אז כן, יש לה את זה, עדיין. אבל בוא נחכה עם זה רגע. אם אתה עדיין לא מכיר את סובארו BRZ בוא נציג אותה בקצרה. מכונית ספורט קופה (2+2) , פרי פיתוח משותף של טויוטה וסובארו. מה שהנחה את התהליך היה עקרון פשוט, בסיסי. משקל נמוך, חיבור גבוה ולא יותר מדי אחיזה. המטרה של שתי החברות היפניות היתה לייצר מכונית ספורט נגישה יחסית שתהווה כלי נהיגה. בלי כמעט ובלי אבל. יש כאן מנוע בוקסר בעל ארבע בוכנות בנפח 1,998 סמ”ק שסובארו הביאו לפרויקט, עליו מולבשת מערכת ההזרקה של טויוטה (D4-S) ההספק נאה אבל לא מרשים וכך גם נתוני הביצועים. הכוח הזה עובד לגלגלים האחוריים דרך תיבת בילוכים ידנית בת 6 מהירויות של אייסין (שוב תרומה מטויוטה ויש גם אפשרות לבחור בתיבה אוטומטית בעלת 6 מהירויות) וזו מחוברת לגלגלים האחוריים דרך דיפרנציאל מוגבל החלקה.
המשקל נמוך בניגוד למקובל בימינו 1220 ק”ג לגרסת הבסיס. זה אולי לא נשמע מעט אבל כשמשווים את זה מול מכוניות כמו גרסת ה-GTI של הגולף (1370 ק”ג) זה נשמע פתאום קל מאוד. המשקל הנמוך נתרם על ידי שימוש באלומיניום, תכנון חכם ולא בא על חשבון המימדים. זו מכונית בגודל מלא. היא לא נראית ולא מרגישה מניאטורית כמו מכוניות אחרות ששומרות על משקל נמוך (ע”ע המיאטה החדשה) וגם אם העיצוב לא יהיה לטעמו של כל אחד – הבט בתמונות – זו מכונית שעולה 226,000 שקלים. אני לא מכיר עוד מכונית ספורט קופה ייעודית שנמכרת כאן בסכומים כאלו.
כבר כשעומדים לידה אפשר להבין שאנחנו נכנסים למשהו אחר – היא נמוכה מאוד, כמעט כל המכלולים הכבדים והמשמעותיים מרוכזים בגובה הברך ומטה. הכניסה באמת מצריכה מאמץ מסויים אבל ברגע שאתה בתוכה אתה מרגיש טוב ונכון. תנוחת הישיבה נמוכה כראוי, אתה כמעט על הרצפה, ההגה והדוושות ישר מולך, כמעט ניצבים אליך ממוקמים בצורה מושלמת. תעלת ההינע הגבוהה מצד ימין והגיר עם המהלך הקצר שנופל ישר ליד – כל אלו חוברים למושב הקשה והאוחז ומסבירים לך שהמטרה שלך ושלה אחת. יש תחושה ברורה שהמסה העיקרית של הרכב הזה ואתה נמצאים באותו הגובה, מחוברים, וההרגשה העוטפת הזו נדירה היום ותורמת לתחושת החיבור והבטחון.
המושבים האחוריים יתאימו לחתולים ונערות גומי אבל כשאין ברירה אפשר לשנע ארבעה אנשים ב-BRZ. המושב האחורי גם מתקפל מגדיל את נפח תא המטען והופך אותו לשימושי למדי בתוך המכונית הלא כל כך שימושית הזו. ואני מבטיח שלא תקרא יותר מילה על שימושיות במבחן הזה, צריכת הדלק עמדה במבחן על 9.2 ק”מ לליטר. הנה, זהו, לא מדברים על שימושיות יותר. תא הנוסעים תכליתי מאוד, האבזור טוב אבל לא נדיב בצורה יוצאת דופן. החומרים טובים וכך גם ההרכבה אבל אין כאן שום תחושת הידור.
איך זה נוסע?
לחיצה על כפתור ההנעה והבוקסר היפני מתעורר. אם אתה מאלו שאוהבים ביצועים בקו ישר אתה לא תאהב אותו. הנתונים מספרים על 7.6 שניות למאה קמ”ש וציוד המדידה שלה הראה 8.3 שניות ואז החלטנו להפסיק להתעלל במצמד. גם הבלמים מספקים ולא יותר מזה. יש תחושה ולינאריות בדוושה אבל במהירות גבוהה באמת חסרה מעט נשיכה. אלו שתי התלונות היחידות שיש לי מול סובארו BRZ.
