מכוניות חשמליות של מותגי הרכב הסיניים הפכו תוך שנים ספורות לגורם דומיננטי בשוק הרכב הישראלי, והן נמצאות עמוק במיינסטרים. עד כדי כך שבשנתיים האחרונות המכונית הנמכרת ביותר בישראל היא סינית חשמלית. לצד הכניסה המאסיבית של שלל מותגים סינים לקטגוריות הפונות לקהל רוכשי המשפחתיות, זכינו לראות גם לא מעט דגמים יומרניים, עתירי טכנולוגיה וגימיקים שמנבים לקרוא תיגר על מותג היוקרה הוותיקים שגם תומחרו בהתאם.
אלא שבסופו של דבר, כדי להנגיש את ההנעה החשמלית להמונים, נדרשות חשמליות עממיות וזולות יחסית, או לפחות כאלו שימכרו במחיר שווה למחיר דגמי הבנזין הקטנים. יצרניות הרכב האירופאיות עוד מנסות לפצח את הנוסחה של מכונית חשמלית קטנה וזולה, כאשר מחיר היעד הוא 20 אלף יורו. ובעוד האירופאים מתאמצים הסינים, כרגיל, פשוט סימנו את היעד והסתערו עליו. בסין מוצעות כבר שפע של מכוניות סופרמיני חשמליות מודרניות, וחלקן צפוי לעשות עליה לישראל בשנה הקרובה כדי להיכנס לאחת מהקטגוריות האחרונות בהן עדין לא השיגו בהן דריסת צמיגים משמעותית.
דונגפנג בוקס (Box) היא החלוצה בז’אנר שמתייצבת על כבישי ישראל, והמכונית הראשונה איתה דונגפנג מתחילה את פעילותה הרשמית בישראל כמותג בפני עצמו (מותג היוקרה של דונגפנג Voyah משווק כאן מזה כשנתיים). עם תג מחיר של 114 אלף שקלים הבוקס מתייצבת ראש בראש מול מכוניות הסופרמיני הפופולאריות, אך במידת לא קטנה היא מהווה גם אלטרנטיבה למכוניות המיני הבודדות שנותרו בשוק ומחירן חצה את רף ה-100 אלף שקלים. קרב דו-חזיתי מאתגר עבור מכונית קטנה.
גישה משולבת
מעצבי דונגפנג ניסו ליצור מכונית סופרמיני רעננה וצעירה בעיצובה ודי הצליחו במשימה. אין כאן אלמנטים שלא ראינו במכוניות אחרות. החזית עם הפנסים המעוגלים ופס הלד הרוחבי מזכירים במעט את זו של סמארט, קו הכתפיים גבוה וקורה C המושחרת יוצרת אשלה של גג “צף”. בניגוד לשמה ולמראה המעט נפוח בפרופיל, היא ממש לא נראית כמו קופסה. התוצאה חיננית למדי שהצביעה העליזה והגג הלבן תורמים למראה האופנתי, בלי להיגרר להצטעצעויות מוגזמות הנפוצות יותר מידי במכוניות סיניות.
המידות לא אופייניות לקטגוריית הסופרמיני. אמנם אורך של 403 ס”מ הוא מהנדיבים בקבוצה, אך מה שמעניין הוא שבסיס הגלגלים הוא באורך של 266 ס”מ השייך לקטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות. הגובה עומד על 157 ס”מ שהוא תוצאה של הגג הגבוה (שמטושטש על ידי העיצוב) שייך לעולמות הקרוסאוברים . למרות זאת, הפרופורציות לא נראות חריגות, כשרק חישוקי ה-17 אינץ’ נראים מהצד מעט קטנים.
אם המראה מבחוץ משתדל להיות אופנתי, בתא הנוסעים ניסו בדונפנג לשדר מסר בוגר ויוקרתי. זה מתחיל בדיפון דמוי העור בתפירת המעוינים שעוטף את לוח המכשירים והדלתות, גם אלו האחוריות (מקום שבו יצרנים רבים נוטים לחסוך), ממשיך במגירה האלגנטית במקום תא כפפות ורצועות “עור” מעליה וממשיך בידיות פתיחת דלתות ומתגי חלונות מתכתיים בעלי תחושה איכותית ובתאורת האווירה המרשימה. גם רשימת האבזור יוצאת דופן ביחס לקטגוריה עם ריפודים דמויי עור, מושב נהג חשמלי בעל חימום וקירור ומשטח טעינה אלחוטי הממוקם על הקונסולה הגבוהה שבין המושבים.
