אחרי עונה מוצלחת מאוד בנאסקאר האירופאי בשנת 2015, חזר בסופ”ש האחרון אלון דאי להתחרות והציפיות, נוכח היכולת הגבוהה מהעונה הקודמת, גבוהות. הוא סיים את המירוץ הראשון (מתוך שניים) במקום השישי ובמרוץ השני הוא קטף את המקום הראשון מביא לו ולקבוצתו נצחון מתוק לפתיחת העונה.
תפסנו את אלון לשיחה קצרה רגעים אחרי המירוץ בשביל לשמוע איך היה: “זה היה סופ”ש מהקשים שחוויתי בכל קריירת המירוצים שלי. זה התחיל רע כבר מהאימונים לפני המירוץ – הבלמים במכונית הפסיקו לעבוד באופן רנדומלי, נעלמים לרגע לחלוטין ואז חוזרים. בילינו את כל האימון בניסיון לאתר את התקלה במקום לשפר את המכונית ולעבוד על סט-אפ מתאים למסלול בוולנסיה. לא היתה לנו כל-כך ברירה, כי לפני סט-אפ צריך בלמים וכבר באימונים נתקלתי במצבים בהם אני מגיע לפניה ופתאום אין דוושת בלם. אז במקום לפתח את האוטו התרכזנו בפתרון של בעיות”.
הבעיות לא נפתרו באימונים: “למירוץ הראשון זינקתי רביעי ואיבדתי פעמיים את הבלמים מה שגרם לירידה מהמסלול, איבדתי בתהליך שני מיקומים כך שסיימתי שישי. אבל למזלי הצלחתי לקבוע את זמן ההקפה המהיר ביותר במירוץ, מה שהעניק לי זינוק מהפול-פוזישן למירוץ השני”.
מכונית בלי סט-אפ מתאים ועם בלמים שעובדים לסירוגין לא עצרו את אלון: “זינקתי ראשון למירוץ השני וידעתי שזה הולך להיות קשה בהתחשב במצב של המכונית. המתחרים מאחור לא הרפו. שלושה מהם נגחו, דחפו וניסו לעקוף אותי בכל דרך במשך 16 הקפות ו-40 דקות של מירוץ. הם לא עזבו אותי לשניה, עם סכין בין השיניים, אבל עשיתי כל מה שיכולתי בשביל לשמור על ההובלה”.
אלון סיים ראשון את המירוץ השני הדרמטי, מתחיל את העונה ברגל ימין למרות התנאים הבלתי אפשריים: “סיימתי מותש, אבל הניצחון הזה מתוק, אני מרגיש שעבדתי קשה בשבילו וזו תחושה שאי אפשר לתאר אותה”.
אנחנו מורידים את הכובע בפני אלון ונמשיך לשים עליו עין במירוצים הבאים – ממליצים לכם לעשות זאת גם.