השקה עולמית של צמיג? פירלי דיאבלו רוסו 4 קורסה במקרה הזה. כן. מה שמקובל מאוד אצל הקולגות שלנו מאירופה, קצת מקובל במחוזותינו. למען האמת, ב-18 שנות בחינה וכתיבה לא זכור לי אירוע השקת צמיג אליו הוזמנו עיתונאים ישראלים. פירלי בצעד יוצא דופן הזמינו אותנו לטעום מהיכולת של הגומי החדש הזה על מסלול מוג’לו ועל הגבעות שסובבות אותו. לא פחות. על הדרך הם ציינו עוד סיבה למסיבה – 150 שנות פעילות. יפה.
ההתרשמות אם כן, בנויה משני חלקים. בחלק הראשון הוא חלק הכביש. זה כלל את הכבישים המסולסלים באיזור המסלול כשלכבוד החלק הזה פרסו פירלי כמות מכובדת מאוד של אופנועים עם הצמיג האמור. במגרש החנייה עמדו נציגים של כל יצרן מוכר – בעיקר היפר נייקדים. היה מעניין מאוד לראות אילו כלים הם הראשונים להיחטף לצורך הרכיבה הקרובה. דוקאטי סטריטפייטר ואפריליה טואנו התגלו כמבוקשים ביותר…
החלק השני, הורכב מהתנסות על המסלול. זה אומנם לא סליקס ייעודי, אבל הוא מיועד לרוכבים שימי מסלול הם חלק מתמהיל הרכיבה שלהם. ומיותר לציין שמוג’לו, הוא חתיכת מסלול מורכב ומעניין. לטובת ההתרשמות עליו, שוב אותו מגוון של כלים ויצרנים, רק שהפעם מדובר בסופרבייקים של כל היצרנים. כאן, ראשון להיחטף היה הפאניגלה העדכני. אני בחרתי ב-S1000R להתרשמות הכביש ובפאניגלה להתרשמות המסלול.
אוקיי, בואו נדבר על הצמיג עצמו. פירלי דיאבלו רוסו 4 קורסה (מחליף את הרוסו קורסה 2 ולא, אין 3) אמור להשתחל בין צמיגי מסלול ייעודיים, לצמיגים ספורטיביים פשוטים יותר. זאת אומרת מצד אחד להציג ביצועים טובים בכביש ולשלב אותם עם יכולת שתתפקד טוב גם ברכיבת מסלול נמרצת. הדרישות מצמיד קשה קשות, היות ובניגוד לצמיגי מסלול ייעודיים, הוא אמור להראות עמידות גבוהה יותר, פחות רגישות למחזורי חימום, לא קל.
במבט ראשון הצמיג נראה מוכר מאוד. ואכן המראה שלו מזכיר מאוד את זה של הסופר-קורסה SP עם שינויים קלים מאוד. אבל מתחת יש הרבה חדש בכל מה שקשור לתרכובת, מבנה ועוד. אפשר למצוא כאן תרכובות גומי שונות בכדי לאפשר את הדרישות הנוגדות מהצמיג הזה. לפי פירלי, הכתפיים של ה-4 קורסה מכילות את אותה תרכובת גומי SC3 (שמשמת את פירלי לצמיגי מירוצי סיבולת) ושהן רחבות יותר מאשר בקורסה 2.
בחלק הכביש בחרתי כאמור ב-S1000R. בשעות הבוקר המוקדמות בהן נערכה הרכיבה, על כבישים קרירים עם קטעים רטובים עדיין מהלילה, ה-4 קורסה הרשים מאוד. למרות התנאים הלא אידאלים הוא הציע הרבה מאוד אחיזה, מבלי להרגיש שהוא זקוק לפרק התחממות משמעותי בשעות הקרירות. מעבר לאחיזה המרשימה הזו, מרכז הצמיד הקשיח נתן הרגשת יציבות טובה בקו ישר. בפירלי לא סיפרו לנו אם הפרופיל של הצמיג הקדמי מחודד יותר, אבל התחושה היא שעם הצמיג הזה ה-S1000R נשכב לפנייה בצורה מהירה ועגולה יותר מהזכור לנו. אני לא בטוח שכל רוכב יזדקק לתוספת היכולת הזו על הכביש, ומי שלא באמת מחפש את הקצוות האלו יוכל להסתפק בדיאבלו רוסו 4 הרגיל.
