אז לא, ברור שאף אחד לא עושה את זה בשביל גמל. רגע, בואו נתחיל מההתחלה. ראלי אלגאו-אוריינט, ותיקחו את המילה ראלי יותר לכיוון מסע ופחות לכיוון מירוץ, נערך מאז 2010 ולוקח אנשים שנוהגים בגרוטאות למסע באורך כ-6,000 ק”מ, כזה שהם לא יישכחו.
למה גרוטאות? בגלל חוקי הראלי ששמים דגש על עלויות מינימליות. כל המכוניות שמשתתפות בו חייבות להיות בנות 20 לפחות ואם הן חדשות יותר, מחירן חייב להיות מתחת ל-1,111 יורו. חוץ מזה אין הגבלה באיזה רכב לבחור.
חוקי הראלי גם מכתיבים איסור על שימוש בכבישים מהירים או על שימוש במערכות ניווט, לכן כל המשתתפים יצטרכו לנווט בכבישים משניים ובשטח בעזרת מפות בלבד. עוד הגבלה היא עלות הלינה, שמוגבלת ל-11.11 יורו לאדם ללילה בממוצע לפי חוקי הראלי הזה. אפשר להבין שבתי מלון נמצאים מחוץ לתחום.
רגע, מה הקטע עם הגמל. הזוכים בראלי הזה מקבלים גמל. אמיתי. היות ומדינות אירופה לא ממש שמחות לקבל גמלים ירדנים לתוך שטחן, הפרס בדרך כלל ניתן כמתנה על ידי הצוות הזוכה לאיזה מקומי שעבר בסביבה.
גמל-הפרס הוא לא היחיד שנשאר ביעד לאחר סיום המסע הזה. כל המכוניות המשתתפות נתרמות לאירגוני רווחה אחרי שסיימו את המסע המפרך. והיות ונמצאים במסע הזה כ-40 צוותים כרגע, שחלקם מכילים יותר מרכב אחד, זו נשמעת כמו תרומה נאה למדי.
נכון לרגעים אלו, הצוותים נמצאים בטורקיה והם צפויים לחצות את ארץ הקודש במהלך השבוע הבא. אחד מהצוותים האלו עונה לשם 5ever”” – וכפי הנרמז מהשם הם משתמשים בשלוש ב.מ.וו 520 סטיישן מדור E34. מבט בתמונות מגלה שהמכוניות של החבורה הזו במצב מצוין (הקבוצה מקבלת עזרה מב.מ.וו). קצת מעציב לחשוב שאצל האירופאים מכוניות טובות ושמורות כאלו, נחשבות גרוטאות. כאלו שעולות 1,111 יורו, או פחות.