בואו נחריג לרגע אקזוטיות יוצאות דופן או רכבים שנבנות בסדרות ייצור מצומצמות על ידי סדנאות בוטיק. אחרי שהנחנו את אלו וכבודם בצד, אנחנו מגיעים לעולם הייצור הסדרתי. וכשאנו מסתכלים על העולם הזה, שמכיל ערב רב של מכוניות במגוון עצום אי פעם ננסה לחשוב כמה דגמים קיימים היום, שהם סיבה למסיבה. רכבים שהם אירוע בפני עצמו ושהנהיגה בהם גם מרגישה ככה או לפחות מעניקה לך תחושה כזו. כשמחפשים דגמים כאלו, בטח בשוק הישראלי, נותרים עם רשימה מצומצמת למדי. כזו שעבורה יספיקו אצבעות יד אחת, אולי אפילו לא כולן.
זו הפעם השנייה שאני עומד מול קאדילאק אסקלייד החדש, והעוצמה בה הוא עוטף את הצופה בו, לא פחתה. אולי אפילו התעצמה על רקע הנוף המקומי. שם, בנמל התעופה של לאס-וגאס הוא נראה עוד בבית. בתוך מגרש החנייה הענק, מוקף ברכבים גדולים שנעים על נתיבים שהותאמו למידות המקובלות בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כאן, כשהוא מגיע אל סף ביתי העירוני, הוא נראה גדול אפילו יותר. גדול מהחיים. וזו הגרסה הרגילה אני מזכיר לעצמי. יש עוד אחת ארוכה יותר.
לקח לי 24 שעות להתרגל לגודל הזה. ברחובות תל אביב הייתי צריך להזכיר לעצמי לא פעם שזה רכב גדול. גם למתחרות האירופאיות יש רכבים מקבילים. זאת אומר דומים. אבל קטנים יותר. פחות ארוכים, יותר נמוכים קצת פחות רחבים. זו הפעם הראשונה מזה הרבה זמן שנתקלתי ברכב שדורש כיוונון מראות ראשוני לפי הספר. ברור שיש כאן כל מצלמה, וחיישן שהאנושות טרחה והמציאה, ועדיין, לוקח יום להתרגל. את צילום הפתיחה ביום למחר, על גג חניון המוגבל לגובה ולרוחב, כבר עלינו ללא בעיה.
אני נדרש תחילה לעניין הגודל כי הוא חלק מהותי בהגדרה של המכונית זו. בתור איש גדול מידות אני מעריך את תכונה הזו מיידית. אין הרבה רכבים בעולם בהם אני יכול לקחת את הכיסא לאחור עד סוף המסילה ולמצוא את עצמו רחוק מהדוושות. אני לא זוכר שאי פעם הצלחתי להיכנס לשורת המושבים השלישית ופשוט לשבת שם. בלי תרגילים אקרובטים וללא צורך בתנוחות מהספרים הדורשים גמישות נערית. פשוט להיכנס ולשבת. עם שורה שלישית כל-כך מרווחת, אפשר להבין שהשורה השנייה היא שורת מבוגרים לכל דבר ועניין. שתי כורסאות מתכווננות בקלות, נוחות לכניסה, יציאה ישיבה ואפילו שינה. אם אנחנו במושב השני, אנחנו מגיעים לעוד משהו שהאסקלייד פשוט עושה יותר טוב מכולם.
כמות האבזור כאן בלתי נתפסת. היות ואנחנו בשורה השנייה נציין לא רק את הגימור, העור הרך והעץ המבריק. גם את צמד המסכים האחוריים נזכיר, עליהם ניתן לנגן בנפרד, איש ואיש והתוכן שלו. לנוחות וחווית השמע מצורפות גם שתי אוזניות אלחוטיות. עם תשומת לב כזו לפרטים, לא צריך כבר לציין את בקרת האקלים, התאורה האישית או שאר הדברים שיש כאן, מאחור.
ללכת עד הסוף
מלפנים זה בכלל מרגיש כאילו קאדילק הלכו עד הסוף ואז המשיכו עוד קצת. בוא נדבר רגע על תשומת לב לפרטים ועל טכנולוגיה. כשפותחים את אחת הדלתות כאן, מדרגת הצד מנחשת אותנו ונפתחת אוטומטית באלגנטיות. ומדובר במדרגת צד חסונה מאוד, כזו ששלושה אנשי FBI חסונים יכולים לקפץ עליה מבלי שזו תתרשם. סגירת הדלתות ואותה מדרגה נעלמת ונצמדת חרש באלגנטיות שלא אופיינית למבנים חסונים כאלו. להבדיל אלף אלפי הבדלות גם הצג החולש על תא הנוסעים מלפניו משלב ממדים אדירים, טכנולוגיה ואלגנטיות. זהו מסך בטכנולוגית O-LED עם רזולוציה של 8K בקוטר 38 אינץ’. הוא חכם, חד ומהיר כמו שהוא נשמע. והוא מנוח עם עיצוב ייחודי לקאדילק, עם כמה שכבות, והכיתובים הנכונים והאלגנטיים שנותנים טאץ’ קלאסי.
