לפני 30 וקצת שנים, נחשפתי בפעם הראשונה לקונספט שנקרא וולוו מהירה. טרם הגעתי למצוות ולא ידעתי מה זה קונספט, אבל לא הייתה מכונית על הכביש שלא זיהיתי. גם מהירות אהבתי. הלנצ’יה פריזמה של אבא הרגישה מצוין על 140 קמ”ש בכביש גהה. ואז היא עברה.
מה עברה, עפה, או כך זה נחרט בזיכרון של הילד שכותב את השורות האלו עכשיו. אבא שלי פלט שריקה סילונית ואני לא הספקתי להבין מה קרה כאן הרגע. “מה זה היה”? שאלתי אותו. הוא אמר, “וולוו”. והוסיף: “שמעתי שיש שני אחים בארץ שהופכים אותן למהירות מאוד, כנראה זו אחת מהן”, הוא אמר ואני הקשבתי.
לא יכולתי שלא לחשוב על הרגע ההוא, כשלחצתי על הדוושה של ה-T8 הזו עד הסוף. דחיפה מרשימה שעוד נדון בה. כשאני כותב את השורה הזו, אני לא יכול שלא לציין שלהבדיל מוולוו בשנות השמונים, ה-S60 החדש נראית פשוט מצוין.
חומרים
וולוו S60 T8 זו מכונית שכיף להסתכל עליה. היא כוחנית במידה ואלגנטית בכל מצב. לא משדרת שום דבר מתלהם, אבל כן נראית דרוכה. כיף גם לשבת בתוכה, ואני אנסה להסביר למה, מבלי לעבור על כל רשימת האבזור האדירה, שיש בגרסה הנבחנת (אינסקריפשן).
היא פשוט מצטיינת בכל מקום בו אדם פוגש מכונה. בין אם זה במגע, או ראייה, כל דבר יושב במקום, עשוי בצורה איכותית, מרגיש יוקרתי במידה ומותקן בקפידה. אני חושב שוולוו פגעה בול עם תא הנוסעים הזה. הוא משובח בכל פרמטר, אבל עושה את זה בייחודית שלו, שפה משלו. יוקרה סקנדינבית? יש דבר כזה.
אבל אותנו מעניין מה מסתתר מתחת לא פחות ממה שיש מעל. ויש כאן לא מעט. מי שרוצה להתחרות בסגמנט הסדאן היוקרתיות, לא יכולה להסתפק במראה. את הבסיס ל-S60 החדשה אתה מכיר היטב. זו אותו הפלטפורמה המודולרית שמשרתת את ה-XC90 וה-S90, וזו בשורה מצוינת. בגרסה הנבחנת, מצויה גם יחידת הנעה היברידית מהדגמים המוזכרים. למי ששכח, היחידה מבוססת על מנוע עם הגדשה מדורגת (עם מגדש על ומגדש טורבו), אליהם מצטרף גם מנוע חשמלי. כל היופי הזה נותן 390 כ”ס ו-65 קג”מ. כל התחכום הזה מתבטא גם בנתון המשקל, 2,055 ק”ג.
עכשיו תסתכל על המחירון הקרוב לידך, וספר לי איזו מכונית בישראל יכול להתגאות בנתון תאוצה של 4.6 שנ’ ל-100 קמ”ש בסביבת המחיר הזו. ומעליה. נכון. הכף ממשיכה לנטות לטובתה כשמביאים בחשבון שהגרסה הזו, כוללת רשימת אבזור אין סופית כאמור. מגוש קריסטל שמעטר את ידית בורר ההילוכים ועד מערכת ממיסת קורטקסים של הרמן קרדון. מכל זווית שתבדוק את זה, ה-T8 הזו עמוסה להתפקע, דוחפת עוד ועוד תמורה לתוך תג המחיר הצנוע (יחסית) שלה.
סיבובים
על הקשר עם הכביש שומרת ה-S60 בצורה לא קונבנציונאלית. הפלטפורמה הזו משתמשת במתלי עצמות עצה כפולות מלפנים. מאחור הסידור לא סטנדרטי – כשהסרן האחורי משתמש קפיץ עלה רוחבי מחומרים מרוכבים. בארבע הפינות, אפשר למצוא בגרסה הזו גומי בשרני למדי. אם כל אלו לא מספיקים, מייצרים מנוע הבנזין והחשמל הנעה כפולה. באמצע המרכב, נחים המצברים. מיקום שמבטיח מרכז כובד נמוך וחלוקת משקל נכונה. מעניין…
לסידור הזה אין בעיה להעביר את כל הכוח שיש כאן לאספלט. אני מדלג ברשותך על השקט המופתי במצב החשמלי הטהור, או על צריכת הדלק המשולבת המרשימה במצב ההיברידי. כשיש לך יחידת הנעה כל-כך מגוונת וחזקה, אתה רק רוצה לשלוח את כל חתיכה מהכוח אל הכביש.
