סוזוקי ג’ימני הראשון הושק ב-1970, והיה רכב המיני היפני הראשון בעל הנעת 4X4 בייצור המוני. הרכב יועד לשימושים מקצועיים ונבנה עם שלושה מושבים.
הדגם הראשון היה מצויד במנוע דו-פעימתי קטן בעל שתי בוכנות בנפח 360 סמ”ק מקורר אוויר ועם הספק צנוע של 25 כ”ס, שהיו צריכים לדחוף במעלה הר פוג’י משקל של 600 ק”ג בלבד. הדור השני הוצג ב-1981, עם שלדת סולם חדשה, ארבעה מושבים ומנוע חדש בעל ארבע בוכנות וארבע פעימות בנפח 1,000 סמ”ק שסיפק 45 כ”ס.
ה”זקנים” שבנינו וודאי זוכרים את הכינוי שהודבק לו, “סמוראי”. ב-1998 הושק הדור השלישי של הג’ימיני עם מראה יותר מוצק וקווים מעוגלים. הג’ימיני שמר על יכולת השטח הגבוהה שלו עם שלדת סולם, סרנים חיים, קפיצים ספירליים תלת-חיבוריים ומנוע 1.3 ליטר עם הספק של 85 כ”ס.
בייבי G
צהובים, צהובים עמדו להם בשמש הג’ימנים החדשים, בשורות מסודרות כמו שדה של חמניות הפונות אל השמש. עוד לפני ההשקה, כשסוזוקי שיחררו את התמונה הראשונה של הג’ימיני החדש, הג’ימיני כבר קיבל את הכינוי, בייבי G, כי האסוציאציה הראשונה שעלתה בראש למראה של הג’ימיני החדש הוא של רכב השטח המיתולוגי של מרצדס.
עם מראה קובייתי וקווים ישרים הג’ימיני נראה קשוח ועם המון סטייל. אלמנטים עיצוביים רבים עברו בירושה מהדגמים הקודמים, פנסים עגולים ואורות מהבהבים נפרדים עברו מהדור הראשון, עיצובה של קורה A נלקחה מהדור השני והסבכה הקדמית עם הפתחים האנכיים נלקחו מהדור השלישי. עיצוב תא הנוסעים ממשיך את הקו הקובייתי של המרכב החיצוני, כיאה לסוזוקי, איכות ההרכבה מרגישה קשוחה וכנראה תשרוד לאורך שנים. איכות החומרים גסה וקודרת עם הרבה משטחי פלסטיקה שחורים. פה ושם ניתן לראות ברגים חשופים. כאשר הקו המנחה הוא פונקציונליות ופחות סטייל.
תנוחת הישיבה גבוהה ויחד עם החלונות הקדמיים והאחוריים הגדולים, הראות החוצה מצויינת. הטיפוס למושב האחורי מצריך קצת אקרובטיקה, אבל בזכות גידול משמעותי ברוחב ל-1,645 מ”מ, מרחב המחיה ליושבים מאחור טובה, הן בסעיף הרגליים והן במרווח הראש. מה שאין לג’ימני זה תא מטען, הוא פשוט לא קיים, תצליחו במאמץ להכניס לתא המטען את הרצועה של הכלב. אם מקפלים את המושבים האחוריים מקבלים תא מטען סביר בנפח 377 ליטר עם משטח העמסה מכוסה בפלסטיק קשיח.
על הכביש בדרכנו לשטח
לאחר אי אלו השקות, בארץ ובחו”ל, יש תחושה של התרגשות קלה ונדירה. יוצאים לדרך, קטע של כשעתיים של נהיגת כביש לפני שנכנסים לשטח. מתחת למכסה המנוע הג’ימיני קיבל מנוע חדש בנפח 1.5 ליטר, מצויד בהזרקת דלק ישירה ומייצר הספק מרבי של 102 כ״ס ב-6,000 סל”ד ומומנט מרבי של 13.2 קג”מ ב-4,000 סל”ד. המנוע החדש משודך לתיבה ישנה עם 4 הילוכים אוטומטית או 5 הילוכים ידנית. צריכת הדלק עם תיבה ידנית עומדת על 14.7 ק״מ לליטר ו-13.3 ק״מ לליטר עם התיבה האוטומטית (נתוני יצרן).