לעומת זאת, למי שמגיע עם האופנוע שלו גם לימי מסלול, ה-4 קורסה עושה המון הגיון. ורגע, אי אפשר להגיד מסלול ולדבר על מוג’לו בלי לתאר את החוויה הדי מטורללת שציפתה לעיתונאים שהגיעו לאירוע. לאחר תדרוך בחדר הרוכבים למעלה, יורדים לפיטס וברחבה מתגלה מראה שלקוח מהחלומות הרטובים ביותר של כל רוכב ספורטיבי. לאן שהעין מביטה, יש סופרבייק עדכני חמוש בצמיגים טריים. מימאהה R1M ועד לפאניגלה. כל סופרבייק שמיוצר היום על כדור הארץ היה שם, מוכן לרכיבה. אתה פשוט צריך להניף רגל ולתת גז. ליד כל קבוצת אופנועים של אותו יצרן, נציג מטעמו, מוכן ומזומן לכל שאלה ולכל כיוון. אם משהו היה ברור באירוע הזה, זו העוצמה של פירלי.
משיקולי מקצועיים בחרתי לעשות את רוב ההקפות על הפאניגלה. בעיקר כי יש לי ניסיון קרוב אתו על מסלול אחר ברמה כזו (חרז) מלפני מספר חודשים על צמיגי סליקס – של פירלי כמובן. וזה הבסיס הקרוב ביותר להשוואה. אני יכול להפליג בסופרלטיבים, על איך זה מרגיש לעלות (לראשונה) על המסלול במוג’לו. על לשטוף את הישורת האדירה הזו במהירות, ליישר את הקינק שיש בה על הסימון הלבן ולבלום (מוקדם מדי) לפני פנייה מספר 1. בפועל, את הבלימה לפנייה הזו, אפשר למשוך מאוחר מאוד, ולגרור אותה לתוך הפנייה הרחבה. וזה לא פשוט להחזיק גז פתוח לתוך פנייה שאתה לא ממש רואה כשמד המהירות מטפס אל מעבר ל-270 קמ”ש.
הצמיג עצמו הרגיש בבית במסלול. בלי מחממי צמיגים, בלי הורדת לחץ אוויר. באופנועים על המסלול פירלי שמרו על לחצי אוויר המיועדים לכביש ולמרות כל אלו, בלי שום הכנות מיוחדות, ה-4 קורסה קיבל ממני רק מחמאות. אנחנו מדברים כאן על מוג’לו, שהוא מסלול מהיר למדי ולא סלחני, על אופנועים שמוציאים יותר מ-200 כ”ס לגלגל האחורי ועל רוכב עייף שלפעמים נתלה יותר מדי על האופנוע ופחות מדי על השרירים שלו. למרות כל אלו הרגישו הצמיגים נטועים, משדרים המון ביטחון ומייצרים אחיזה מרשימה. מבחינתי הם הרגישו כמו צמיגי מסלול לכל דבר ועניין. אם להשוות לצמיגי המסלול מחרז, אוכל לומר שההיגוי ב-4 קורסה מרגיש יותר לינארי גם אם קצת פחות זריז. ואולי גם שהקורסה האלו מרגישים קצת יותר קשיחים מהסליקס ההם. מעבר לזה, תצוגת יכולת מרשימה מאוד של הטכנולוגיה שמסתתרת בתוך החומר השחור הזה.
צריך לזכור בסוף היום שהצמיגים האלו מיועדים לשימוש גם בכביש, עם אורח חיים בהתאם. פירלי לא מפרטים כמה ק”מ הם אמורים להחזיק אבל להבדיל מסופר קורסה, אלו אמורים להחזיק כמה אלפי ק”מ טובים. זה כמובן תלוי בלא מעט גורמים, אבל הבנת את הרעיון. הבשורה האמיתית כאן לטעמי, זה שלרוכבים ספורטיביים, יש כאן צמיג שמתפקד מצוין על הכביש הציבורי, ואז, כשמגיעים ליום מסלול, פשוט נכנסים ונותנים גז. הייתי ממליץ כמובן להוריד את לחץ האוויר לפני רכיבת מסלול, אבל זו כל ההכנה שתידרש כאן. מענה מרשים לדרישות הלא פשוטות האלו.