יגואר i-פייס הזכירה לי שכולם רוצים חשמל. מכונית חשמלית זאת אומרת. צריך לזכור, שמכוניות חשמליות קיימות לא פחות זמן משאר הרכבים שצורכים דלק מאובנים כזה או אחר. כבר ב-1884 נבנה הרכב החשמלי הראשון ועד לסוף המאה ה-19 רוב הרכבים שנסעו על כבישי העולם היו חשמליים! הם היו קלים יותר לבניה, פשוטים לנהיגה והציגו ביצועים עדיפים על מנועי הבעירה הפנימית בזמנם.
רק עם התקדמות הטכנולוגיה של מנועי הבעירה הפנימית יחד עם מחסום ביכולת הפיתוח לסוללות אז,נעלמו המכוניות החשמליות. עכשיו הקאמבק. היום, הטכנולוגיה בשלה, מתקדמת ומאפשרת ליצרנים לחזור לעידן החשמל. גם אצלנו מסתובבים להם כמה דגמי מכוניות מונעות חשמל בלבד, אבל אף אחת מהן לא הציעה טווח מתקבל על הדעת – עד שהגיעה יגואר i-פייס.
יגואר i-פייס הוא הרכב הראשון שמתיימר להציע טווח נסיעה אמיתי שלא נופל מרכב בנזין. במקור בדיקות הטווח דיווחו על 480 ק״מ אפשריים שעודכנו בהמשך ל-430 ק״מ מכובדים מאוד. לא מזמן סיפרנו לך על יגואר i-פייס ואיך היא מרגישה על מסלול מירוצים בארץ. עתה יכולנו לבדוק איך זה לחיות איתה ביומיום, בסביבה שתואמת הרבה יותר את אופי השימוש שלה ובעליה, וכמו-כן האם יש סיבה מוצדקת ל״חרדת טווח״ שכולם חוששים ממנה.
זמן חשמל
עד לפה הכל טוב ויפה על הנייר, בפועל דברים לא בדיוק הסתדרו כמו שקיוויתי. את היגואר אספתי מהסוכנות בהרצליה פיתוח, אחרי הסברים מפורטים על שלל המערכות שיש ברכב, יכולתי לצאת מהחניון התת-קרקעי ולהשתלב עם שאר המכוניות שעומדות בפקקים הקבועים של הבוקר. לפי כמות המבטים ועניין שראיתי מכל הנהגים שסרקו את יגואר i-פייס נראה שהיא מעוצבת מספיק שונה בשביל ליצור עניין ולהבין שזה לא עוד רכב רגיל.
יש 2 תחושות שישר עולות לי כבר במאות מטרים הראשונים של נהיגה ביגואר החשמלית. הראשון זה השקט, מהסביבה, המנוע, המכל. מדהים כמה אנחנו רגילים לשמוע רעש לבן כלשהו שמלווה אותנו תמיד ברקע. כמו לקום באמצע הלילה ולשים לב כמה רעש המנוע של המקרר מייצר פתאום כי הכל כל-כך שקט מסביב. השני זה הרכות מהמתלים ואני לא מתכוון בקטע רע. הרצליה פיתוח היא כמו מדינת עולם שלישית בכל הקשור לאיכות סלילת הכבישים בה, יגואר i-פייס מצליח להעלים אותם כמו שמזמן לא הרגשתי. כאילו מישהו עובר לפנינו ודוחף מרשמלו לכל השברים והחורים שבכביש.
גם המושבים האחוריים מציעים נוחות מרשימה ומרווח מפתיע לטובה כשמבוגרים יכולים לשבת ללא שום בעיה גם מאחורי נהג גבוה. חבל שאי אפשר לומר את אותו דבר על המושבים הקדמיים שעד סוף המבחן עצמו עדיין מצאתי את עצמי מחפש דרך לכוון את המושב. לפחות תנוחת הנהיגה עצמה טובה, אם אפשרות לשבת נמוך וקרבי או גבוה ושולט.
על לוח השעונים בגדול מופיע טווח הנסיעה הנותר שעמד קצת מעל ל-300 ק״מ כשיצאתי מחניון היבואן. למה לא יותר? כי ככה קיבלנו את הרכב, עם בטריה טעונה ב-72%. בפועל אולי הייתי צריך לסרב לאיסוף שלה, בטח כשביקשנו את הרכב טעון במלואו, ובטח כשהמבחן הסטנדרטי שלנו באוברדרייב דורש נהיגה של 400 ק״מ. אבל העידן החדש דורש שינוי בהרגלים. על כביש 6, בקרת השיוט האקטיבית מכוונת ל-130 קמ״ש. ככה אפשר לראות איך היא מתמודדת עם רכבים איטיים ומהירים ממנה, ולמעט בלימות אגרסיביות מידי פה ושם היא עושה עבודה טובה. יחד עם תיקון אקטיבי לסטייה מהנתיב, אם לא הצפצופים של להחזיר ידיים להגה, היא יכלה לצלוח את כל כביש 6 ללא התערבות אחת ממני. תוסיף מערכת שמע המעולה של מרדיאן השיוט עובר באופן נעים במיוחד.
