אם מחפשים דוגמא למותג חזק שלא שביצועיו במציאות לא בהכרח תואמים את התדמית, קאדילק היא אולי הדוגמא הטובה ביותר. תור הזהב של קאדילאק היה אי שם בשנות ה-50′ וסוף שנות ה-60′ של המאה הקודמת כמכונית יוקרה ראוותנית וחדשנית. מאז מנסה קאדילאק בעיקר לרדוף אחרי ההיסטוריה שלה. עדין, זה לא מפריע לה להיתפס בסמל מעמד יוקרתי, למרות שהגרמניות מזמן עקפו אותה בסיבוב.
בתחילת שנות ה-2000 ניסתה קאדילאק להמציא את עצמה מחדש. לא עוד ספינות כביש לפנסיונרים או גנגסטרים איטלקיים, אלא מתחרה לגיטימית לטריו הגרמני. הדרך לשם הייתה החזרה לפלטפורמות הנעה אחורית מודרניות, עיצוב זוויתי בהשראת מפציץ החמקן והקמת חטיבה ספורטיבית לצד השתתפות במרוצי סיבולת. קאדילאק עשתה קפיצה ענקית קדימה, והוציאה כמה דגמי V פראיים ומלהיבים, אך עדין לא הצליחה לבסס נוכחות משמעותית בשוק האירופאי האנין. זהו תהליך שלוקח זמן. תשאלו את לקסוס ואפילו את אאודי.
העידן החשמלי סיפק הזדמנות שניה ואף טובה יותר כשכל היצרניות מתחילות כמעט מדף חלק. בקאדילאק מיהרו לקפוץ על ההזדמנות ומתחילת העשור הם מציגים ברצף דגמים חשמליים חדשים בטכנולוגיה עדכנית. אמנם הקהל האמריקאי לא ממש מתלהב עדין מהבשורה החשמלית, אבל זה אפשר למותג היוקרה האמריקאי לצמצם פערים ולהציע אלטרנטיבה ליוקרה האירופאית. ליריק שלפניכם הוא הדגם הראשון בעידן החשמלי של קאדילאק, ולא תתפלאו שהוא גם הדגם החשמלי הראשון שלה בישראל, כשאליו הצטרפו לאחרונה עוד שלושה דגמים מהמשפחה (אופטיק, ויסטיק ואסקליד IQ).
עידן החשמל מאפשר ליצרניות הרכב השתחרר מהמוסכמות המקובלות. אפשר להבין את זה כשמסתכלים על קאדילאק ליריק. הוא פשוט לא נראה כמו שום קאדילאק שהכרתם. אמנם יש לו אלמנטים מוכרים כמו יחידות תאורת הלד האנכיות והצרות או השבכה (המדומה) בצורת המגן וקווי גוף זוויתיים, בעיקר כי הצללית כל כך שונה.
קאדילאק ליריק הוא אמנם קרוסאובר, אבל הטיפול בשילוב של קו הגג עם הדלת האחורית, חלון הצד השלישי הקטן ויחידת התאורה הנמתחת לאורך הדופן מסווים את ממד הגובה (162 ס”מ) ויותצרים מעין מראה קופה, כשגם מרווח הגחון לא גבוה בהרבה ממכונית רגילה. החזית לעומת זאת אגרסיבית ונוכחת, למרות שהיינו מוותרים על מופע התאורה המצועצע בשבכה, ומצליחה להיות מזוהה. גם גימורי הכרום החיצונים לא מוגזמים מידי ואפילו חישוקי ה-21 אינץ’ נראים גדולים, אבל במפתיע הגיוניים לעין.
זה מסתדר כי בסופו של דבר קאדילאק ליריק הוא רכב גדול. עם אורך של חמישה מטרים מפגוש לפגוש הוא אמנם קומפקטי ביחס לספינות הקלאסיות של המותג. אלא שעם בסיס גלגלים של 309 ס”מ ורוחב של כמעט 2 מטרים מדובר במכונית גדולה עם חלל פנים ענק, וכיוון שבקאדילאק לא התאמצו לנסות ולדחוף שורת מושבים שלישית מאחור (בשביל זה יש את האחות הגדולה ויסטיק), התוצאה היא מושב אחורי עם מרחב מחיה שעושה צחוק מדגמי לימוזין כמו פליטווד ודה-וויל.