היכולת של הסובארו היא לא משהו שאפשר להצמיד אליו מספר. יש מכוניות מהירות ממנה בקו ישר ויש מכוניות שעולות כמוה שיהיו מהירות יותר בכביש המפותל. הסיפור של סובארו BRZ הוא לא היכולות שלה, אלא העובדה שהיא מאפשרת לך למצות את היכולות שלך. הנהג והנהיגה ב-BRZ הם הסיפור ולא שום דבר אחר.
המיתלים קשוחים למדי, ובכביש מפותל כזה שלא סלול בקפידה הם מתחילים לעבוד ולהיות הגיוניים ככל שהעומס עולה. לא משנה כמה מהר תיסע או כמה ינוע הגוף על המתלים הסובארו נשארת נאמנה לקו שמכוון ההגה. וזה הגה מצוין, יש בו מעט פידבק ומשקל טוב במהירות בינונית ומעלה אבל בעיקר יש כאן דיוק ותחושת חיבור יוצאת דופן לגלגלים הקדמיים. אותם גלגלים קדמיים מראים מעט מאוד תת-היגוי והכניסה לפניה יכולה להיות חדה ומהירה מאוד. וזה מביא אותי לאיך שהיא מרגישה בכביש המפותל. סובארו BRZ היא מכונית מאוד ניטראלית, עם קמצוץ של תת היגוי במגבלות כאמור וחלק אחורי חי למדי. זה לא אומר שהיא יוצאת להחלקות כוח בכל פניה – אף אחד לא נוהג ככה בכביש הציבורי – זה אומר שיש תחושה כל הזמן שהגלגלים האחוריים מהדקים את קו הפניה, עוזרים לך לקחת את הסיבוב ומזכירים לך שיש כאן הנעה אחורית. רוצה להוציא אותה, בשלב הזה שבוא היא נעה מעט באחוריה, תן עוד גז ועוד קצת הגה, והזנב יתחיל לנוע בצורה קלה לשליטה וסופר הדרגתית. המנוע מנגן כינור שני כאן, עם תגובות נהדרות שיכולות להיות רק למנוע אטמוספרי טוב ונכונות לטוס במעלה הסל”ד גם אם הצליל שלו לא מלהיב במיוחד.
בניגוד להרבה מכוניות שמתהדרות ביכולת ספורטיבית ומתחילות להתפזר ברגע שאתה מתחיל לדחוף אותן לכיוון המגבלות – סובארו BRZ הזו זורחת ככל שאתה לוחץ אותה יותר. דחוף אותה אל הקצה, בלום מאוחר , השלך אותה לתוך הפניה, הכול בסדר. אין מחאות, אין חריקות צמיגים שלא כיוונת אליהן, אין תת היגוי מכוער, ואין שום דבר שיעצור אותך. ככל שדוחפים את המכונית הזו יותר, לקצה שעון הסל”ד, לקצה גבול האחיזה, היא הולכת ופורחת יותר ויותר. אני מכיר את המכונית הזו די טוב, ועדיין לא גיליתי מקום בו היא אומרת די, מספיק, אני לא רוצה לשחק יותר. וגיליתי מקומות כאלו במכוניות ספורטיביות שעולות הרבה יותר ממנה.
בסופו של יום
במגרש סגור היכן שאנחנו עורכים את בדיקות הסלאלום, תאוצה, בלימה ומעגל החלקה ביצעתי ניסוי קטן. התקרבתי לפניה עם כ-100 קמ”ש על השעון בהילוך שלישי. הורדה לשני, שיחרור הדרגתי של הקלאץ’ והפניה של ההגה – בלימת המנוע ספק מאטה ספק בולמת את הגלגלים האחוריים (שיפט-לוק) והזנב יוצא, ויש לך את כל הזמן והכלים לחבר בחזרה את הגז להחלקת כוח ארוכה ונשלטת. אם תרצה, זו סובארו BRZ ברגע אחד. אין עוד מכונית חדשה שנמכרת בארץ שיודעת לעשות דברים כאלו וממשיכה לעשות אותם יום שלם, בלי להתלונן, בלי להדליק נורות אזהרה בלוח השעונים, בלי להגביל את הנהג שלה.
