אנו מתקרבים לעת הזו, בה כל אחד מאיתנו מסתכל על השנה שחלפה ומסכם אותה. כל אדם והחשבון האישי שלו. גם בתחום הרכב יש מקום להתבוננות כזו, ואחרי שנה רבת פניות ועלילות, יש אין סוף סיפורים למנות, לספר, לסכם. מי שיבקש אכן לבצע רשימה כזו, ייגלה שהנייר קצר מלהכיל.
סקירה קצרה וחלקית ברשותכם: משבר שבבים וחומרי גלם נוספים שכפה פגיעה בייצור של כ-5 מיליון כלי רכב, מחירי הובלה ימית שהרקיעו שחקים והובילו לעליית מחירים, שבירת שיאי מכירות מקומיים, וגם שרת תחבורה חדשה שרק מונתה וכבר דאגה לטפל במה שחשוב. בטמפרטורה בקרונות הרכבת, אלא מה.
אפשר לציין גם תצוגה חסרת תקדים של מכוניות חשמליות מכל מין וסוג, את הפלישה הסינית, את עונת המרוצים המרתקת בפורמולה 1 ואת הפרישה של וולנטינו רוסי מאליפות ה-MotoGP. הרשימה הזו פשוט ממשיכה לרשום את עצמה, אם בוחרים להתייחס גם לעומס בכבישים ומצוקת החנייה שהפכו בלתי נסבלים. כל אלו, לא רק בגלל כמות הרכבים האדירה על הכבישים, אלא גם בחסות עבודות הרכבת הקלה.
הנושאים החשובים האלו, חסרי משמעות לעומת מאורעות ועידת האקלים בגלסגו שנערכה השנה. דווקא במקום הזה, מקום מפגשם של כל אלו שחרצו את דין המכונית ומנוע הבעירה הפנימית, נשמעה ההצהרה בעלת המשמעות הגדולה ביותר השנה. עושה רושם שמישהו החליט לשלוף את האצבע מהסכר, וגם להפנות אותה הישר אל המלך הערום.
מנכ”ל וולוו, הקן סמואלסון, חשף בוועידת האקלים נתונים המשווים את מידת הזיהום של שתי מכוניות מתוצרת החברה האחת חשמלית השנייה מונעת בנזין. רמת הזיהום התייחסה לכל חיי המכונית, משלב הייצור, דרך השימוש וכלה בסוף דרכה. מהנתונים של החברה, עולה תמונה ברורה למדי. תהליך הייצור של המכונית החשמלית מזהם את הסביבה. עד כמה? 70 אחוז יותר מייצור של מכונית מקבילה עם מנוע בנזין. כמובן, שלאורך חייה המכונית החשמלית תדביק את הפער בזכות פליטת מזהמים נמוכה יותר.
ומתי מגיעה הנקודה בה אותה חשמלית “ירוקה” מצדיקה את קיומה ומצדיקה את מחיר הזיהום הכבד שבתהליכי הייצור שלה? לפי וולוו אם מתייחסים לממוצע הזיהום של אספקת החשמל העולמית מדובר על 110,000 ק”מ. משם היא מגדילה לאט את הפער כשבסוף חייה היא מייצרת פער של 15 אחוז לטובתה.
הנתונים האלו מגיעים מוולוו, חברה עם מודעות חברתית גדולה, אולי הגדולה ביותר מאז ומעולם. חלוצה בתחום הבטיחות, התחייבות לאפס הרוגים בתאונות עם רכבים מתוצרתה, פורטפוליו חשמלי צומח והגבלות מהירות מרבית עצמאיות. בוולוו יודעים שבכדי להגיע לעתיד ירוק, אמיתי, צריך לסמן את נקודת ההתחלה, האמיתית. רק מי שיודע היכן הוא ניצב היום, יוכל להגיע למטרות העתידיות שלו. וולוו, לא נגד המכונית החשמלית, היא סומכת עליה. אבל היא גם מודה בפה מלא, ייצור הסוללה הוא תהליך מזהם והפקת החשמל בעולם ברובה עדיין נסמכת על תהליכים מיושנים וכן, מזהמים.
במילים אחרות, נכון לנקודת הזמן הזו, המכונית הירוקה, זו המוצגת כמצילת העולם (לא פחות), בעצם לא כזו טהורה ותמימה. עד שהגיעה לעולם התצוגה ועד שתגמא 110,000 ק”מ, היא מזהמת יותר ממכונית בנזין מקבילה. המחקר של וולוו מתייחס לרמת הזיהום הכוללת גם לאחר הוצאת המכונית משימוש לאחר 200,000 ק”מ. לאורך כל חייהן לפי אותו מחקר, החשמלית תזהם ב-15 אחוז פחות. בלבד.
יש לא מעט שאלות שמתעוררות נוכח הנתונים האלו. מדוע התעשייה דוהרת לכיוון החשמלי בכזו להיטות? למה היא מתעלמת מהרעות שמייצרת חציבת המשאבים הדרושים לעוד ועוד סוללות? האם זו רק הרגולציה והקנסות שמאיימים עליהן? או שמה זו ההתלהבות שנוצרה סביב טסלה שחייבה אותן לתוך התהליך הזה?
בשנה הזו נולדו הרבה שאלות כאלו, אבל זמן התשובות טרם הגיע. שיחות עם בכירים בתחום הרכב, על העתיד החשמלי ובכלל, מניבה תשובות צולבות המושפעות מאינטרסים שונים ואולי (בתקווה) אמונות שונות. בינתיים, עושה רושם שהרכבת הזו כבר יצאה מזמן מהתחנה והיא ממשיכה לדהור ללא מעצורים. אולי בשנה הקרובה, נגלה גם אם מישהו יודע לאן מובילה המסילה הזו.