ותקבל סט יכולות מרשים למדי של תאוצה, מהירות ובעיקר שיוט מהיר ושקט מאוד. הייתי כותב כמה קמ”ש נותן הסידור הזה ב-2,000 סל”ד נינוחים אבל אני צריך את הרישיון שלי. 2,570 ק”ג שוקל לנד רובר דיסקברי 4 – אחת המגרעות הגדולות של הפלטפורמה הזו – ומערכת ההנעה הזו נושאת אותם באופן מעורר הערצה (בייחוד בהשוואה לדור הקודם).
ואם נגענו במערכת ההנעה אפשר להגיע סוף סוף לגולת הכותרת של לנד רובר דיסקברי 4 – זו שהפכה אותו לשנוא הג’יפאים. לפני שהגיעה הפלטפורמה הזו, היה צריך לדעת לנהוג בשטח. לתכנן, לחשב, לערום אבנים עם הידיים. ואז הגיע הדיסקו עם ה’טריין-ריספונס’ והרס לג’יפאים הכול.
פתאום כל דודה חביבה יכלה להתקרב לעליה מסובכת, להוציא את הראש מהחלון, להתסכל על הנוף וללחוץ על הכפתור שהכי דומה למה שהיא רואה מסביבה. הדיסקו, לבדו, ירים את עצמו על המיתלים, ינעל את הדיפרנציאל המרכזי או האחורי לפי צורך, ויטפל בכל תוואי שטח. הדודה רק צריכה לכוון את ההגה.
כמובן שעם רכב מבחן במחיר 638,000 שקלים, אי אפשר למצוא את הגבולות של זוויות המרכב או של המערכת הזו. הם רחוקים מאוד וגבוהים מאוד. היכולת של הדיסקו להצמיד את הגלגלים שלו בהצלבות ולייצר משיכה איפה שזה נראה לא הגיוני – מרשימים גם היום. וגם היום למתחרים אין שום מענה לביצוע הזה.
המתחרים נותנים מענה ועולים עליו בכביש המפותל. יש לדיסקו התנהגות רהוטה ונכונה אבל הוא סובל ממשקל גבוה מאוד. אפשר לנהוג אותו מהר בכביש מתפתל אבל זוהי לא נקודת החוזק שלו. הוא עושה הכול נכון, מגיב מצוין להעברות משקל, אבל התגובות כהות ואיטיות יחסית. מרגישים כל ק”ג בפניות. אני לא יודע מי קונה רכב כזה בשביל לטוס איתו בכביש מפותל – אם זה הקיק שלך – יש מכוניות טובות יותר בסגמנט הזה.
קלאסיקה
לנד רובר דיסקברי 4 (ואין לי בעיה שתכליל באמירה הזו גם את ה-3) הוא מבחינתי קלאסיקה מוטורית. והדור האחרון והמעודכן הוא האקזמפלר המגובש והמרשים ביותר של השושלת הזו. אין לי מושג איך יהיה או ירגיש דיסקו 5. אם הוא ישמור על ערכי הליבה של הדגם הזה, אני משוכנע שהוא יהיה משהו מיוחד מאוד.
זה מביא אותי לחסרון הגדול ביותר של לנד רובר דיסקברי 4 (מעבר למחיר האדיר) – המשקל, שניים וחצי טונות הם המון לרכב פרטי בסוף היום ואת המשקל הזה מרגישים בהתנהגות וגם בצריכת הדלק (8.4 ק”מ לליטר במבחן מאומץ יחסית). מעבר לזה ועד שיגיע הדור החמישי, הדיסקו 4 הוא רובוטריק מוטורי שיודע להציע את כל הנוחות והעידון של רכב יוקרה בכביש עם עבירות של ג’יפ אמיתי ומסוקס בשטח. מי צריך את כל יכולת השטח הזו – לא הרבה אנשים.
אבל יש משהו בלעמוד במכונית כזו ברמזור בדרך למשרד בבוקר. אתה על הכביש ויודע שעוד מעט אתה פונה שמאלה ומתחיל עוד יום עבודה. אבל אתה יודע גם, שאם רק תחליט, אתה יכול לא לפנות שמאלה, ולהמשיך ישר, דוך עד קייפטאון.
נתונים: 2,993 סמ”ק, 255 כ”ס ב-4,000 סל”ד, 60 קג”מ ב-2,000 סל”ד, 2,570 ק”ג, 8.4 ק”מ לליטר (במבחן), מחיר: 638,000 שקלים
