בעד: מרשימה
נגד: יקרה
סיכום: איפה ה-STI?
נתונים: 1,600 סמ”ק, 170 כ”ס מ-4,800 סל”ד, 25.5 קג”מ מ-1,800 סל”ד, 1,531 ק”ג, צריכת דלק (מבחן): 9.3 ק”מ לליטר, 180,000 שקלים
מה זה?
סובארו לבורג זה שילוב של כמה דברים, סוג של סטיישן רבת יכולת, כזו שיכולה לשנע משפחות וציוד רב בנוחות ומהירות. מלפנים זה נראה כמו STI עדכנית, מאחור זה מזכיר קצת אאוטבק כשהפלטפורמה הזו מבוססת על אלו של האימפרזה וה-B4 וגם בסיס הגלגלים עומד על 265 ס”מ – בין שני הדגמים האמורים.
גם השם הוא סוג של שילוב בין כמה שמות – לגאסי, רבולושיין וטורינג. אז בשביל המורשת יש כאן באמת את מרכב הסטיישן שכל-כך מאופיין עם סובארו וגם הנעה כפולה, לחלק של הרבולושיין והטורינג נצטרך להגיע עוד מעט תוך כדי נהיגה. בינתיים אפשר להגיד שיש כאן איזו מהפיכה קטנה עבור סובארו, כי מדובר ביחידת הנעה חדשה לגמרי, מוגדשת טורבו בנפח 1.6 ליטרים שמפיקה הספק נאה ומשדוכת לתיבה רציפה.
בתא הנוסעים היא ממשיכה להרגיש כמו סובארו אבל יותר. המון איבזור, מלא מסכי מידע, הגה שמנמן ומלא כפתורים – לי זה הזכיר קצת את ה-STI והגיע הזמן להניע את המכונית הזו ולראות מה הסיפור שלה. איך היא זזה. כי זו סובארו עם טורבו, וזה מכניס הרבה רעיונות לראש.
איך זה מרגיש?
לפני הכול וקודם כל זה מרגיש שונה. תא הנוסעים מרגיש איכותי ומוקפד המרווח טוב ובעיקר – נוח כאן. המיתלים סופגים ביעילות כל מפגע עירוני מוכר ומבודדים את הישבן ואת האוזניים של הנוסעים מכל אלו. תענוג. חבר את התכונה הזו לביצועים הטובים שמפגין המנוע הזה ותקבל מכונית שבולעת ק”מ בלי להתרגש. אנקדוטה – מי שמצפה לגרגור בוקסר-טורבו שזכור לנו מדגמי הביצועים של סובארו, לא יקבל אותו כאן. זו יחידת הנעה חלקה, נעימה, שקטה.
לצד הביצועים (המצוינים) רושם לרעתו המנוע הזה תגובת דוושה די עצלה, לוקח זמן מהרגע שבקשת עד הרגע שתקבל, תחושה מאוד אלסטית. באופן מפתיע דוושה תיבת ה-CVT מחפה על התכונה הזו. סובארו חילקו אותה ליחסי העברה קבועים מראש, כך זה מרגיש. כשהתיבה עובדת בעצמה אז האלסטיות עדיין מורגשת – כשאתה מחליט לדרבן אותה בעצמך (וגם מעביר את המנוע למצב הנהיגה הנמרץ יותר מהכפתור שעל ההגה) התגובות מתחדדות והופכות מהנות יותר.
נהיגה נמרצת בלבורג מגלה שלוש נקודות – ההגה מצוין במונחים של סובארו. הוא אמנם קל אבל מדויק ומייצר טרן-אין בתחילת המהלך שלו שאני לא מכיר ממכוניות אחרות של סובארו. הנקודה השניה קשורה בבלמים, חזקים לינארים ולא דועכים השלישית – היכולת לפנות במהירות אדירה בזכות המשיכה המצוינת של מערכת ההנעה הכפולה (ומערכות נוספות שפועלות כאן ברקע). זו מכונית מהירה מאוד, אבל המיתלים ממש רכים על כביש לא מושלם ובעומס גבוה. זה יפגע במהירות בסופו של דבר כי יש תחושת ציפה מהחרטום בפניות מהירות מאוד. הלבורג מעדיפה נוחות על התגרזנות – וזה מתאים לייעוד שלה.
כמה זה עולה?
יותר מדי. 180,000 שקלים לסטיישן טורבו זה לא מעט כסף. יש מכוניות סטיישן בשוק עם קצת פחות הספק שזולות ממנה בעשרות אלפי שקלים. הן לא מאיצות כמוה, ואולי גם לא מיוחדות כמוה, אבל הפרש המחיר יגרום ללא מעט אנשים לא להבין ולא להנות מאיכותיה של המכונית הזו. ועוד לא אמרנו מילה אחת על ג’יפונים.
שורה תחתונה
הייתי מת לנסות את גרסת ה-STI של הלבורג’. עם כמעט 300 כ”ס וכיול יותר קשוח – זו עשויה להיות מכונה אידאלית לבעל משפחה הרפתקן שאוהב ללחקור את הגבולות. סובארו לבורג שלנו נופלת קצת בין הכסאות. אם נפרק שוב את שמה נראה שאת עניין המורשת היא מכסה בקלות עם המרכב השימושי וההנעה הכפולה היעילה. גם את נושא התיור היא מבצעת באופן מהיר, יעיל ונוח. רק הרבולושן, המהפיכה לא לגמרי ברורה כאן. מכונית טובה ומיוחדת הלבורג, אני רק לא יודע מי ישלם את המחיר הגבוה שנדרש עבור יכולותיה.