בין שלל ההשקות של דגמים ומותגים חשמליים שנערכו בשנה החולפת, אפשר לשכוח לרגע שעדין למעלה מ-80% מהמכוניות הנמכרות בישראל צורכות דלק מאובנים, וכפועל יוצא מכך עדין נוחתים כאן דגמים חדשים כאלו שצריך להזין אותם על ידי פעולת התדלוק הארכאית. פיג’ו 408 החדשה היא חד מהדגמים החדשים הללו שנחתו כאן לאחרונה, ועצם העובדה שהיא לא חשמלית היא כבר סוג של אמירה שונה במציאות הנוכחית.
בפיג’ו מתגאים שה-408 החדשה היא הנצר האחרון לשושלת של סדרת 400 שהייתה מאז ומתמיד סדרת המשפחתיות הגדולות של החברה. אלא שלפיג’ו יש כבר משפחתית גדולה בתצורת, קוראים לה 508, וה-408 היא ממש לא מכונית סדאן כמו קודמותיה בשושלת. למעשה, קצת קשה להגדיר לאיזו משבצת מתברגת פיג’ו 408. מבחינת מידות עם אורך של כ-4.7 מטרים ובסיס גלגלים של 279 ס”מ, היא אכן משתייכת למה שמכונה D סגמנט/משפחתיות גדולות.
עיצובית, 408 היא מעיין קרוסאובר קופה גם גג נמוך ומשתפל, אבל בפיג’ו מעדיפים להגדיר אותו דווקא כ”פאסטבאק”. את האמת שגם ההגדרה קרוסאובר היא גבולית שכן גובה של 148 ס”מ לא ממש רחוק ממכונית נוסעים רגילה אם כי יש לה קצת יותר מ-18 ס”מ של מרווח גחון. למעט קצוות הפגושים הבולטות וכנפוני פלסטיק דקים לבתי הגלגלים, סממני עיצוב ה”קרוסאובר” לא ממש קיימים. זה לא משנה, ולטעמנו גם עדיף שכך, כי השילוב של קווי הגוף יחד עם החזית הדרמטית יוצרים מכונית שנראית נהדר מכל זווית, במיוחד בצבע הטורקיז העמוק של רכב המבחן.
בתא הנוסעים ישנה פרשנות נוספת ל-i-Cockpit של פיג’ו, אך כיוון שהגג נמוך והקונסולה בין המושבים גבוהה מתקבלת תחושה מעט אינטימית וכרגיל, השילוב בין לוח מחוונים קטן וגבוה להגה קטן ונמוך יוצרים תנוחת נהיגה לא טבעית המאלצת לבחור בין נוחות לבין האפשרות לראות בבירור את לוח המחוונים. מערכת המולטימדיה מודרנית, עם ממשק עברי מלא, ומוצלחת מבעבר. למרבה השמחה יש גם מתגי שליטה פיזיים לשליטה בבקרת האקלים ובעוצמת השמע, מה שמטפל בבעיית התפעול העיקרית של מערכות מולטימדיה מודרניות. איכות החומרים גבוהה והמושבים עטויי העור לא רק נראים נהדר, אלא גם נוחים בהתאם. במושב האחורי יש שפע מקום לרגליים ובמפתיע גם לראש, אך הכניסה היציאה מוגבלות עקב הגג הנמוך.
בעולם מוצעת פיג’ו 408 עם יחידות הנעה היברידיות נטענות, אך לאור רמת המיסוי המקומית (שעוד תעלה בינואר הקרוב) הן פשוט יקרות באופן שהופך אותן ללא רלוונטיות. עקב כך אנחנו נאלצים להסתפק ב-408 עם יחידת ההנעה המוכרת מאינספור דגמי פיג’ו, סיטרואן ואופל המשלבת בין מנוע 1.2 ליטר טורבו תלת-צילינדרי, המספק 130 כ”ס ו-23.4 קג”מ, ותיבת הילוכים אוטומטית בעלת שמונה יחסי העברה.
לזכותה של יחידת ההנעה יאמר שגם ב-408 המנוע מפגין גמישות מגובה בפעולה רהוטה למדי של תיבת ההילוכים כל עוד הנסיעה מנהלתית ורגועה. אלא שמה שמספיק ב-208 קצת פחות עושה רושם ב-408 הגדולה והכבדה יותר. כאשר רוצים לצאת לעקיפה או בנהיגה בדרך הררית צריך לדחוק במנוע לקצה, ואז מגלים יותר רעש ופחות כוח ממה שנדרש. צריכת הדלק הממוצעת במבחן עמדה על כ-13 ק”מ לליטר. כבר לא משהו מרשים במיוחד בימנו.
זה חבל כי לשלדה של ה-408 מגיע הרבה יותר. המתלים מכויילים במעט על הצד הקשיח, מה שמעט פוגם בנוחות הנסיעה במהירויות עירוניות, אך מעבר לכך היא מציעה איזון נכון בין שליטה על קצב הגלגול וריסון המרכב. ההיגוי מהיר ומדיווק משלים את התחושה שהפוטנציאל להנאה קיים
פיג’ו 408 מצליחה להתבלט בנוף המוטורי בזכות עיצוב לא שגרתי, שמאחוריו עומד שילוב של תא נוסעים ייחודי, איכותי ומאובזר ויכולת דינאמית שמצדיקה את סמל האריה שבחזית. החוליה החלשה בשרשרת היא דווקא יחידת ההנעה, שמספקת את מה שנדרש ממנה אבל לא הרבה מעבר לזה, הן מבחינת ביצועים והן מבחינת חיסכון. אם אתם לא מאלה שמסתנוורים מתאוצות אבל כן יודעים להעריך תחכום וייחודיות יש לכם סיבה טובה לשקול את ה-408, בטח לאור תג המחיר שלה שדומה לזה של עוד קרוסאובר סיני חשמלי וגנרי.
פיג’ו 408 – תעודת זהות
מנוע: 1,199 סמ”ק, טורבו בנזין, 3 צילינדרים, הספק: 130 כ”ס ב-5,500 סל”ד, מומנט: 23.4 ב-1,750 סל”ד, תמסורת: אוטומטית 8 יחסי העברה, הנעה קדמית, משקל: 1,467 ק”ג, בסיס גלגלים: 279 ס”מ, מ-0 ל-100 קמ”ש: 10.4 שניות, מהירות מרבית: 210 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 16.7 ק”מ לליטר, מחיר: 169,000 שקלים