אנו בהשקה קיבלנו את הדגם הידני. בכבישים מהירים וישירים, הג’ימיני נוסע בשלווה. שיפור ניכר מורגש בסעיף רעשי הרוח ורעשי הכביש, נכון, זה לא אולם קונצרטים, אבל אפשר לנהל שיחה בתא הנוסעים בלי לצעוק וזה כבר נקודה לזכות הג’ימני, תיבת ההילוכים עובדת בצורה קצת גסה בהעברת ההילוכים אבל עושה את העבודה. בזכות הגידול בממד הרוחב, הג’ימיני מגלה יציבות על הכביש ופחות נוטה לקפץ במהמורות. בכביש קצת מפותל, ההיגוי של הג’ימיני מעורפל ובפניות הוא נוטה להתנדנד. כך גם בהאצות ובלימות חזקות.
ישראלים, גרמנים ויפנים יורדים לשטח
את מקטע השטח התחלנו בתדריך גרמני מוקפד, מה מותר והרבה מה אסור לעשות בשטח. את השיירה הוביל גרמני סימפטי שעדיין לא נתקל בחבורת שועלי מדבר ישראלים, חוויה שהוא שכנראה לא ישכח במהרה. המתאר של השטח שהוקצה להשקה היה מאוד פשוט ולא היווה בעיה לג’ימני.
קבוצת הישראלים חיפשה מתווה קצת יותר מאתגר ולא באה על סיפוקה, כנראה יצטרכו לחכות להשקה בארץ. הג’ימני התחדש במערכות שטח חדשות, המשפרות את יכולות השטח שלו שגם ככה היו טובות. Hill hold control, מערכת שעוזרת בזמן עליה לעצור את הרכב במקום למשך שתי שניות לאחר עזיבת הגז, ו- Hill descent control, מערכת שעוזרת בירידות לשליטה וייצוב הרכב.
לשלדת הסולם של הג’ימיני נוספו קורות חדשות המגדילות את עמידות נשלדה לפיתול. זווית גישה מרשימה של 37 מעלות, זווית בטן של 28 מעלות וזווית נטישה של 49 מעלות מאפשרות לג’ימני לטפס על מכשולים מאתגרים מבלי לפגוע בשלדה. את מכלולי השטח המרשימים, משלימה מערכת בקרת אחיזה, הבולמת את הגלגלים המחליקים בהצלבות ומעבירה את המומנט לגלגלים האחרים לאפשר להם יותר אחיזה.
הפיל שבחדר
יום לפני ההשקה פורסמו תוצאות מבחני הריסוק של Euro-NCAP ובניהם היו התוצאות של הסוזוקי ג’ימני. הג’ימני כשל בשני סעיפים מרכזיים, פתיחת כרית האוויר ובקריסה של קורות הגג המסכנים את היושבים במושבים הקדמיים. האירופאים הודיעו כי הג’ימני החדש מסוכן ומקבל רק 3 כוכבי בטיחות וזאת למרות מערכות הבטיחות האקטיביות החדשות שלו. בגלל שהג’ימני לא הגיע לציון המינימלי לבדיקת מערכות הבטיחות האקטיביות, המכון האירופאי התעלם ולא בדק אותם.
במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר מקטע הרכיבה, אנשי סוזוקי התעלמו באלגנטיות מהשאלות הקשות ולא נתנו תשובה ברורה על ההשלכות של הציון הנמוך. הם אמרו שהם צריכים זמן לבדוק ולתקן את הכשלים. ההנחה היא שאת כרית האוויר יהיה ניתן לתקן בקלות ואז הג’ימני יגיע לציון המינימלי לבדיקת מערכות הבטיחות האקטיביות, כך שהציון יוכל להגיע לארבעה כוכבי בטיחות. הג’ימני כנראה יגיע לארץ הקודש עם מערכות בטיחות אקטיביות הכוללות: מערכת לבלימה אוטונומית, מערכת התראה על סטייה מנתיב ומערכת לזיהוי תמרורים.
סיכום
הסלוגן של היצרן, “one-and-only, small, lightweight 4WD vehicle” מספר כנראה את כל הסיפור. הדור הרביעי של הג’ימני משחק כמעט לבדו בסגמנט של רכבי שטח קטנים, עם מסורת של כמעט 50 שנה וקהל מעריצים גדל והולך בארץ ובעולם, המצפים לשים את צמיגיו בשטח. למרות שמחירו צפוי לעלות בכמה אלפי שקלים והציון הנמוך במבחני הריסוק היבואן צופה שימכור את כל ההקצאה שהיצרן צפוי לשלוח לארץ בתחילת השנה הבאה.
נתונים: 1,462 סמ”ק, 101 כ”ס ב-6,000 סל”ד, 13.2 קג”מ ב-4,000 סל”ד, 1,135 ק”ג, 14.7 ק”מ/ל’ (יצרן משולב – ידני), מחיר: כ-120,000 שקלים (משוער)