גם לבוקס ישנו את השילוב המקובל של מסך מרכזי גדול (12 אינץ’) השולט על רוב מערכות הרכב בשילוב מסך קטן יותר (5 אינץ’) המשמש כלוח מחוונים. הממשק במסך המרכזי פשוט יחסית להתמצאות בהשוואה לסיניות אחרות עמוסות תפריטים. אהבנו שבדונפנג השאירו את כיוון פתחי המיזוג באופן ידני, אבל פחות את כך שבורר אורות הדרך נמצע בתפריט בתוך המסך. לוח המחוונים מינימליסטי מידי, וכמקובל בעדה בעל גופנים קטנים ולא קריאים. למרות העושר יש גם כמה נקודות של חיסכון לא ברור. למשל היעדר כיוון ההגה למרחק וכיסוי או מדף עליון לתא המטען. המידות הנדיבות מתורגמות למרחב טוב מלפנים ועוד יותר מאחור, לראש בזכות הגג הגבוה ולברכיים, מה שיאפשר לאכלס שני מבוגרים בגודל מלא וקצת מעבר לכך שיהנו גם מרצפה שטוחה. לתא המטען נפח נאה של 326 ליטרים, אך פתח הטעינה גבוה וצר מידי.
גישה תכליתית
דונגפנג בוקס בייעודה היא מכונית לסביבה עירונית-פרברית, לכן היא בדונגפנג החליטו שהיא יכולה להסתפק במנוע חשמלי צנוע המספק רק 95 כ”ס ו-16 קג”מ. זה לא הרבה גם במונחים של מכוניות בנזין, בטח עם משקל עצמי של 1.3 טון, אבל בסך הכל הביצועים מספקים בהחלט ביחס ליעוד המכונית הודות לתגובה מידית האופיינית למנועים חשמליים. אין כאן תחושה של משיכה חזקה, אבל עד 50 קמ”ש הבוקס זריזה למדי והיא צוברת קצב שלא נופל ממכוניות קטנות אחרות עד לכ-110 קמ”ש. צפונה משם אין יותר מידי מה לחפש. מערכת הבלימה הרגנטיבית היא בעלת שלושה מצבי פעולה מוחשיים, אבל ללא יכולת נהיגה בדוושה אחת.
לסוללה של הבוקס קיבולת של 42.3 קוט”ש האמורה לספק טווח נסיעה של 310 ק”מ. במהלך המבחן נרשמה צריכת אנרגיה ממוצעת של כ-13.5 קוט”ש ל-100 ק”מ מה שמעיד על טווח ראלי של כ-300 ק”מ. די והותר לשימוש עירוני ופרברי יום-יומי, כשטעינה מהירה בקצב של 50 קילוואט מספיקה בהתחשב בגודלה של הסוללה.
אופי המתלים מעיד שהבוקס מכוונת בעיקר לשימוש נינוח. הכיול רך יחסית ומספק יכולת ספיגה מפתיעה לטובה במהירויות עירוניות כל עוד לא מתקלים מהמורות אכזריות ועמוקות. זו לא מכונית סופרמיני מהזן שנועד לספק הנאה. ההגה מנותק וזווית הגלגול מוחשית אבל ההיגוי מדויק יחסית וההתנהגות צפויה. תפקוד מערכות הבטיחות זקוק לעוד ליטוש. בקרת השיוט האדפטיבית עובדת היטב, אך מערכת השמירה על הנתיב לא רהוטה מספיק.
מענה רחב
רוב רוכשי המכוניות הקטנות עושים בהן שימוש בעיר ובטווח של כמה עשרות ק”מ לכל כיוון. עבור אותם רוכשים מצליחה דונגפנג בוקס לספק את טווח הנסיעה הראוי לשימוש יום-יומי ולארוז אותו בקופסה נאה מבחוץ, מרווחת מבפנים, נוחה למדי ומאובזרת היטב. הביצועים הסבירים לא ירשימו חובבי חשמליות, והיכולות הדינמיות הן לא מזן מכוניות הסופרמיני המעוררות, אבל הם יספקו את מי שמחפש מכונית קטנה ככלי תחבורה עירוני ופרברי. בתמחור של 114 אלף שקלים שגבוה רק במעט מקיה פיקנטו מאובזרת, דונגפנג בוקס לא רק מציעה תמורה טובה באופן כללי, היא גם החשמלית הראשונה שיכולה לנגוס בפלח משמעותי מעוגת המכוניות הקטנות בישראל.
דונגפנג בוקס – תעודת זהות
מנוע: חשמלי קדמי, הספק: 95 כ”ס, מומנט: 16 קג”מ, תמסורת: אוטומטית ישירה, בסיס גלגלים: 266 ס”מ, משקל: 1,312 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 10.6 שניות, מהירות מרבית: 140 קמ”ש, צריכת אנרגיה ממוצעת (יצרן): 13.5 קילוואט ל-100 ק”מ, מחיר: 114 אלף שקלים