כשאתה עושה את זה, לאחר השהייה קצרה, אתה מגלה שדפי הנתונים לא שיקרו. התאוצה חזקה, מדביקה, כזו שהייתה שמורה עד לא מזמן לרכבי קצה רציניים. למרות זאת, הפעולה נעימה, שקטה לא מתאמצת. ישנה נהמה מתגברת ממנוע הבנזין במצב הזה, אבל אין דרמה. אין גם שום איבוד אחיזה על אספלט במצב סביר ומעלה. גם התיבה מעבירה את ההילוכים מהר אבל חלק. הנוף פשוט נמרח מהר משני הצדדים. זה הכול.
אין לה שום בעיה לחזור על הרפרטואר הזו גם במהירות גבוהה יותר, או בתאוצות ביניים. אותה השהייה קלה ואותה דחיפה החלטית שמגיעה מיד אח”כ. מצד שני, אין בעיה לשייט במהירות חוקית על טהרת החשמל כאמור, או על 1,600 סל”ד שקטים. שקט גם מגיע משאר פינות המרכב. התחושה הדוקה ואיכותית, מעט מאוד רעשים מצליחים לחדור אל תא-הנוסעים.
אם יש תלונה כאן, היא תגיע דווקא אל נוחות הנסיעה. הוולוו היא מכונית נוחה למדי, אבל שברים מורכבים במהירות נמוכה ובינונית לא נעלמים מתחת גלגליה כלא היו. וגם אל בקרת היציבות שלא מתנתקת ומפריעה לך לחקור בצורה, אהמ… עמוקה יותר, את פעולת יחידת ההנעה הזו.
מהירה ונטולת דרמה? זו בדיוק התחושה גם בכביש המפותל. זו לא גרסת פולסטאר, אפילו לא R דיזיין, אבל עדיין עם מספרים כאלו, הוולוו יכולה להיכנס מהר מאוד לכל מני פינות. ואני שמח לבשר לך שהיא יודע גם לצאת מהן. ההגה סה”כ מדויק גם אם קל למדי. רמת האחיזה גבוהה כמו שבטח כבר הבנת. ובכל זאת כשאתה דוחף אותה חזק יותר, מהר יותר, משהו בשלוות הנפש שלה נפרם. המשקל כאן מורגש, הכוח מגיע עם השהייה שפתאום בולטת במצבים האלו, הבלמים לא לינארים ונותנים תחושה עצית מאמצע המהלך. זה לא ממש מלהיב ומרגיש מאולץ.
אתה יכול לזרוק לעברה הרבה מאוד, והיא תגיב. מקסימום קצת תת-היגוי במגבלות, אולי פסיעת כוח מיישרת תחת כוח מאחור. שום דרמה והמון יכולת, אבל גם לא החומר ממנו עשויים חלומות. הפוטנציאל של הסידור הזה אדיר. אולי עם כיול אחר, יחידת הנעה עם תגובות מהירות יותר ובלמים עם יותר תחושה ועומק, זה יכול היה להראות אחרת. כשאני חושב על זה, זה בדיוק מה שתעשה גרסת פולסטאר לפלטפורמה הזו. אני מקווה.
ספורט-סדאן
וולוו S60 החדשה היא מכונית מרשימה. מאוד. אם נעזוב בצד את המחיר, נישאר עם המכונה עצמה. וזו מכונה משובחת. היא נראית טוב מכל זווית וכיוון, היא עמוסה באבזור, יש בה איכות מופגנת ומחשבה. יש לה את כל המאפיינים הבטיחותיים שאתה מצפה למצוא בוולוו וביצועים שעדיין מפתיע למצוא.
אם מחברים את עניין המחיר, מגלים תמורה שאי-אפשר להתחרות בה. גם אלו שאוהבים למהר, לא יימצאו מספרים כאלו בסכום כזה. סופר-סדאן לכל דבר ועניין. ואני? נהניתי מכל ק”מ מאחורי ההגה של הוולוו הזו. אבל, באותה נשימה, הייתי שמח שתמשיך להיות כזו מרשימה וגם תרשה לעצמה, להיות יותר מלהיבה.
נתונים: 1,998 סמ״ק מגדש-על, מגדש טורבו, מנוע חשמלי, 390 כ”ס (משולב), 65.2 קג”מ (משולב), 4.6 ש’, 250 קמ”ש 2,055 ק״ג, 10.5 ק״מ/ ל׳ (במבחן) 298,900 שקלים