בכלל, תא הנוסעים של הליריק הוא מקום נעים מאד לשהות בו, קודם כל עבור הנהג. בקאדילאק ניסו לשלב ישן עם חדש, וזה עובד לא רע בכלל. מצד אחד ישנה פריסת מסכים רוחבית בגודל של 27 אינץ’, שלמרבה האירוניה כבר נחשבת קטנה בימנו. ממשק התפעול של התפריטים בממשק המולטימדיה מבוססת על מגע, אך ניתן גם לנווט בין התפריטים באמצעות חוגה ומתגי קיצור בקונסולה שבין המושבים ותודה לאנשי קאדילאק שהוסיפו גם “פסנתר” מתגים מתכתי לתפעול בקרת האקלים. גם מנופי האלומיניום לכיוון פתחי המיזוג הם בחירה נכונה וגם קריצה עיצובית לדגמי העבר. מסך שלישי משמאל ללוח המחוונים שם ניתן לתפעל את מצב האורות ומחשב הדרך באמצעות מגע. פשרה שמאפשרת מראה נקי ועדין בהירה לנהג. איכות החומרים טובה ברובה. שילוב של עור ואלומיניום בצבעים בהירים ונעימים לעין, רק שבמפתיע איכות ההרכבה לא הייתה הדוקה לחלוטין. בעיקר בקונסולה המרכזית (עם גימור עץ שנראה ומרגיש קצת זול) או בחיפוי מתחת למגירה השימושית במרכז לוח המכשירים. ועדין התחושה הרבה יותר יוקרתית מכל מיני מכוניות יוקרה אנונימיות מהעידן החדש.
אלא שעם כל הכבוד לאריזה, המעבר להנעה חשמלית הוא הזדמנות לצמצם פערים בכל מה שקשור ליכולות של המכונית בנסיעה. מבחינת ביצועים אין הפתעות. שני מנועים חשמליים, הנעה כפולה ו-יותר מ-500 כ”ס שמזיזים בלי בעיה את התפלצת ששוקלת יותר מ-2.5 טון. הורדת הכוח החלקה, התאוצות מרשימות ומי שצריך יותר מ-5.3 שניות ל-100 קמ”ש במכונית שכזו נמצא במקום הלא נכון. התלונה היחידה, והמשמעותית, היא שלליריק סוללה ענקית בקיבולת של 102 קוט”ש, אך צריכת אנרגיה היא קרובה ל-25 קילוואט ל-100 קילומטר. המשמעות היא טווח נסיעה של כ-430 ק”מ למרות נסיעה לא אגרסיבית ושימוש ברגנרציה גבוהה. הרבה פחות מהמצופה מה שיגרום לכם לשקול אותה שנית כבת לוויה במסע מחוף לחוף.
מצד שני, זו המכונית שהייתם בוחרים בה בקלות כדי לברוח מחוף לחוף. זו מכונית גדולה וכבדה, אבל מהנדסי קאדילאק הצליחו לרקוח מתכון שבו המתלים מספקים יכולת שיכוך מרשימה ברוב הכבישים, למרות חתך 45 בצמיגי הענק. יחד עם בידוד הרעשים המרשים מתקבלת מכונית נינוחה ונעימה מאד לשיוט מהיר, כשרק בכביש גלי במהירויות גבוהות מורגש מחסור קל בריסון הציר האורך. אבל אז נזכרים שאת האיזון המוצלח הזה השיגו בקאדילאק בלי עזרת מתלי אוויר או מתלים אדפטיביים. מה שלא פחות מפתיע הוא שלמרות רמת הנוחות הגבוהה, הליריק לא מתפזר בפניות. ההיגוי בעל משקל טוב ומדוייק למדי, האחיזה גבוהה גם הודות לצמיגים מוגזמים והתוצאה היא מכונית שנכונה לפנות, גם אם היא לא מתקשרת או מרגישה נמרצת במיוחד. היא פשוט מרגישה שלמה. זה משהו שלא תדיר לפגוש בקרוסאוברים גדולים וכבדים, בטח כאלו שמגיעים מאמריקה.
אז נשאלת השאלה האם קאדילאק ליריק פותח עידן חדש עבור קאדילאק כפי שמקווים אנשי החברה. בפני עצמה, קאדילאק ליריק היא מכונית יוקרה מוצלחת, עם רמת ביצוע מפתיעה לטובה, ביצועים מרשימים, תא נוסעים שהולם מותג יוקרה ומעל לכל נוכחות מתבקשת עבור מי שמוכן לבצע העברה בנקאית של כמעט 700 אלף שקלים. מצד שני, ברמת מחיר שכזו , נדרש טווח נסיעה שהוא מעבר לממוצע וגם מספר פספוסים באיכות הגימור לא הולמים את המעמד.
אלא שמוצלחת ככל שתהיה, במציאות הנוכחית קאדילאק צריכה להיאבק לא רק מול המותגים הגרמנים, אלא גם מול מותגי יוקרה סיניים יומרניים (לא בארה”ב). זו לא המכונית שאיתה ניתן להשוויץ ביחס תמורה לכסף הכי גבוה, כי היא פשוט יקרה מיקידי.אבל מי שיכול ומוכן לשלם את תוספת היוקר יקבל מכונית יוקרה חשמלית ששמה את קאדילאק בחזית בלי רגשי נחיתות. וזה מקום שהאמריקאים לא היו בו המון זמן.
קאדילאק ליריק – תעודת זהות
מנוע: שני מנועים חשמליים, קדמי + אחורי, הספק משולב: 515 כ”ס, מומנט מושלב: 62.2 קג”מ, תמסורת: ישירה, הנעה כפולה, בסיס גלגלים: 309 ס”מ, משקל: 2,648 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 5.3 שניות, צריכת אנרגיה ממוצעת (יצרן): 23.6 קילוואט ל-100 ק”מ, מחיר: 683 אלף שקלים