אזור נוחות
הצילומים באיזור בית גוברין אפשרו לי לבדוק את היכולת הדינמית של יגואר i-פייס. אחרי הכל יגואר מגדירה אותה כבעלת ביצועים של רכב ספורט. עם 4.8 שניות בתאוצה הקלאסית ל-100 קמ״ש. היא בהחלט יכולה להפתיע לא מעט רכבים עם יומרות שכאלו. יותר מרשימה היא תאוצת הביניים, מהמקום מורגשת השתהות קלה ב״זכות״ משקל עצמי של קצת מעל 2.2 טון. אבל מ-30 קמ״ש וצפונה קצב צבירת המהירות מרשים. עם כמעט 70 קג״מ (69.8 אם לדייק) קח את אותה תחושה של הדבקות למושב בהמראת מטוס וחבר לו עוד רקטה. 400 כ״ס המוצהרים פתאום מרגישים כמו אומדן מועט, כאילו ליגואר יש סיבה לא לספר שבפועל יש לה 100 כ״ס נוספים. אבל זה יתרונם הגדול של המנועים החשמליים, היכולת לספק את מלוא העצמה בכל רגע שתחפץ.
במצב קומפורט או אקו (שבו היינו כמעט כל היום) המתלים לא יכולים לעמוד בקצב הנסיעה הדינמי, הם רכים מידי וחסרי ריסון. העברה למצב ספורט מנמיכה את קפיצי האוויר ומקשיחה אותם מספיק בשביל לעמוד בקצב. אבל זה בהחלט לא רכב ספורטיבי. ההגה אמנם מדויק אבל נטול משוב. הברקסים מתקשים לעצור את כל ה-2.2 טון + נוסעים על הצמיגים הירוקים איתם מגיע יגואר i-פייס. גם דוושת הבלם, שקיבלה תגבור חשמלי במקום ואקום (כמו כמעט כל הרכבים) לטובת הרגשה חלקה יותר בין בלימת המנועים החשמליים לרגע בו הבלמים עצמם נקראים אל הדגל, לא משרה ביטחון עם תחושת עוצמה לא מדויקת והרגשה משתנה מהדוושה בזמן הלחיצה עצמה.
חרדת טווח
עד לפה הספקנו לנסוע קצת יותר מ-100 ק״מ, כך שעל פניו עוד 200 ק״מ טווח אמור לספק לכל צורך אמיתי שיהיה לנו ובטח לחזרה להרצליה ללא בעיה. בפועל מחשב הרכב מספר לנו על טווח נותר של 80 ק״מ בלבד. אחרי שיוט בכביש 6, ונהיגה חצי דינמית, או הרבה מתחת למה שאנחנו באוברדרייב קוראים נהיגה דינמית – למרות זאת עדין אנחנו מוצאים את עצמנו בבעית טווח. בדיקה זריזה באינטרנט מגלה שיש עמדת טעינה בבאר שבע. קדימה.
יגואר טוענים שעמדת טעינה מהירה (100 קווט״ש) תמלא את הסוללה של היגואר מ-0 ל-80% תוך 40 דקות. מנגד שקע קיר (שמפיק בין 7-11 קווט״ש) יצריך המתנה של 10 שעות! לאותם 80%. שקע הטעינה שמצאנו היה מהסוג האיטי, כך מצאנו עצמנו מחכים כמעט 4 שעות!!! (והרבה כוסות קפה) בשביל לקבל טווח שיאפשר לנו בסך הכל להגיע מבאר-שבע חזרה למרכז. כך, עם מרחק של 123 ק״מ ליעד ו-126 ק״מ טעונים יצאנו לדרך. בהמלצת היבואן מהירות שבין 80-90 קמ״ש זאת המהירות שממנה נוכל לחלץ את המירב ללא איבוד ק״מ מיותרים. בקרת השיוט מכוונת ל-84 קמ״ש ותפילה קטנה נלחשת שנצליח להגיע חזרה.
הנסיעה האיטית אפשרה לבדוק לעומק את מערכת המולטימדיה שכוללת לא פחות מ-4 מסכים שונים שכולם ניתנים לשינוי, כיוון ובחירת העדפה אישית. יש תצוגה עילית צבעונית שעובדת מעולה, יש לוח שעונים דיגיטלי בגודל 12 אינץ׳, יש את מסך המולטימדיה במרכז הדשבורד ויש מסך דיגיטלי נוסף תחתיו שאחרי על תפעול המושבים (כולל קירורם וחימומם) והשליטה במיזוג. אותו מסך תחתון גם יכול לשלוט ברדיו אם חשקה נפשך בתפעול משהו אחר במסך הראשי. חבל שהתגובות למגע איטיות יחסית.
חשמל באוויר
בסופו של יום הצלחנו להגיע חזרה לאולם היבואן עם טווח נותר של 5 ק״מ בלבד. מה שברור הוא שתשתית הטעינה המהירה במדינה צריכה להשתדרג ומהר. כי זה ההבדל בין המתנה של חצי שעה בשביל להמשיך לנהוג עוד 300 ק״מ לבין המתנה של 4 שעות ל-100 ק״מ. זה בדיוק מה המגביל את יגואר i-פייס ויגביל את דומותיה.
בשורה התחתונה, בממוצע הצריכה שלנו, הראתה יגואר i-פייס טווח של כ-250 ק”מ. יש כאלו שעושים את זה ביום, יש כאלו שעושים את זה בשבוע וכאן כל אחד צריך לשאול את עצמו מה מתאים לו, ומה לא. טווח בצד, יגואר i-פייס עליה נהגנו היא מכונית מאובזרת, נוחה וחזקה – כמו שצריך. היא תענה על כל הצרכים והרצונות של לקוח פרימיום, בקלות. אם אותו לקוח מבצע נסיעות ארוכות ומהירות כדרך קבע, תשובה חשמלית לא נמצאה. עדיין.
נתונים: חשמל, מנוע על כל ציר, 400 כ”ס, 69.8 קג”מ מ-0 סל”ד, 2,208 ק”ג, 4.8 ש’, 200 קמ”ש, מחיר: 508,000 שקלים