המושבים ענקיים ומחבקים על עורם הרך ואפשרויות העיסוי רבות ומורגשות. בכלל עושה רושם שכל מה שקאדילק שמה כאן ניצב כאן במטרה להיות שימושי, נעים ולעיתים ייחודי וחסר תחרות. דוגמה מצוינת הוא המקרר שבין שני המושבים הקדמיים. זה מקרר לכל דבר ועניין, עם שני מצבים שלתוכו ניתן להכניס לפחות שישה בקבוקי חצי ליטר. ועוד קצת. במצב הקירור העוצמתי יותר, הוא מביא את המים האמורים לסף קיפאון. אבל אחד הדברים המרשימים כאן בקלות, זו המערכת בעלת 36 הרמקולים של AKG האוסטרית. עוד רכיב שלא נתקלים בו בשום מכונית אחרת, יקרה ככל שתהיה. יש כאלו שמציעות איכות שמע קרובה, אבל אף אחת אחרת לא לוקחת את האיכות הזו ומשדרת אותה בעוצמה כזו, נקייה ונטולת עיוותים.
אבל עם כל הכבוד לענייני הנוחות, בואו נדלג לעניינים המעניינים באמת. מנוע ה-V8 רב הסמ”ק והכוח מתעורר בצורה לא מורגשת. הפעולה שלו חלקה, קטיפתית ונעימה מאוד. בשילוב תיבה אוטומטית בעלת 10 יחסי-העברה הוא לא באמת מתאמץ בשום שלב, מניע את הגוף הגדול של הקאדילק בתחושה מלכותית כמעט. בפעם האחרונה שבדקתי, בעורקיי לא זורם דם כחול. דוושת התאוצה נמעכת אל תוך שטיח הרצפה העבה. זה מרגיש כאילו כל אחד מהצילנדרים נכרך סביב האסקלייד ואלו מאיצים אותה בחוזקה. התאוצה מהירה מאוד, בכל מובן, והקאדילק מאיצה בלי שום דרמה בעוצמה לפנים. נתון התאוצה הרשמי כמעט לא נתפס, וקצת בדיקות אגביות מול כאלו ואחרות, הראה שיש כאן גיבוי אמיתי להצהרות. המנוע הזה, גם הוא חכם למדי, יודע לנתק חלק מהצילינדרים שלו לדוגמה בכדי לשפר את צריכת הדלק. וכן אם משתמשים במנוע כזה, בנפח כזה עם ביצועים כאלו בהחלט משלמים את המחיר בצריכת הדלק.
זן נדיר
אבל ביננו, מי נוהג ככה. ולמה לנהוג ככה. שלא תבינו אותי לא נכון, זה נהדר לנתק מדי פעם את הבקרות, להעביר את קאדילאק אסקלייד הגדול למצב הנעה אחורית ולשחרר יללות צמיגים ארוכות. אבל המילה מלכותי נכתבה כאן לפני כמה פסקאות, אז נחזור להתנהג בהתאם. נחזיר את בורר הנהיגה ממצב ‘ספורט’ למצב מתורבת יותר, ונמשיך להנות מאיכות הנסיעה של האסקלייד. נוחות הנסיעה ממוקמת ברמות הגבוהות ביותר בתחום הרכב כיום. עם נוחות מוחלטת בתא, מתלים מתקדמים המתאימים עצמם לפני הכביש, בידוד משובח מרעשים ועוד – ניתן לבלות במכונית הזו כל היום. אפשר גם להלין, קצת, על החישוקים בקוטר 22 אינץ’ (!) שמייצרים כאן קצת תנודות על כביש שבור במהירות איטית. אבל אופנת החישוקים והמחיר שהיא גוררת, קיימת ומשפיעה גם במכוניות שמחירן כפול ובמכוניות כמו האסקלייד הם חלק מהאמירה החיצונית.
אם להיזכר באותן אצבעות כף יד מהפסקה הפותחת, האסקלייד הזה משתלב שם בקלות. לא בגלל האמירה, לא בגלל העיצוב האייקוני, לא בגלל האבזור והטכנולוגיה. הוא נמצא בקליקת הרכבים הטובים ביותר שמיוצרים היום, כי הוא מצליח לקחת מרכיבים משובחים רבים, ולייצר חוויית נסיעה חד-פעמית. אייקון מוטורי? בהחלט.
קאדילק אסקלייד – מפרט טכני
מנוע: 6,161 סמ”ק, V8, הספק: 420 כ”ס ב-5,600 סל”ד, מומנט: 63.4 קג”מ ב-4,100 סל”ד, תיבת הילוכים: אוטומטית, 10 הילוכים, משקל עצמי: 2,641 ק”ג, בסיס גלגלים: 307 ס”מ, מ-0 ל-100 קמ”ש: 6.2 שניות, מהירות מרבית: 240 קמ”ש, צריכת דלק (יצרן): 6.8 ק”מ/ל’, מחיר: 949,990 שקלים