בלי מכלולים יוצאי דופן, בלי נתונים של מכונית על, יש כאן חבילה טיבעית, ברורה, שמהווה פלטפורמה מהנה מאין כמוה לכל מי שאוהב את מלאכת הנהיגה. מהנה פי כמה מרבות, נחשבות ויקרות ממנה.
נתונים: 1,998 סמ”ק, 200 כ”ס ב-7,000 סל”ד, 20.9 קג”מ ב-6,600 סל”ד, 1,220 ק”ג, 9.2 ק”מ לליטר (במבחן), מחיר: 226,000 שקלים
הי, תענוג לקרוא, כרגיל!
אני לפני קניה של רכב, זה פלוס מינוס התקציב. האופציות זה BRZ, MX5 ועכשיו 125
מחפש לחזור לנעה אחורית (בעבר היתה לי מיאטה NC). בקרוב יש לי נסיעת מבחן על ה BRZ
יש המון שבחים בכל כתבה על הרכב ובכל זאת משהו חסר לי….
בסוף, 95% מהזמן, אני בפקקים והתחושה בפנים קצת מבאסת (למרות שרשימת האיבזור לא רעה),
לא התחברתי לעיצוב עד הסוף, הג’אנטים לדעתי מזעזעים והמנוע קצת חלש
איך היא ביחס לND ?
האם האוטו לפני מתיחת פנים?
והכי מטריד, אין סוף הזהרות “ממביני עניין / נשמות טובות” על שמירת ערך בעייתית..
אם יש לך אינפורמציה, אני אשמח להתיחסות
תודה,
גיל
היי גיל, שמח שנהנית לקרוא. תודה!
לשאלות… הכי חשוב זה להיות כנה עם עצמך ומחובר לצרכים. ביום הbrz קצת מרגישה ‘פשוטה’ מבפנים. תכליתית. מצד שני כשאתה נוהג היא אחד הדברים המהנים בכל מחיר.
אני לא מדווה אותה למיאטה כי לטעמי אלו שתי מכוניות שונות. למרות הדימיון. המיאטה היא רודסטר קטנה וכיפית. מי שרוצה גג פתוח חייב ללכת עליה. מי שלא יכול לחיות עם החסרונות שמתווים לרודסטר לא ישקול אותה.
על הבימר עדיין לא נהגתי אבל אני מכיר את הפלטפורמה היטב ודי בטוח שהיא תציע הרבה יותר איכות והגיון מהיפניות אבל גם פחות חיבור ויותר משקל.
אני לא יודע מה אומרים המומחים על איבוד הערך בברז – לי היתה אחת משומשת במשך שנה. קניתי אותה במחירון, הוא ירד בעשרת אלפים שקלים בערך ו כרתי אותה בחמדת אלפים מעל המחירון.
לשאלתך המיתלים תגובות השלדה דל הברז עדיפים על אלו של המיאטה. מצד שני למיאטה יש מנוע בשרני יותר בסלד נמוך וגיר שעולה בתחושותיו אפילו על זה המצוין שבסובארו. מקווה שהתשובה מפורטת מספיק.
אחלה כתבה ! אני באותה התלבטות ,יצאה עכשיו BRZ חדשה עם שיפורים כאלו ואחרים ברמת הגיר והמנוע ,שבאים לפתור את הבעיה בכח בסלד הנמוך.. אם משווים נטו את הרכבים BRZ 2017 \MAZDA
מי עדיפה מבחינת ניהוג ?
תודה רבה שי
הכתיבה שלך היא חידוש בעולם הרכב. כאילו אתה כותב את מה שאתה מרגיש וזה גורם לי לחשוב שאני זה שנוהג
בלי משחקי מילים ובלי בולשיט של כתבים
עושה לי חשק ל”ברז” אחת
לדעתי הBRZ עדיפה על המזדה. ולא בגלל ניהוג טוב יותר או פחות. שתיהן מטריפות
אבל הBRZ א. פחות מתנדנדת (מרכז כובד נמוך) ב. יותר מרווחת (יחסית כן?)
למי שבא מעולם הדו”ג לא תהיה בעיה עם המיאטה. אבל לי למשל (למרות שגם אני הייתי רוכב ואפילו מכור) לא מספיק תא כפפות. אני הייתי רוצה מקום לקניות או לילד מאחור.
חוץ מזה שהמזדה מרגישה צעצוע. כמו קרטינג מגודל מעט
בקיצור אני הייתי ממליץ לך (שי) ללכת על ה”ברז” הידנית כמובן (מה גם שהיא זולה מהמיאטה)