בוקר טוב לאופנוע ערום וקצר, עם מנוע ליטר על צמיגים קרים ישר לתוך פינגוזים של תנועה עירונית בשיפוצים. ררררווווואאאאאההה… מפרפר! ווווואאאה… מרים! בזזזזזז… בלמים עובדים. רמזור אדום, גרגור בסרק. אם אתם לא מכירים את הצרידות המעלרדת הזאת של מנוע 1000 סמ”ק 4 בשורה בסל”ד סרק, אז קצת קשה לתאר את זה; כמו רטט בס מתוך גרון ניחר, ממלא את הקסדה ב-150 סוסים חסרי מנוח, מחכים שיתחלף לירוק.
ירוק. קלאץ’ משתחרר שני-שליש הדרך וקופא, האופנוע מפיל את הראש ימינה ומכוון זוג פנסי לד אל הרחוב הראשי. יש כיוון? תן בו! ושוב פעם הגרגור הזה שהופך ליללה, ושוב העיניים נפערות, והאלו תרד! הויסה אחי.
כיף על הונדה CB1000 הורנט. אחת הסיבות העיקריות, אם לא הסיבה בהא הידיעה, היא המנוע. כרגיל בהסבות לסטריטרפייטר מהיצרן, המנוע מגיע מהדור הקודם של הסופרבייק הביתי. זה של ההורנט הבכיר מגיע מה-RR1000CBR ‘פיירבלייד’. בג’וב הקודם שלו הוא הוציא 189 כ”ס, ועכשיו “רק” 150 כ”ס לטובת זמינות בסל”ד שמיש וידה ידה ידה. בתכל’ס, זה עדיין מנוע של סופרבייק. לא עוד קומיוטר שמרגיש כאילו החלקים הפנימיים עשויים גומי, אלא מנוע ערני, חד תגובה. דוחף חלק ויפה מ-2,000 סל”ד, מתקשה לשמור את הקדמי על הכביש במעבר עם מצערת עמוקה דרך ה-8,000, ועדיין משחרר יופי של פאנץ’ בין 10 ל-12 אלף – כזה שגורם לך ללפות את הגריפים חזק ואז לסגת. מנוע ליטר כהלכתו. הפיירבלייד המקורי מ-’92 היה מוכר את אמא שלו בשביל מנוע כזה.
עוד סוג של כיף בהורנט החדש היא העובדה שהוא לא עולה 115 אלף שקלים, גם לא 105 וגם לא 95. הוא כן עולה 80אלף שקלים כולל מנוע הסופרבייק. רק שבמקרים כאלה, השאלה החשובה באמת היא “מה לא מקבלים ב-80 אלף?” ובכן, לא מקבלים בולם אחורי עם כוונון מלא. ולא מקבלים תפעול מצמד הידראולי. וגם לא קאליפרים סטילמה של ברמבו, וגם אין שלדת אלומיניום. ומה לגבי בקרות על שישה צירים עם תשע רמות התערבות ו-ABS בהטיה אתם שואלים? אלה עדיין בחלק של מה לא.
בחלק של מה כן, תמורת 80 אלף שקלים מקבלים את ההפנמה החשובה שאפשר ליהנות מאוד מאופנוע גם בלי כל רשימת הדאווין שלמעלה והחור בכיס שמתלווה אליה. קחו את המתלים למשל. אמנם למדתי לעולם לא לשפוט מערכת מתלים לפני שמקצוען מכוון אותם – אבל כמו כל מערכת שיכוך שאינה מן השורה הראשונה, טווח העומסים והמהירויות שבהם היא במיטבה הוא די צר. אבל הטווח הזה בהורנט התמקם מספיק גבוה כדי להחמיא לשאר האופנוע. הבולם האחורי אמנם לא מתייחס לקטנות בעיר ושולח לך אותן בדפיקות כואבות ישר לתחת, אבל בקצבים ועומסים גבוהים יותר, המתלים האלה דווקא משדרים ספורטיביות הדוקה. עד גבול מסוים, שנמצא מספיק רחוק.
גם הבלמים הם כאלה; הרגשתי טובים יותר, אבל מעולם לא הצטרכתי טובים יותר. המערכת של ניסין מספקת יופי של עוצמה ורגש, ומעודדת אותך למשוך אותם גם עמוק אל תוך הרדיוסים. הבלם האחורי הרגיש לי אינטואיטיבי ואפשר לי לקפל את האופנוע לתוך כל חור שרציתי בתנועה הצפופה, על כל סוג של אספלט.
בעניין האלקטרוניקה, הנה הסט-אפ שאני רכבתי עליו: ABS עובד, המנוע על המפה החזקה, בקרות מנותקות כליל. השאר לא מעניין ורק גורע, אז אל תוסיפו. וכן, הפלאפון מתחבר למסך המרובע המכוער הזה, יא רוכבי קורקינט מנוזלים. תראו מה עשיתם לעיצוב של האופנוע עם הקישוריות המזויינת שלכם.
עכשיו, קחו את המתלים והבלמים האלה, חברו אותם למכל דלק, זנב חד ומושב קרש של אופנוע סופרספורט – ותנו להם לנסות להשתלט על המנוע של הפיירבלייד. מה קיבלנו? קיבלנו סטריטפייטר. סטריטפייטר פוחז שהאווירה עליו קלת דעת. ברכיבה הוא קליל ונוקשה, ההגוי סף טלפתי, וכשנותנים בגז הוא בועט ונוגח ומתנער ומשאיר אחריו מניפה של צלילים רושפים ולפעמים גם ריח מסריח של דלק וגומי.
זו וואחד הפתעה לקבל אופנוע כזה מהונדה. כי במבט ראשון קל לטעות בו: לחשוב שהוא עוד נייקד יפני רכרוכי עם מנוע מנומנם ומכלולי תקציב. אבל הוא לא. הונדה הורנט 1000 הוא סטריטפייטר שהופשט בחוכמה מכל הנצנוצים והצלצולים המיותרים, ומה שנשאר מתחתיך זה אופנוע מהסוג שכדאי לרכוב עליו צעיר ובריא. צעיר בראש, ובריא בגוף. כי ברגוע הוא מינימליסטי ולא מפנק, ובפחות רגוע הוא בועט ועף ומנסה לקרוע את השרשרת, ואתה חשוף בהוריקן ומנסה לא להיתלש ממנו.
צריך נפש אופנוענית מסוג מסוים כדי להיגנב על אופנוע מהסוג הזה. אבל אם אתם כאלה, כשתרכבו על הונדה CB1000 הורנט מיד תזהו שהוא אולי פשוט, אבל חכם. שיש בו את מה שצריך ואין בו את מה שלא, וכבונוס הוא מציע יחס מנוע/שקל שקשה להשתוות אליו. כי אין על ליטר.
הונדה CB1000 הורנט – תעודת זהות
מנוע: 1,000 סמ”ק, 4 צילינדרים בשורה, הספק: 150 כ”ס ב-11,000 סל”ד, מומנט: 10.6 קג”מ ב-9,000 סל”ד, תמסורת: ידנית, 6 הילוכים, בסיס גלגלים: 1,455 מ”מ, משקל: 211 ק”ג, גובה מושב: 809 מ”מ, מיכל דלק: 17 ליטר, מחיר: 79,900 שקלים