שנייה לפני שאנחנו מדברים על מקלארן ספידטייל – צריך לזכור. גם מרצדס וגם אסטון-מרטין מדברים על מכוניות העל האדירות שהם עומדים להציג כבר לא מעט זמן. בזמן שהם מדברים, מקלארן מפתיעה, וחושפת את הדבר הכי חם עם ארבעה גלגלים היום.
מקלארן ספידטייל היא המכונית השלישית בסדרת ה-“אולטימט” שלה. היא מצטרפת ל-P1 ולסנה אבל שונה מאוד מהן. אם הסנה, שהוצגה אחרונה, עשתה הכול בכדי לייצר הצמדה וביצועי מסלולי עילאיים, באה הספידטייל ומקדשת מקדם גרר נמוך וביצועים אדירים בקו ישר.
כל הסיפור של המכונה הזו, מתרכז בהתעסקות על גבול הקטנונית בהפחתת הגרר. זה מתבטא בחלקים שלא ממש בולטים כמו העלמת המגב הדגמי מאחורי עבודת הגוף או כונס אוויר אחורי למנוע שלא בולט מצללית המרכב. אבל יש כאן לפחות שלושה פרטי טריוויה מעניינים ומשמעותיים יותר.
הראשון בלי ספק הוא הכיסוי האוירודינמי הקבוע על הגלגלים הקדמיים. הוא עשוי, כמו כל המכונה הזו פחות או יותר, מקרבון-פייבר ומפחית בצורה משמעותית את מערבולות האוויר שיוצר סיבוב הגלגל. עוד פרט מעניין הוא הזנב. הוא מסיים למעשה את עיצוב “הדמעה” של המכונית, הצורה האוירודינמית ביותר בטבע. בסופו יש שני כנפונים – אבל אתה לא יכול לראות אותם. אין כאן ציר או חיבור כלשהו, עבודת הקרבון פשוט מתכופפת באופן אקטיבי לפי הצרכים באותו רגע. כל זה בשביל להפחית למינימום את חיתוכים בגוף ולייצר זרימת אוויר אחידה וחלקה.
אותו זנב אחראי ברובו גם למימדים של מקלארן ספידטייל. עם תוספת של יותר מחצי מטר לאורך הכללי לעומת ה-P1, הזנב הזה נמשך ונמשך במטרה, שוב, להפחית למינימום את מערבולות האוויר באחורי המכונית הזו. כמובן שיש כאן עוד המון דוגמאות לטיפול באוויר, צמצום פתחי אוויר למינימום הכרחי ועוד אלמנטים שתפקידים אחד – התנגדות נמוכה לאוויר. עם כל ההתעסקות הזו בתחום האמור, מפתיע שמקלארן בינתיים לא משחררת נתון רשמי בנוגע למקדם הגרר של הספידטייל.
גם לגבי יחידת ההנעה הם לא מפרטים יותר מדי. הם כן מציינים שמדובר ביחידה היברידית ואפשר לשער שהיא נשענת על המערך קיים של ה-P1. הם כן מספרים על ההספק הגבוה (1,036 כ”ס) על המשקל הנמוך יחסית (1,430 ק”ג) ועל המהירות. במצב “ולוסיטי” מפיקה המקלארן הזו את כל העוצמה מיחידת ההנעה, מנמיכה את המרכב ב-35 מ”מ ולא עוצרת עד ל-403 קמ”ש. הנתון המעניין כאן הוא נתון התאוצה מעמידה ל-300 קמ”ש. מקלארן ספידטייל עושה את זה תוך 12.8 ש’. זה מהיר יותר מ-P1 וגם מבוגאטי שירון לצורך העניין.
אבל הסיפור הכי גדול כאן, הוא מיקום הנהג בתא הנוסעים. עברו הרבה מאוד שנים מאז ה-F1 האייקונית וסידור המושבים הייחודי שלה. כעת מקלארן חוזרת לאותו מתכון ומציבה את הנהג במרכז, עם מקום לשני נוסעים בצידו. ואם כבר נכנסנו לתא הנוסעים, הוא באמת נראה כמו משהו אחר לגמרי, עם מסכים גדולים שחולשים על שדה הראייה של הנהג ומקבץ מתגים מעל ראשו. שם אפשר לבחור במצב תיבת ההילוכים, לבחור במצב המהירות הייעודי וגם לפתוח דלתות וחלונות. אם שאלת איפה המראות, אז נצטרך לספר לך שאין מראות. יש שתי מצלמות המשדרות את הנעשה מאחור על שני מסכים הממוקמים בצידי תא הנוסעים.
מקלארן עומדת לייצר 106 מכוניות כאלו, וכולן כבר הוזמנו – לא באמת מפתיע. המחיר מתחיל ב-1.75 מיליון יורו, אבל זו רק ההתחלה. מקלארן יציעו לכל רוכש להתאים באופן אישי את מקלארן ספידטייל לטעמו והם צופים שלא יהיו שתי מכוניות זהות. כי זו באמת לא מכונית מיוחדת מספיק כמו שהיא. ציפוי הקרבון בתא הנוסעים מכורסם מעשרות שכבות בעובי מילימטרי של החומר האקזוטי מה שנותן מראה ייחודי דמוי עץ. הכיתוב מקלארן בסמל הקדמי זהב לבן כולו ומורכב בעבודת תכשיטנות ידנית. באמת, מכונית חסרת ייחוד…
