זה לא חדש שיצרני הרכב רוצים לפנות לקהל לקוחות גדול ככל הניתן, כשאחת הדרכים המוכחות והזולות ביותר עבורם היא להציע מספר גרסאות מרכב שחולקים את אותה מכאניקה. במקרה של משפחתיות קומפקטיות רוב היצרנים משווקים גרסת האצ׳בק בעלת 5 דלתות המיועדת יותר לשוק האירופאי ו/או גרסת סדאן בעלת 4 דלתות לשאר השווקים כמו בארה״ב, מזרח אירופה וכדומה. אצלנו בישראל יש את האפשרות לכל לקוח לבחור איזה מרכב מדבר אליו יותר. קח כל משפחתית שמשווקת כאן ותראה בעצמך.
גם אצל יצרניות הפרימיום המצב לא שונה וגם הם מציעים לנו את אותה אפשרות בחירה. מי שהצטרפה מאוחר יחסית להיצע דגמי המשפחתיות הקומפקטיות בעלות 4 דלתות היא ב.מ.וו, עם דגמי סדרה 2 המבוססים על סדרה 1. זה קצת מבלבל כי לב.מ.וו יש גם סדרה 2 בעלת הנעה אחורית (או כפולה) המבוססת בכלל על פלטפורמת האחות הגדולה אבל שם מדובר בדגמי קופה בלבד בעוד והסדרה 2 עליה אנחנו מתייחסים מגיעה במרכב סדאן עם הנעה קדמית או כפולה ומוצמד לה הכינוי “גראן קופה” מבולבלים? הגיוני. וזה לפני שבכלל דיברנו שסדרה 2 מציעה גם שני דגמי מיניוואן. מישהו בב.מ.וו צריך לעשות קצת סדר בכל הדגמים שלהם.
אלינו הגיעה ב.מ.וו M235 גראן קופה שהיא הגרסה הבכירה בהיצע של סדרה 2 גראן קופה הן בארץ והן בחו״ל. היא זהה מכאנית לב.מ.וו M135 איתה היא חולקת את השלדה, מערכת ההנעה ותא הנוסעים. היא נבדלת ממנה בכ-20 ס״מ שהתווספו לממד האורך הודות לתוספת תא המטען, שמוסיף עוד 50 ליטר שימושיים (סך הכל 430 ליטר) והוא נראה ומרגיש גדול ממה שהמספרים מרמזים. הוא עמוק, רחב ונוח להטענה.
מבט ראשון
עד לפה הכל נהדר. אבל עם כמה ששימושיות זה חשוב, את הרכב אנחנו קונים לרוב לפי מראה עיניים ופה יש בעיה. בניגוד לסדרה 1 שנראית הרמונית בעיצובה בין אם זה מהחזית, הפרופיל או מאחור, הכל מתחבר לשפת עיצוב אחת נעימה לעין וגם מתחברת לקו העיצוב הכללי של היצרן הבווארי. מנגד הגראן קופה לא כזאת. חלקה האחורי, מקורה C ואילך נראה כאילו הודבק במקרה ללא חיבור עיצובי לשאר הרכב. הוא בעיקר נראה גדול ונפוח ופשוט חסר פרופורציות ביחס לגודל של משפחתית סדאן קומפקטית. אצל המתחרות הגרמנית זה נראה הרבה יותר הרמוני. וחבל. כי אם מצליחים להתעלם מעיצוב החלק האחורי שאר העיצוב, גם אם לא מרהיב בעצמו, נאה לעין ובעל נוכחות. במיוחד לאור הכמות המפתיעה של הערות חיוביות שקיבלנו בזמן המבחן, אפילו שהרכב היה בצבע לבן אנמי.
תא הנוסעים מרגיש ונראה מצוין. הן מבחינת איכות החומרים, תפעול המערכות, ותנוחת הישיבה שמציעה שפע מקום לנהג לידו. הייתי שמח להנמיך עוד קצת את מושב הנהג אבל אני בעמדת מיעוט לגבי זה. מאחור המרווח סביר לזוג מבוגרים בתנאי שהם או היושבים מקדימה לא גבוהים מידי ,פועל יוצר של קו הגג הנמוך. קופה, כבר אמרנו?
בתנועה
גם בצד המכאני ב.מ.וו M235 מרשימה מאוד. הפלטפורמה עצמה משרתת חוץ מסדרה 1 גם את דגמי מיני וזה לא דבר רע, מאחר וכולן נועדו לשים את ההנאה מנהיגה גבוה ברשימת המטלות. ל-M235 מנוע 2.0 ליטר מוגדש המפיק 306 כ״ס, ויותר חשוב הוא גם מייצר 46 קג״מ שמתחילים לדחוף את האוטו חזק קדימה כבר סביב ה-2,000 סל״ד. למרות משקל גבוה מאוד למשפחתית (1,687 ק״ג) התאוצה מרשימה הן מהמקום, בזכות ההנעה הכפולה, והן בתאוצות ביניים כשהן מלוות בצליל ספורטיבי מעודן ברקע.
קחו את ה-M235 לכביש מפותל ותופתע לגלות איזה קצב היא מסוגלת לשמר. אין לה הרבה היזון חוזר מההגה, אבל הוא מדויק ויחד איתו גם עבודת המתלים ששומרת על הב.מ.וו הקטנה מרוסנת מאוד תחת עומס גבוה. יש נטיה קלה להרחיב את הקו אם מגזימים ובגלל שההנעה הכפולה מבוססת על הנעה קדמית המעבירה את הכח כשצריך גם אחורה אין אפשרות להנות מהחלקות זנב יזומות.
לסיכום
ב.מ.וו M235 גראן קופה היא מקרה מאוד מקטב. מצד אחד, העיצוב החיצוני קשה לעיכול ועם מחיר של 412,000 שקלים זאת חבילה שקשה להבין אותה באולם התצוגה. במחיר שלה קשה שלא להסתכל על אחותה הגדולה ה-330e ההיברידית שמציעה עסקה אטרקטיבית. אבל אם המחיר והעיצוב כן מתאימים לך אז תגלה משפחתית נהדרת לנהוג ולהעביר בתוכה את הזמן
ב.מ.וו M235 גראן קופה – מפרט טכני
מנוע: 1,998 סמ”ק, טורבו, הספק: 306 כ”ס ב-5,000-6,250 סל”ד, מומנט: 45.9 קג”מ ב-1,750-4,500 סל”ד, תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים, משקל עצמי: 1,687 ק”ג, בסיס גלגלים: 267 ס”מ, מ-0 קמ”ש ל-100 קמ”ש: 4.8 ש’, מהירות מרבית: 250 קמ”ש, צריכת דלק (יצרן): 12.8 ק”מ/ל’, מחיר: 412,000 שקלים