מאז ומעולם פרארי מזוהה עם מנועי V12 אשר מלווים אותה מיום היווסדה באינספור מכוניות מסלול ומכוניות ספורט חוקיות לכביש שנחקקו בהיסטוריה המוטורית. עם זאת, לא כל האייקונים של פרארי היו מצוידים במנוע V12, למנגינת לבו של אנזו פרארי שבתחילה אף לא רצה שמכוניות שאינן עם מנועי V12 יישאו את סמל הסוס הצוהל.
אולי הדוגמא הבולטת ביותר לדגם אגדי של פרארי שאינו מצויד במנוע V12 היא פרארי F40. אחת המכוניות המזוהות ביותר עם החברה ממראנלו ואחד מהאייקונים הגדולים של שנות ה-80, לא רק בהיבט המוטורי, הונעה בכלל על ידי מנוע V8 כפול מגדשים. לא שזה ממש הפריע ומפריע לה או למישהו עד היום.
עם זאת, כבר לפני רבע מאה היו מי שחשבו שראוי שה-F40 תקבל מנוע V12 של פרארי “אמיתית” ואפילו לקחו את העניין לידיים. מדובר בסדנת Simpson Motorsport הבריטית אשר יצרה את המכונית לבקשתו של נהג המרוצים האיטלקי סטפנו סבסטיאני בסוף שנות ה-90. כעת עומדת הפרארי הזו למכירה פומבית עם תג מחיר מוערך שבין 500 ל-600 אלף פאונד, מחיר מציאה גם עבור פרארי F40, כל שכן כזו שהיא יחידה במינה. רק לשם השוואה פרארי F40 ממוצעת נמכרת לרוב במחיר כפול לפחות, ואילו אחת במצב מקורי, ק”מ ובעלות לשעבר של נהג הפורמולה 1 אלאן פרוסט נמכרה לאחרונה במחיר גבוה פי 5.
הפרארי F40 עם מנוע V12 נבנתה על ידי סדנת סימפסון כדי להשתתף במרוצים, ואכן בין השנים 2002 ל-2006 התחרה בה סבסטיאני בכמה וכמה מרוצי ראווה, מרוצי סיבולת ומרוצי קלאסיות תחת קבוצת המרוצים של סימפסון. בזכות קשרים קרובים רכשו סימפסון ישירות מפרארי שלדה של F40 אשר נבנתה ושימשה לצורכי ניסוי ופיתוח, כשסיימה את חייה מהר מאד לאחר מבחן ריסוק.
בסדנה לקחו את השלדה ובנו אותה מחדש, תוך התאמתה להתקנת מנוע V12 גדול וכבד יותר מאשר המנוע המקורי. ההשתלה בוצע עם מנוע F133 אטמוספרי בנפח 5.5 ליטר שנלקח מפרארי 550 מראנלו שהייתה המכונית החזקה ביותר שהציעה פרארי באותה התקופה עד להופעתה של פרארי אנזו. למנוע הספק של 485 כ”ס זהה למנוע הטורבו המקורי של ה-F40, אך עם אופי, מראה וצליל שונים בתכלית.
פרארי F40 היא כידוע בעלת מרכב סיבי פחמן, אך ה-F40 של סימפסון נבנתה עם מרכב של גרסת ה-GTE המיועדת למסלול, מרכב קל יותר ועוד יותר מינימליסטי מאשר במקור בכל הקשור לחומרי דיפון ובידוד, אם מספר תוספות אווירודינמיות כמו החרב הקדמית שעשויה גם היא מסיבי פחמן. בנוסף הותקן כלוב בטיחות תקני, מערכת כיבוי אש ועוד אבזור הכרחי לצורך שימוש על המסלול (ורק עם מושב נהג). בשנת 2005 הוחלפה תיבת ההילוכים לכזו בעלת שישה יחסי העברה בניגוד לחמישה ב-F40 המקורית. לאחר שסבסטיאני הפסיק להתחרות עם ה-F40 GTR הייחודית הזו היא אוכסנה עד לאחרונה במסלול בברנדס האץ’ עד שלאחרונה בוצע “ניקוי מחסנים” והיא מצאה את עצמה חוזרת לחיים עם קצת יותר מ-7,000 ק”מ על השעון כשהיא מחפשת בית חדש דרך בית המכירות ICONIC Auction.
